שישה סוגי עושר ישראלי - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שישה סוגי עושר ישראלי

השנה נסדקה השליטה המוחלטת של הקבוצה שזרעה הרס וסחטה את המשק

96תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

אוסקר ויילד אמר ששום אדם אינו עשיר מספיק כדי לקנות בחזרה את עברו.

עשירים רבים, בכל העולם וגם בישראל, מנסים להשתמש בכספם כדי לקנות מחדש את העבר שלהם - לעתים נדמה שזה עובד - אבל בסופו של יום הם מגלים שעברם, הדרך שבה צברו את עושרם, השפעתם ויוקרתם לא ניתן באמת לרכישה. לאחר 12 החודשים האחרונים שבהם התעורר הציבור הישראלי והבין, לראשונה, כיצד חלק מעשירי ישראל צברו את עושרם וכוחם - ירצו רבים מהם לקנות בחזרה את עברם. הם לא יצליחו, לא רק משום שחלקם ירדו מנכסיהם - אלא בעיקר משום שהישראלים עברו מהפכה תודעתית.

עשירי ישראל נחלקים לשישה סוגים עיקריים:

1. בעלי ה"אחוזות". הכלכלה הישראלית זרועה "אחוזות" - שווקים עם תחרות מועטה או הגנה ממשלתית ישירה או עקיפה. בקרב בעלי האחוזות אפשר למצוא יבואנים בלעדיים הנהנים מהמבנה הריכוזי של המשק, בעלי מפעלים ועסקים נטולי תחרות, ואנשי עסקים המחוברים לשלטון ולרגולציה. רובם נהנים מרנטה קבועה שהאיום היחיד עליה הוא שינוי כללי המשחק שמכתיבה הממשלה. מעטים מהם מייצרים מקומות עבודה, חדשנות וערך למשק; רובם רק סוחטים ערך קיים. זו קבוצה גדולה ובעלת השפעה רבה על התרבות העסקית ועל השלטון - אבל הנתח שלה יורד בהדרגה (לטובת קבוצה מספר 4).

2. המשתלטים על "אחוזות". אנשים שהתחברו למוסדות הפיננסיים והצליחו לגייס מיליארדי שקלים לרכישת "אחוזות" קיימות. אנשים אלה, הידועים בכינוי העממי "טייקונים", היו עד לפני כשנתיים הכוח העולה במשק. שליטתם במוסדות פיננסיים ובכלי תקשורת קנתה להם תדמית של בלתי מנוצחים, אך המחאה והזרמים התת קרקעיים שקדמו לה הפחידו את הרגולטורים והפוליטיקאים ומשכו את השטיח מתחת לרגליהם.

ברגע שהרגולטורים התחילו לבחון את המונופולים, והבנקאים והמוסדיים הפסיקו לגלגל להם אשראי - קרס המודל העסקי של משתלטי האחוזות. הם יכלו "להוריד כסף מהשולחן" בשנות הגאות, אבל רובם היו משוכנעים שהם שולטים בכל הפרמטרים: הפוליטיקאים, הרגולטורים, המוסדיים, הבנקאים והעיתונות. השנה נסדקה השליטה המוחלטת ורובם הפסידו את רוב הונם. לחלקם יש יותר התחייבויות מנכסים. קבוצה זו תפסה נתח גדול בציבוריות הישראלית, זרעה הרס, ויש לקוות כי השנתיים האחרונות מבשרות על הסתלקותה ההדרגתית מהחיים הציבוריים.

3. המשחדים הבינלאומיים. יזמים ישראלים שהצליחו בעשור האחרון בעסקים בינלאומיים של נדל"ן, סחורות, מתכות, קרקעות ומסחר באפריקה, רוסיה, מזרח אירופה, דרום אמריקה והמזרח הרחוק. רובם שומרים על עמימות בעסקיהם ומתקשים להסביר את מקור עושרם. רוב עסקיהם אינם שקופים, ומאחוריהם עומדת בעיקר חוצפה שאפשרה להם לכופף את הכללים באותן מדינות ולשחד - כשצריך, ובדרך כלל צריך - את מי שצריך. חלק מהשחקנים האלה מנסים להלבין את שמם ורוכשים עסקים לגיטימיים, אלא שסגנונם והאנשים הקשורים אליהם מסגירים לא פעם את עברם. זו קבוצה קטנה, אבל הנורמות שהיא מביאה למשק הישראלי הרסניות.

 

הטור והרשימה השנתית של 500 האנשים העשירים ביותר בישראל מתפרסמים בגיליון יוני של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

4. תעשיינים, היי-טקיסטים, יצואנים ובעלי עסקים תחרותיים. חבורה המייצרת ערך ובנויה על כישרון ויזמות. את חבריה לא תראו בקוקטיילים של "ראשי המשק" או במפגשים עם פוליטיקאים. הם עסוקים בלבנות עסקים ובלהתמודד בשווקים, ואין להם צורך במפגשי ההון-שלטון-עיתון שמטרתם ליצור תלות הדדית בין בנקאים, פוליטיקאים, עורכי דין, רואי חשבון ופרסומאים. זו קבוצה גדולה, אבל לא גדולה מספיק כדי ליצור תדמית ולהנחיל תרבות וערכים למגזר העסקי בישראל.

5. תעשיינים, היי-טקיסטים ויצואנים שעוסקים בפילנתרופיה. אנשים שהדי.אן.איי והתרבות שלהם, שאחראים להצלחתם בעולם העסקי התחרותי, מייצרים אצלם גם הכרה בחשיבות שגשוגה של החברה הישראלית כולה ולא רק של המאיון והאלפיון העליון. הם מוטרדים מהנעשה במשק ובחברה, ובמקביל לעסקיהם מנסים לעזור לחלקים הפחות מצליחים בחברה הישראלית. זו קבוצה קטנה מאוד שהתחילה לגדול בשנים האחרונות.

6. פילנתרופים מקצועיים. אנשי עסקים מצליחים שבנו אימפריות עסקיות המבוססות על אגרסיוויות ונחישות, אבל גם ובעיקר על כישרון, ובשנים האחרונות הבינו שהתוואי הכלכלי והחברתי בישראל אינו בר קיימא ושאם לא יהיה מפנה בציבוריות הישראלית, בפוליטיקה ובעסקים, הם ישאירו לילדיהם מדינה רחוקה דרמטית מזו שהציונות שאפה לכונן כאן. הם מקדישים את רוב מרצם וכישרונם להנעתה של מהפכה תרבותית, שלטונית ומבנית במשק הישראלי. הם מוכנים להסתכן בכך שיהפכו למושא ללעג ולקנאה מצד הקבוצות הראשונות, אבל יודעים שיש להם מחויבות היסטורית למדינה ולילדיהם להוביל ולתמוך בתהליכי שינוי. זו קבוצה קטנה מאוד של אנשים - למעשה זעירה, אולי בלתי קיימת - שאנחנו ממתינים להיווצרותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#