תחזית צמיחה

מאחורי כל מנהל מצליח עומד המקום שבו גדל

בפס הייצור, בחדר הניתוחים, בספרייה או על מסלול המירוצים - החוקרת הבריטית אמנדה גודאל בדקה את ביצועיהם של מנהלים בעשרות ארגונים ומצאה איפה צמחו המצטיינים שבהם

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

האם מנהל מוכשר של מפעל ארטיקים יכול לנהל בהצלחה גם חברת היי טק, בית חולים או אוניברסיטה? השאלה הזו עומדת במרכז ויכוח מר הניטש בין שתי אסכולות - האחת גורסת שמקצועני ניהול הם אלה שצריכים לאחוז בידם את המושכות בארגון, ואילו השנייה טוענת את ההפך: מנהל יתקשה להצליח ללא הבנה עמוקה של ליבת הארגון, ולכן מנהל בנק חייב להיות בנקאי, מנהל בית חולים צריך להיות רופא בעצמו, ובראש אוניברסיטה צריך לעמוד אקדמאי מבריק. המציאות, כדרכה, מורכבת יותר מהתיאוריות המבקשות לנתח אותה, ומספקת הוכחות לנכונותן של שתי האסכולות. 

לדוגמה, מרבית בתי החולים בחו"ל מנוהלים על ידי מנהלים מקצועיים, לרוב אנשי כספים, בעוד שבישראל מקובל שדווקא המקצוענים - קרי, הרופאים - עומדים בראשם. גם הבנקים מנוהלים על ידי בנקאים וחברות ההיי טק - על ידי מקצועני היי טק, אך חברות הסלולר, המזון ומוצרים נוספים מנוהלות לרוב על ידי מנהלים מקצועיים שמגיעים מתחומים אחרים לגמרי. כך, למשל, לאחרונה מונה לנשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא, שברזומה המגוון שלו רשומות סנו, חוגלה, אל על וסלקום.

אם היו שואלים את החוקרת הבריטית פרופ' אמנדה גודאל (Goodall) לדעתה על מינויו של שפירא, היא היתה אומרת שצעד מהסוג הזה עדיף שייעשה רק כשאין אפשרות אחרת. "עדיף מנהל מקצועי טוב על איש מקצוע רע", היא אומרת, "אבל בסדרת המחקרים שלי הוכח כי המקומות המצליחים באמת נוהלו על ידי אנשי מקצוע שמכירים את הארגון לעומק. לאדם שמכיר את המנגנון הפנימי קל יותר להבין את הצרכים ואת הכיוונים שאליהם יש ללכת. אולי במקרה הספציפי הזה מדובר בבחירה נכונה, אבל, לרוב, להיות מנהל טוב זה פשוט לא מספיק".

סיפורה האישי של גודאל אינו שגרתי. בגיל 16 היא עזבה את בית הספר ופנתה לקריירת דוגמנות שנמשכה עד גיל 20. אבל משהו חסר לה. "רציתי לשנות את העולם", היא אומרת. גודאל עזבה את עולם הדוגמנות, הלכה לעבוד בגרינפיס וחיה זמן־מה בהודו. כשחזרה לבריטניה עבדה בגיוס תרומות לארגונים מהמגזר השלישי.

את הקריירה האקדמית שלה החלה גודאל רק בגיל 33. "המהפכה לא הצליחה", היא אומרת בהומור בריטי יבש, "אז החלטתי ללמוד איך העולם עובד בשיטה אחרת". את הדרך התחילה בתואר ראשון בכלכלה ומדיניות ציבורית מלונדון סקול אוף אקונומיקס, אותו סיימה בהצטיינות יתרה. בעבודת הדוקטורט שלה שאלה בפעם הראשונה "האם נדרש מומחה כדי להוביל מומחים?". העבודה, שעובדה לספר בשם "סוקרטס בחדר הישיבות" (Socrates in the Boardroom), בדקה את אופן ניהולם של 55 מוסדות מחקר בריטיים. "התוצאות היו חד משמעיות", אומרת גודאל. "במקומות שבהם עמד בראש המוסד חוקר מבריק נרשמו גם ביצועים מחקריים וכלכליים טובים יותר לאורך זמן. לעומת זאת, במוסדות שבראשם עמד מנהל מקצועי, היו הביצועים, לרוב, טובים פחות". לדבריה, ההסבר לכך פשוט: מובן שלא מספיק להיות חוקר מבריק כדי לנהל אוניברסיטה, אבל כשבאדם אחד מתקיימים שלושה תנאים: איש אקדמיה מוביל וידוע, יכולות ניהול עובדים והבנה פיננסית – הוא יצליח יותר ממנהל מקצועי, למשל איש כספים מוכשר שלא מכיר מניסיון אישי את ליבת הארגון. "לרוב, המנהל שיביא להישגים מרשימים יותר יהיה המומחה בפעילות הליבה של הארגון, וזה קורה רק אם הגיע מתוכו", היא אומרת.

מנהלים שנשארים בתחום

גודאל המשיכה וחקרה 100 בתי חולים, מהטובים בעולם, וגילתה פחות או יותר את מה שגילתה באקדמיה: בתי חולים שנוהלו על ידי רופאים שהם גם אנשי ניהול שגשגו יותר מכאלה שלא נוהלו על ידי רופאים. "המספרים מדהימים", היא אומרת. "בבריטניה רק 4% מבתי החולים מנוהלים על ידי רופאים ידועי שם, וכל השאר מנוהלים על ידי מנהלים מקצועיים. אין לזה שום סיבה למעט, אולי, מסורת. "העובדה שבתי החולים הטובים ביותר נוהלו דווקא על ידי רופאים אינה מפתיעה. רופא בעל שם, כמו חוקר באקדמיה, יידע למשוך אליו רופאים טובים יותר. הוא גם יידע למה בית החולים זקוק ולמה לא. הוא איש מקצוע, לכן אי אפשר יהיה לספר לו סיפורים שאולי אפשר לספר למנהל מקצועי".

מנהלים שמדלגים בין התחומים

גודאל, כיום חוקרת במכון IZA ללימודי עבודה בבון שבגרמניה, בחנה את התיאוריה שלה גם בתחומים הרחוקים מתחום עיסוקה, למשל  בתחום הספורט. מחקרה האחרון בחן את תחום מירוצי המכוניות. במחקר הזה נבדקו לאורך 15 שנה ביצועיהם של כל מנהלי הצוותים (Team leaders) שהשתתפו במסלול המירוצים היוקרתי פורמולה 1. מבין מנהלי הצוותים זוהו שני סוגי מנהלים – אלה שהגיעו מהשטח והיו נהגים בעצמם, והמנהלים המקצועיים. "הנתונים הראו באופן שיטתי כי אלה שהיו נהגים מעולים, שהפכו למנהלי צוותים, הובילו להישגים משמעותיים בהרבה ממנהלי הצוותים שלא הגיעו מהשדה", אומרת גודאל. "אפשר להשוות את הנתונים האלה למציאות שאנחנו חווים היום בתעשיית המכוניות. היום, יותר מאי פעם, ניתן לראות את ההבדלים בניהול בין ג'נרל מוטורס, האמריקאית הכושלת, לחברות גרמניות או בריטיות, דוגמת לילנד. באירופה מנהלי החברות האלה הם תמיד מהנדסים שהתחילו מרצפת הייצור. בחברות האמריקאיות, לעומת זאת, ניתן לראות לא מעט מנהלים מקצועיים שהוצנחו לתפקיד ללא היכרות מעמיקה עם התחום. לאורך זמן זהו אחד ההבדלים בין כישלון להצלחה".

את מזכירה לא פעם שאנשי המקצוע הטובים הם המעולים בתחומם.
"כן. זה קריטריון חשוב. המקצוענים צריכים להיות מצוינים קודם כל בתחומי הליבה, ובנוסף להיות אנשי ניהול טובים".

אלא שאלה לא תמיד בנמצא.
"נכון. לכן, אם יש לך אוניברסיטה כושלת ואין חוקר מבריק שהוא גם מנהל מצוין  – קחי מנהל מקצועי. בבית חולים עדיף להעסיק מנהל מקצועי טוב מאשר רופא רע. עם זאת, צריך לטפח לתפקידי ניהול אנשי מקצוע. זו תיד תהיה הבחירה היותר טובה לאורך זמן".

הכתבה מתפרסמת  בגיליון יוני של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker