מיהם התורמים הגדולים בישראל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיהם התורמים הגדולים בישראל

הפילנתרופיה הפרטית בישראל קפצה מדרגה השנה בכל הקשור לשקיפות, שיתופי פעולה ונכונות לחשיפה – אך בשיעור התרומה של עשירי ישראל לא חל שינוי. מגזין TheMarker מציג את התורמים הגדולים בשנת 2012 וגם את אלה שיחסית להונם תרמו הכי הרבה

8תגובות

בקיץ שעבר לא היה נעים להיות עשיר. בטח לא בשדרות רוטשילד. ההמונים שקראו “רוצים צדק, לא רוצים צדקה” הפנו את זעמם כלפי העשירים, שהואשמו ברבים מחוליי החברה. נדמה היה כי הפילנתרופיה הישראלית שרק החלה להתפתח תיסוג לאחור. ואמנם, מאז נעלמו ממדורי הרכילות בעיתונים נשפי הגאלה הנוצצים, ותורמים רבים שנהגו להכריז על תרומתם באירועים מתוקשרים ירדו לבונקר - כמה מהם לקחו עמם את פנקסי הצ’קים.

למרות הלך הרוח הציבורי, נראה כי הפילנתרופיה הפרטית בישראל לא נפגעה במהלך השנה החולפת, ואפילו התבגרה. למגמה זו עדויות רבות, שכמה מהן התגלו כבר בשלב איסוף הנתונים לסקירת פעילותם הפילנתרופית של עשירי ישראל, המתפרסמת במגזין TheMarker זו השנה השלישית. גילינו, למשל, שתורמים רבים הפנימו את עולם המושגים הרלוונטי. אם בעבר נתקלנו בתורמים המערבבים בין פילנתרופיה פרטית לפילנתרופיה שניתנת על ידי החברה הציבורית שבשליטתם, הכפופה קודם כל לשיקולים עסקיים, השנה נראה כי רבים מהם למדו שמדובר בחשבונות בנק שונים, וברמת מחויבות שונה.

השנה יותר מבעבר ניתן למצוא ברשימה פילנתרופים שאינם מסתפקים בהקצאת סכומי כסף משמעותיים למטרות חברתיות, אלא גם מנסחים חזון, מציבים מטרות ויעדים, ונעזרים באנשי מקצוע כדי למדוד את העמידה בהם. איש העסקים בני שטינמץ, למשל, הפועל בדרך כלל הרחק מעין הציבור, הקים לפני כחמש שנים את קרן אניאס ובני שטינמץ המפרסמת באתר האינטרנט שלה דו”חות פעילות מפורטים. לצדה פועלות קרנות ותיקות יותר, כמו קרן תד אריסון שהקים אביה של שרי אריסון וקרנות יותר חדשות כמו קרן עזריאלי שבראשות דנה עזריאלי וקרן משפחת צבי ועפרה מיתר – כולן מציגות באתרי אינטרנט מאירי עיניים את רשימת המטרות הנתמכות על ידן.

בעוד רשימת הפילנתרופים שמוצגת כאן מתייחסת לכל תורם כישות העומדת בפני עצמה, בשטח מתקיימים יותר ויותר שיתופי פעולה בין תורמים שונים. כך למשל, בפברואר השנה איחדו כוחות קרן גנדיר (של יהודית יובל־רקנאטי), קרן רבסון וקרן אריסון, להקמת “קרן ההזדמנות” השואפת לקדם את השירות האזרחי בישראל עבור אוכלוסיות מיוחדות, בתקציב משותף של 6 מיליון דולר. רקנאטי שותפה גם בקרן שחף עם אבי נאור, קרן קרב, קרן רש״י, קרן אריסון, מריו סגל ועוד.

גם השנה בדקנו מיהם התורמים הגדולים ביותר ביחס להונם, וכמו בשנים קודמות מצאנו כי אבי נאור, ממייסדי אמדוקס, מוביל מבין כולם. נאור, שהקים את עמותת אור ירוק למאבק בתאונות הדרכים ופועל גם בתחומי החינוך, מקצה לפעילותו הפילנתרופית יותר מ־3% מהונו (6־10 מיליון דולר). עוד ברשימה לב לבייב, שפעילותו הפילנתרופית לא חוסלה גם בשנים שבהן סבלו עסקיו ממשבר קשה, ודב לאוטמן שזה שנים ממקד את תרומותיו וזמנו בתחום החינוך.

דמות מרכזית ומשפיעה בתחום היא רעיה שטראוס־בן דרור, שמקצה מדי שנה כ־4 מיליון דולר לשורה ארוכה של מיזמים. ליאון רקנאטי הוא תורם ותיק ומחויב אחר שמפנה כ־2% מהונו הפרטי לטובת פעילויות כמו זו של עמותת “תפוח” לצמצום הפערים החברתיים בישראל. השנה מופיעה ברשימת התורמים הגדולים ביחס להונם גם משפחתו של אלי הורביץ, שהלך לעולמו ב־2011, בזכות תרומה של יותר מ־5 מיליון דולר להקמת בית הספר לרפואה בצפת.
במהלך 2011 נפטר אחד התורמים הגדולים ברשימה של השנה שעברה, סמי עופר. הסכומים שתרם ימשיכו לממן בשנים הקרובות הקמת מבני ציבור שונים. ואולם ייתכן שהיעלמותו מזירת הפילנתרופיה המקומית מסמלת מגמה חדשה, של מעבר מתרומות להקמת מבני ציבור (החשובות כשלעצמן) לתרומות לבניין החברה ולעיסוק בתהליכי שינוי חברתי. אלה תרומות שקצת יותר קשה לנעוץ בהן שלט, אבל השפעתן אינה פחותה, ואולי אף גדולה יותר.

לסיום, כמה מילים על ההבדל שבין תרומה אסטרטגית לבין מתן בסתר. השנה ראינו כי מידת המוכנות לחשיפה גדלה במידת מה. בהשוואה לעבר, יותר תורמים מסכימים כעת לחשוף את היקף הנתינה הפרטית שלהם, התפקידים הציבוריים שהם ממלאים והתחומים שבהם הם תומכים. רבים הבינו כי תרומה שהיא בבחינת מתן בסתר הולמת תרומה ליחידים או למשפחות שנקלעו למצוקה, בהתאם למשמעות המסורתית. ואולם מתן בסתר הוא רק סוג אחד של פילנתרופיה, ולא המשוכלל שבהם. אף שרבים מהפילנתרופים המשמעותיים בחברה הישראלית מקפידים להקצות סכומי כסף קטנים גם למתן בסתר, השיח הפילנתרופי הוא למעשה מורכב יותר, ועליו להיעשות בפומבי ובמסגרת דיון פתוח וביקורתי. רק כך ניתן יהיה להגיע להקצאה נכונה ויעילה של משאבים לתחומים שסובלים יותר מכל מהזנחה ציבורית.

אילייה מלניקוב

איך בדקנו?
זו השנה השלישית שבה מפרסם מגזין TheMarker נתונים אודות היקף התרומה הפרטית בישראל, מתוך אמונה שחשיפת תמונה מלאה ככל האפשר של מקורות המימון של החברה האזרחית תעודד שיח פתוח בנושא זה ותניע בעלי הון לתרום יותר.

איסוף הנתונים התבסס על בדיקה בקרב גורמים בתחום הפילנתרופי, פנייה לעמותות, קרנות ומוסדות ציבור כדי לבדוק מיהם בעלי ההון התורמים להם, וכן פנייה לתורמים עצמם בבקשה לקבל מידע על תפקידיהם הציבוריים והיקף תרומתם הפרטית. הנתונים שנאספו מתייחסים אך ורק לתרומה פרטית ולא לתרומה שנעשתה דרך החברות הציבוריות שבבעלותם של התורמים.

המידע שנאסף הוצלב עם נתונים המתפרסמים במאגר המידע של העמותות שבאתר גיידסטאר (www.guidestar.org.il), ומקורות מידע שונים בתחום. עם זאת, מכיוון שאין בישראל מסד נתונים מסודר אודות תרומות, מדובר באומדן ובסכומים משוערים.

הכתבה ורשימת התורמים הגדולים בישראל מתפרסמים בגיליון יוני של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#