להמציא ולשתף את החבר'ה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חדשנות פתוחה

להמציא ולשתף את החבר'ה

ה־Fab Lab העברית הראשונה בחולון מציעה שימוש חינם במחשבים, כפרסומות לייזר ומדפסות תלת ממד, לטובת כל רעיון שהוא. תנאי הכניסה היחיד למעבדה הציבורית: להעלות הכל לרשת

4תגובות

בכיתה ריקה בקצה הקמפוס של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, הנמצא בלב שכונת ג'סי כהן בחולון, תיפתח בספטמבר הקרוב מעבדת ייצור חדשנית ופתוחה לקהל הרחב שתאפשר לכל מי שמוחו קודח מרעיונות להפוך את יציר דמיונו לחפץ ממשי. זוהי ה־Fab Lab (Fabrication Laboratory) הישראלית הראשונה - יוזמה משותפת של המרכז והחוג לעיצוב פנים במכללה למינהל. יהיו בה מחשבים, מדפסות תלת ממד וכרסומות לייזר, והיא תצטרף ליותר מ־70 מעבדות דומות שכבר פועלות במקומות שונים בעולם - מספרד ונורווגיה ועד אינדונזיה וגאנה.

אדריאן גולה

אבי רעיון ה"פאב־לאב" הוא ניל גרשנפלד, פרופסור לפיזיקה במרכז לחלקיקים ואטומים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT. על פי החזון שלו, כל אחד יכול לייצר כל דבר, והידע המצטבר שמתפתח באמצעות כולנו צריך להיות פתוח לכל דורש. את החזון הזה הוא מקדם בהקמת מעבדות עתירות מכשור דיגיטלי - מדפסות וסורקים בתלת ממד, חותך לייזר, תוכנות שונות ואמצעי עיבוד מתקדמים. מדובר במכשור מקצועי שעד לאחרונה היה נגיש רק לאנשי מקצוע ולחברות שיכלו לעמוד בהוצאות הכבדות הכרוכות ברכישתו. כעת הוא נגיש לכל אדם, חינם, ובלבד שייתן את הסכמתו להעלות את הפרויקט שיצר לרשת כך שכל משתמש יוכל להמשיך לפתח את הרעיון, להיעזר בו כבסיס לפרויקט אחר או לקבל ממנו השראה.

מדפסות תלת ממד הן פיתוח חדש יחסית שפועל באופן דומה לזה של מדפסות הדיו המוכרות, אלא שבמקום להתיז דיו על נייר, הן "מדפיסות" שכבה דקיקה של חומר פולימרי המתקשה תוך כדי תהליך ההדפסה. את קובץ המידע ובו ההוראות לייצור החפץ המוגמר מייצרת תוכנה לעיצוב תלת ממדי, והמדפסת בונה אותו, שכבה אחרי שכבה, עד לקבלת האובייקט המוגמר. כך ניתן, לפחות תיאורטית, לייצר אובייקטים כמעט מכל חומר – ממתכות שונות דרך פלסטיק וכלה אפילו בשוקולד. בפועל, היצע החומרים עדיין מוגבל לפולימרים פלסטיים, אבל בעתיד הוא צפוי להתרחב.

על היוזמה להקמת הפאב־לאב הראשונה בישראל חתומה ראש החוג לעיצוב פנים במכללה למינהל, כרמלה יעקבי־וולק. לפני כשנה ביקרה עם תלמידיה באחת מעשר המעבדות הפועלות בברצלונה, ובמהלך הביקור החליטה לייבא את הרעיון ארצה. "הרגשתי שמצאתי דרך להביא לידי ביטוי את האחריות החברתית של המעצבים בשילוב עם הכרה של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר", היא אומרת למגזין TheMarker. עלות המעבדה בישראל מוערכת במיליון שקל והמימון לה גויס מכמה גופים, בהם עיריית חולון שמימנה את הכשרת המבנה ורכישת הציוד. את המעבדה תנהל האדריכלית אריאל בלונדר, חברת סגל בחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, המתמחה בתחום הלימודים הדיגיטליים, ועל הפעלתה ינצחו בין השאר סטודנטים מהמכללה.

בהתאם להנחיות MIT, המעבדה תפעל כמוסד ללא כוונת רווח, למען הקהילה ובהשתתפותה, והשימוש בציוד יהיה פתוח לכל אדם – כמובן, בתנאי שיסכים לוותר על הסודיות ולחלוק את הפרויקט שלו עם משתמשים אחרים בארץ ובעולם. מדובר אמנם בוויתור לא פשוט מבחינתם של מעצבים ומהנדסים, שרגילים להסכמי סודיות ומנגנוני הגנה על פטנטים, אך לדברי המייסדים, תקוותם היא שהמשתמשים יכירו בכך שבתמורה לשימוש החופשי במכשור, עליהם לקבל על עצמם גם את הפילוסופיה שמאחורי פרויקט הפאב־לאב כולו, המבוסס על עקרונות של קוד פתוח וחדשנות במיקור חוץ. "הפאב־לאב במהותה אינה רק הציוד והמכשור", מסביר אייל דנון, מנהל המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית הפועל אף הוא בחולון. "יש לתוכנית הזו יתרונות נוספים כמו עבודה ברשת פתוחה וקשר עם הקהילה. מעבדות הן מערכת גדולה של קוד פתוח והפתיחות הזו כוללת גם את הידע".

אדריאן גולה

"המטרה העיקרית שלנו היא להפוך אנשים מצרכנים ליצרנים", אומרת יעקבי־וולק ומוסיפה שכשם שמהפכת המחשב האישי הביאה את כוח המחשוב לכל בית, כך צפויה מהפכת הייצור הדיגיטלי, שפרויקטים כמו הפאב־לאב הם ממבשריו, להביא את יכולת הייצור הפיזי לידיהם של ההמונים. באמצעות טכנולוגיות אלה, שיהפכו בעתיד לזמינות יותר ויקרות פחות, יוכל כל אחד מאתנו להקים בקלות מפעל ייצור קטן באמצעים ביתיים פשוטים ולהיות יזם קטן.

לפי שעה, רוב המוצרים שמיוצרים במעבדות הפאב־לאב השונות הם ניסויים בקנה מידה קטן יחסית שעורכים אנשים פרטיים, אבל ניתן להצביע גם על כמה מוצרים גדולים ומורכבים יותר שפותחו בשיתוף פעולה עם מעבדות אלה במטרה לבחון סוגיות משמעותיות. אחת הדוגמאות המעניינות של מוצר כזה היא בית המיועד לייצור המוני ונשען לצורכי האנרגיה שלו על טכנולוגיות סולאריות. ה"סולאר האוס", שהוקם ב־2010 בתחרות שהתקיימה במדריד, פותח על ידי המוסד לאדריכלות מתקדמת בקטלוניה (IAAC), מרכז החלקיקים והאטומים ב־MIT ורשת פאב־לאב העולמית, ותוכנן כך שיוכל להיות מיוצר בחלקים בייצור המוני ומורכב בקלות יחסית. נכון שרובנו לא נייצר בקרוב בית במחסן הבית, ועדיין קשה להתכחש לקסם הגלום בייצור עצמי של מוצרים איכותיים. תחשבו על קובץ מחשב שהופך מול העיניים למוצר אמיתי, תלת ממדי, שתוכלו לגעת בו, למדוד אותו ואפילו לנפצו לרסיסים אם לא ייצא כמו שתכננתם.
מעבדת הייצור המקומית תזמין אליה קהילות רבות ומגוונות - ממעצבים ואדריכלים ועד ליזמים חובבים מהקהילה, תלמידי תיכון, ילדים מחוננים וסטודנטים. כבר כיום, עוד לפני שהוקמה, פועלת המכללה לפי עקרונות המעבדה, והצוות שלה מפתח במשותף עם משרד התמ"ת פרויקט שמטרתו להעשיר את הייצור הדיגיטלי בחינוך המקצועי בבתי הספר.

פרויקט אחר שהושלם נעשה במשותף עם עמותת פידל, הפועלת לקידומם של בני נוער ממוצא אתיופי ומסייעת להם לרכוש ידע וחינוך רחב יותר. במסגרת הפרויקט הגיעה למכללה קבוצת נערים שרובם מאובחנים כבעלי הפרעות קשב, ושם ניתן להם להתנסות עם המכשירים במעבדה. הם תכננו במחשב חלקים שעם הרכבתם זה לזה יוצרים כיסא, הקבצים ובהם הוראות הייצור לחלקים השונים הועברו למכונת כרסום בלייזר, ולאחר ייצורם הורכבו על ידי בני הנוער.

אדריאן גולה

עם פתיחת המעבדה יורחבו שיתופי הפעולה כדי להרחיב את תפוקתה ולהעצים את השפעתה. כך למשל, צפויה המעבדה לשתף פעולה עם האוניברסיטה העברית בתחום הריפוי בעיסוק, במטרה לייצר מוצרים בתחום, כמו "עץ פעילויות" תלת ממדי. העזרה לבעלי מוגבלויות זכתה להשראה מפרויקט שמתקיים במעבדות פאב־לאב באמסטרדם ובג'קרטה, שבהן כבר מייצרים פרוטזות בהתאמה אישית באמצעות המדפסת התלת ממדית. לדברי יעקבי־וולק, פרוטזות אלה מותאמות אישית לבעליהן הודות ליכולת הייחודית לטכנולוגיה הדיגיטלית לעצב כל פריט בנפרד ולייצרו לפי דרישות ספציפיות, ולא כחלק מסדרת ייצור המונית. "אפשר להתאים למבנה העצם, למפות את הרגל וליצור תותבת בהתאמה אישית ובעלות של פחות מ־50 יורו". את המחיר הנמוך במיוחד, בוודאי יחסית למוצרים קיימים בשוק זה, מייחסת יעקבי וולק לאופי הפתוח של מעבדות פאב־לאב, המאפשר שיתוף פעולה בין מפתחים שונים, ללא גבולות גיאוגרפיים או מגבלות מסחריות כלשהן. "הרי יש רשת ענקית של מומחים שניתן לעבודה אתה", היא צוחקת.

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#