מונופולים, היי טק והשאר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מונופולים, היי טק והשאר

נפילתן של חברות הסלולר מספקת פרספקטיבה על הקפיטליזם הישראלי

בשנה שעברה נהפך שר התקשורת משה כחלון לפוליטיקאי הפופולרי בישראל, כשר הראשון שהעז לצאת נגד טייקוני הסלולר ולהכניס תחרות לענף, והוביל הוזלה חדה בחשבון החודשי של מיליוני ישראלים. יש רק מקום אחד שבו הפופולריות של כחלון בוודאי ירדה: בקרב אלפי העובדים בחברות הסלולר. בזמן שהבוסים של הפירמידות הפיננסיות השולטות בחברות הסלולר ספגו הפסדים כבדים וראו את מניותיהן קורסות ביותר מ־50%, הורעו תנאי העבודה ונפגעה תחושת הביטחון התעסוקתי ברוב החברות.

מאז פרסם מגזין TheMarker לראשונה את דירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן תפסו חברות הסלולר מקומות גבוהים בו. כבר בדירוג הראשון, משנת 2005, הופיעו פרטנר במקום השלישי, סלקום במקום ה־11 ופלאפון במקום ה־14; ב־2007 דורגו פרטנר במקום הרביעי, סלקום בשביעי ופלאפון בעשירי; בדירוג של השנה שעברה תפסה פרטנר את המקום השני, סלקום את השישי ופלאפון את המקום ה־19.

השנה נפל דבר: לראשונה לא כוללת העשירייה הפותחת ולו חברת סלולר אחת. פרטנר נפלה בלא פחות מתשעה מקומות אל המקום ה־11, סלקום הידרדרה למקום ה־16 ופלאפון, שגם כך היתה פחות מבוקשת, נעצרה במקום ה־23. זוהי תוצאה ישירה של פתיחת הענף לתחרות. המהירות שבה נפלו השלוש נובעת מכך שבשלוש השנים שקדמו לכניסת התחרות חלבו הבוסים של הפירמידות את החברות בדיווידנדים, מינפו אותן עד העצם והותירו אותן ללא מרווח פיננסי.

לחברות הסלולר, כמו לרוב החברות, יש ארבעה בעלי עניין עיקריים: הלקוחות, העובדים, בעלי המניות והמשק כולו, המושפע מרמת התחכום והניהול שלהן. בנוסף ישנם ההיבטים הסביבתיים. הדירוג הגבוה שממנו נהנו חברות הסלולר בעבר, ונפילתן כעת, נותנים פרספקטיבה מצוינת על הקפיטליזם הישראלי: הרווחה הגבוהה שהיתה עד לפני שנתיים מנת חלקם של בעלי המניות, המנהלים והעובדים באה על חשבון שאר בעלי העניין - הלקוחות והמשק כולו. מרגע שבוצעה רפורמה בא הרווח של הצרכנים, שנהנו מירידת מחירים ומשיפור השירותים, בעיקר על חשבונם של העובדים ובעלי המניות.

אין ספק שהרפורמה תוסיף ערך אדיר למשק כולו, ושהרווח שבהפיכת ענף הסלולר לתחרותי גדול בהרבה מהנזק שייגרם לבעלי המניות. ועם זאת, המעבר של רווחה מקבוצת אחת של בעלי עניין לקבוצה אחרת ממחיש היטב את כישלון המודל הקפיטליסטי הישראלי, שבו מקומות העבודה שהכי כדאי לעבוד בהם הם המונופולים והקרטלים שמסבים נזקים כבדים לצרכנים ולמבנה המשק.

כמדי שנה, אנו מפרסמים לצד הדירוג של החברות הישראליות גם את הרשימה המקבילה של המגזין פורצ'ן (ראו עמ' 96), וכמו בכל שנה, היא מעוררת קנאה. בדירוג האמריקאי אין כמעט מונופולים, קרטלים וחברות ששואבות את הצלחתן מרגולציה נוחה ומתמיכה ממשלתית. רוב החברות שבו בנויות על רעיונות חדשניים, ניהול מצטיין ולקוחות מרוצים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא חברת גור, המוכרת לחובבי הספורט ממוצרי גורטקס. זוהי חברה שהצלחתה בנויה על פיתוחים תעשייתיים וטכנולוגיים חדשניים, ויש לה מבנה ארגוני נדיר שנעדר את רוב הסימנים ההייררכיים המקובלים. גור אינה רק יצרנית ערך לבעלי המניות וללקוחות, אלא גם אחד המקומות שהכי כדאי לעבוד בהם בארה"ב.

כאשר אנו משווים בין רשימת החברות שהכי טוב לעבוד בהן בארצות הברית לבין הרשימה הישראלית, אנו רואים שברשימה האמריקאית מופיעות עשרות חברות חדשניות ובעלות פריון גבוה שמייצרות ערך גם לעובדים, גם לבעלי המניות, גם ללקוחות וגם למשק כולו. בישראל, רק ענף ההיי טק תורם חברות כאלה לרשימת מקומות העבודה המבוקשים ביותר. הבעיה עם ההיי טק היא שהוא תופס פחות מ־10% משוק העבודה הישראלי, והמשמעות היא שאם אינכם מחוברים ישירות או בעקיפין למונופול ציבורי או פרטי, ולא מתאימים להיי טק, סיכוייכם לשגשג בשוק העבודה במשרה שמייצרת לכם ערך והנאה, ובחברה שמייצרת ערך ללקוחותיה ולמשק, אינו גבוה.

הנה עוד דגל שאנשי המחאה החברתית באשר הם צריכים להרים: איך גורמים לכך שיהיו בישראל עשרות ומאות חברות שכדאי לעבוד בהן, שכדאי להיות לקוח שלהן ושהופכות את המשק ליעיל יותר, מתקדם יותר, חדשני והוגן יותר. וכן, יהיה נחמד אם אלה יהיו חברות ישראליות ולא שלוחות של חברות זרות. כי ביום שבו יהיו לנו הרבה חברות ישראליות כאלה, ש״לנצח נבנו״, יהיה גם סיכוי גדול שנוכל לומר כי גם מדינת ישראל ״לנצח נבנתה״, ושהציונות כולה אינה אפיזודה קצרה וחולפת בתולדות העם היהודי.

 guy.rolnik@themarker.com

הטור מתפרסם בגיליון הקריירה השנתי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#