כמה מעצבים אפשר להכניס למאזדה? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אקזיט מסוג אחר

כמה מעצבים אפשר להכניס למאזדה?

דלתות במקום שולחנות, מכונית אחת לשני השותפים ואמונה בצדקת הדרך, הם רק חלק מהדברים שהפכו את חברת העיצוב והמיתוג הישראלית נייסנט לראשונה בתחומה שנמכרת לחברה בינלאומית. האקזיט הכי מעוצב שפגשתם

תגובות

בחלל החדש שבו יושבת חברת המיתוג והעיצוב נייסנט (Nascent) באזור התעשייה של הרצליה פיתוח, אפשר כמעט להריח את הצבע הטרי. על דלתות הזכוכית החדשות לא כתוב דבר. בעלי החברה, אסף גרי ורואי יוגב, חיכו עם הזמנת השלט עד שייחתם ההסכם למכירתה של נייסנט לחברת העיצוב הדנית שהפכה לבינלאומית, Designit. בניגוד למקובל בעולם ההיי טק, בתחום העיצוב אקזיטים הם עניין נדיר ונייסנט היא חברת העיצוב הישראלית הראשונה שנמכרת למותג בינלאומי. עכשיו גורי כבר יכול לספר שהכיתוב על הדלת יהיה Designit Israel.

אילייה מלניקוב

גרי, שמקבל את פנינו מחוץ למשרדים, מוביל אותנו פנימה ומזמין את יוגב ואת שני מייסדי החברה הדנים, דויד פלאח ואנדריאס גריט־גנסן, להצטרף לשיחה. האווירה משוחררת. כאן לא מדובר באקזיט מהזן המוכר, שבו 70% מהעובדים מפוטרים והמייסדים הולכים הביתה או נטמעים בחברה החדשה. זוהי שותפות, מתעקשים כל הנוכחים.

רגע, מי קונה את מי?

"גם אני לא ממש מבין עד הסוף", צוחק גריט־גנסן. "הם מאוד תקשורתיים ומאוד צנועים. הם כל הזמן אומרים שהם אלה שקנו אותנו, אבל בפועל אנחנו מתמזגים. אין כאן עניין של הייררכיה אלא של שיתוף פעולה". ופלאח מדגיש כי "זה שילוב של השניים. בסוף אנחנו מחפשים אנשים עם מוטיווציה כי זה מה שמזין אותנו".

לפני מעט יותר משבע שנים, בעת שהחברה הוקמה ללא תמיכה או תקציבי ענק, או לצורך העניין, לא היו בה יותר משני מחשבי לפטופ. השניים היו חסרי מזומנים עד כדי כך, מספר יוגב, ש"לא היה לנו כסף לקנות רהיטים, אז אבא של חבר תרם לנו דלתות עץ חומות שבהן השתמשנו כשולחנות. הנחנו אותן על חמורים שנקנו באיקאה". אף שהמשרדים הראשונים נראו כמו מוסך, מספרים גרי ויוגב, היו כמה שהאמינו בהם. למשל, חברת אם־סיסטמס, שהפקידה בידיהם את תקציב המיתוג. "תוך שלושה חודשים גדלנו משלושה עובדים ל־15".

נייסנט עשו עבור אם־סיסטמס כמעט 80 פרויקטים שונים, מהאתר ועד למיתוג החברה. יוגב מספר שלאחר שאם־סיסטמס נמכרה לסאן דיסק, אמרו להם כמה בכירים בחברה שחלק מהערך שלה היה בזכות המיתוג והעיצוב המחודש. ערך השווה לעשרות מיליוני דולרים.

האם קיבלתם תמורת העבודה עשרות מיליוני דולרים?

"לא" הם עונים בצוותא, ויוגב מוסיף: "זו לא הריינג' רובר שלי שחונה בחנייה. אלא מאזדה 3".

זו לא מטאפורה. חלק מסוד ההתפתחות של נייסנט טמון במה שהם מכנים "ניהול רזה", שבמסגרתו ויתרו על אחזקת משרדים מפוארים או רכבי ליסינג. "זה למעשה מה ששמר אותנו לאורך השנים ואנחנו גאים בכך", מסביר יוגב, ומתאר כיצד השניים חלקו בתחילת הדרך במאזדה  משותפת קטנה. "הנהיגה ביחד לעבודה בכל יום היתה זמן איכות", הוא צוחק. "יכולנו להתווכח ולחשוב על השלב הבא ועל איך מפתחים את החברה".

גם היום, אגב, הם עדיין נוהגים במאזדה.

עקרונות המיתוג ההוליסטי

גרי מתנדב להסביר מה הם בעצם עושים. "אנחנו יוצרים ערך מוסף לחברות שעובדות אתנו. לא תמיד זכינו להכרה על כך, אבל היום הערך הכלכלי של העיצוב הופך ליותר ויותר ברור לחברות. המעבר מעיצוב לחשיבה עיצובית וחדשנית הוא בעצם התקדמות טבעית לשלב הבא". במילים אחרות, נייסנט שמה דגש על החשיבה האסטרטגית שמאחורי העיצוב.

האם כדי להצליח בישראל בתחום שלכם צריך לעבוד גם בחו"ל?

"אנחנו יודעים מה קורה בחו"ל. עבדנו שם, אנחנו עובדים שם היום ולכן אנחנו עוזרים לחבורת ישראלית להצליח גם שם", מסביר גרי.

עם לקוחותיה של נייסנט נמנות בין השאר אמדוקס, JVP, אי.די.בי, מכבי שירותי בריאות ובטר פלייס. שניים מלקוחותיה היו מעורבים בחודש האחרון בעסקות רחבות היקף: NDS, שנרכשה על ידי סיסקו תמורת 5 מיליארד דולר, וחברת המכשור הרפואי סופר־דיימנשן, שנרכשה על ידי חברת קובידיאן תמורת 350 מיליון שקל. לצד אלה, היו גם כמה לקוחות שהצליחו פחות, כמו מודו של דב מורן. גורי מספר שחברים נוהגים לצחוק עליהם שנייסנט היו היחידים שממש הרוויחו ממודו. גם קודאק, עם המותג ליף, נמצאת בצד הזה של רשימת הלקוחות. 

הקשר הראשוני בין נייסנט לאנשי Designitנוצר בתיווכה של חברת ילדות של דויד פלאח, דנית שגדלה בישראל ודחקה בו להכיר את שני הישראלים המוכשרים. "היא כל הזמן הציעה לי לפגוש אותם וזה לא הסתייע, עד שבסוף זה קרה", נזכר פלאח, בעצמו בן לאב ישראלי ולאם דנית. על פי העדויות של המשתתפים בחדר, הקליק היה שם מהרגע הראשון. "התלהבנו מהעניין של ה'סטארט אפ ניישן' בישראל ומהמעורבות שלהם בתחום. אבל בהתחלה חששנו שזה יהיה רק מס שפתיים ולא שותפות אמיתית", אומר גריט־גנסן.

יח"צ

החששות התפוגגו עוד לפני החתימה, כשהצוות של נייסנט השתתף בסמינר חדשנות בן ארבע ימים בסניף דיזיין איט בברצלונה. "היו בחדר 150 איש והכוח של כל האנשים שפותרים בעיות ביחד היה כל כך מרגש שהיה ברור לנו שאנחנו רוצים להיות חלק מזה", מספר גרי. לבסוף נסגרה העסקה בסניף Designitבמינכן. "אחרי שהכרנו רק 30%־40% מהיכולות שלהם כבר הרגשנו שזה זיווג מוצלח, ועד עכשיו זה מוכיח את עצמו", אומר גריט־גנסן.

במשך עשר שנים נחשבה Designitלאחת מחברות העיצוב הבולטות בדנמרק, אבל חדירה של חברות מיתוג ועיצוב בינלאומיות למדינה - כמו סוכנות האמריקאית אידיאו, שאחראית על תהליכי עיצוב ומיתוג מחדש של חברות כמו מקדונלד'ס, אייר ניו זילנד וסמסונג - שלחו אותם לחשוב כיצד לפצח את המשוואה של התרחבות עולמית מבלי לאבד את הזהות המקומית. "אידיאו היא חברה גלובלית, ואנחנו חברה מקומית עם סניפים בעוד מקומות", מדגיש פלאח, וגריט־גנסן מוסיף שבאידיאו בעיקר חושבים ומציעים פתרונות, ואילו "אנחנו רוצים להיות כאלה שגם חושבים וגם עושים". כיום יש ל־Designitמשרדים בלונדון, מדריד, מינכן, סאו פאולו, ברצלונה, אוסלו, קופנהגן ושנחאי. בפורטפוליו שלהם אפשר למצוא בין היתר את איקאה, וודאפון, סמסונג, סוני ו־Electrolux.

אז אתם אחראים על החדשנות הארגונית?

"שאלה מעניינת", משיב גרי. לדעתו לוקח לחברות גדולות יותר זמן להטמיע תהליכי חדשנות בגלל העיסוק בהתנהלות היומיומית. "אנחנו משלימים אותם ולא באנו להחליף אותם. יש בחברות גדולות המון פוליטיקה ארגונית שמקשה על הקמה ותחזוק לאורך זמן של צוותי חדשנות. הם צריכים מישהו מחוץ שיעורר את הנושא. לכן אנחנו וחברות כמונו קיימות".

"אפילו שיש להם 150 עובדים במחלקת השיווק זה לא ימנע מהם להיעזר בנו. אנחנו מזמינים אנשים מתוך החברה להשתתף בתהליך של סיעור מוחות. מכניסים שיטה חדשה לקדם את חדשנות בחברה", מוסיף יוגב. גריט־גנסן אומר שמדובר לפעמים באנשים שביומיום אין להם שום קשר זה עם זה. "אנחנו לא תמיד מכירים את החברה לעומק אבל בגלל שאנחנו מושיבים את העובדים מהתחומים השונים ביחד, אפשר להפיק מהם את המרב ולהגיע לרעיונות חדשים".

הראיון מסתיים והארבעה נוסעים יחד לקיסריה לראות מיזם שנמצא עדיין בחיתולים, עוד לפני גיוס ראשוני. גריט־גנסן מציין שהוא מאוד נרגש כבר לראות את הראיון בעברית. "מרתק לראות איך הטקסט מגיע מימין לשמאל", הוא מחייך ומוסיף שהוא מצליח להבין טקסטים בעברית באמצעות גוגל טרנסלייט. "אולי בגלל זה המשא ומתן עבר כל כך בקלות", מחייך גרי. "לא הבנת כלום ממה שכתבנו".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון הדיגיטל השנתי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#