מה שלמדתי על ניהול בגוואטמלה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שלמדתי על ניהול בגוואטמלה

אם בשורה התחתונה לא הפקתי כלום ובכל זאת אני מבסוט, זה אולי מלמד שהשורה התחתונה לא תמיד כל כך חשובה ■ שמואל מרחב בטור מיוחד

4תגובות

חזרתי מגוואטמלה. חופשה של שבעה שבועות. מסע מרתק ומעמיק לתוך עצמי בסביבה מושלמת. חברים ולקוחות שואלים אותי שאלה מתבקשת – מה למדת על ניהול במסע הזה? התשובה האוטומטית שלי היא שלא למדתי כלום על ניהול. לא עסקתי בזה, לא חשבתי על זה, זה לא עניין אותי. האמת היא שממש ממש נהניתי לא לחשוב על זה.

ובכל זאת, הם אומרים, לא יכול להיות שבילית זמן כה רב בלי לחשוב על ניהול ולא למדת מזה משהו על ניהול, נכון? אולי על החשיבות של פסקי זמן כאלה בחייו של מנהל? אולי, איך מסעות מעמיקים לתוך עצמנו תורמים להתפתחות שלנו כמנהלים? אולי על הפרספקטיבה החדשה שעמה חוזרים מהמסע, שמאפשרת לראות דברים אחרת?

לא. האמת שלא.

פסקי זמן זה אחלה. לכל אחד. תמיד. זה לא חדש. האם המסע תרם להתפתחותי כמנהל? אני לא יכול להצביע על כך. אני לא מרגיש שחזרתי מנהל טוב יותר משהייתי קודם. אכן, חזרתי עם פרספקטיבה חדשה, אבל אני לא רואה שאני עושה דברים אחרת מאז שחזרתי.
היה מסע מצוין. מומלץ לכל מי שמסעות מסוג זה מדברים אליו. אבל לא מדובר באבן דרך חיונית בהתפתחותם של מנהלים. אפשר גם בלי זה.

אז מה? באמת אין לך שום בשורה ניהולית חדשה מגוואטמלה?
לא. אין שום בשורה ניהולית.

או־קיי. אז מה בכל זאת למדת ששווה שתחלוק אתנו? הרי לא סתם שלחנו אותך כל כך רחוק.
אממ... האמת היא שמה שלמדתי הוא מאוד אישי, מאוד אינטימי, מאוד נכון לי. אני לא בטוח שזה יכול להועיל או להיות רלוונטי לאנשים אחרים.

 נשמע מעניין, אולי תספר ונחליט לבד אם זה מועיל או רלוונטי.
טוב, אז ככה. גיליתי שאני מבזבז חלק ניכר מהזמן, האנרגיה, הכסף ותשומת הלב שלי על דברים שלא ממש חשובים לי, ולעומת זאת מזניח את הדברים שממש חשובים לי.

בשביל זה נסעת כל כך רחוק? יכולנו להגיד לך את זה בעצמנו.
ברור שיכולתם. אפילו אמרתם לי את זה מדי פעם, אבל לא שמעתי אתכם. זה רק עיצבן אותי. הייתי כל כך עסוק במירוץ להשגת הדברים הלא חשובים, שלא רציתי שתפריעו לי בדרך. הייתי צריך להוציא את עצמי מהמירוץ הזה לרגע, לנסוע רחוק ולהתבונן עמוק לתוך עצמי כדי לגלות את זה בעצמי.

מעניין. ומאז שינית את העדיפויות שלך? אתה ממוקד יותר בדברים שממש חשובים לך?
האמת היא שלא ממש. אולי, בלי לשים לב, התחלתי להגיד יותר "כן" לדברים שחשובים לי ויותר "לא" לדברים שפחות חשובים. אבל לא שיניתי שום דבר באופן מתוכנן, מנוהל ושיטתי.

באמת? אתה, שמדבר על ניהול כל הזמן ומגלה משהו כל כך חשוב, לא מנהל אותו בקפדנות? איך אתה מסביר את זה?
שאלה טובה באמת. אין לי הסבר. דווקא עשיתי תוכניות יסודיות על איך שאשנה דברים כשאחזור, ואיך אתחיל להטמיע לתוך שגרת היום שלי זמן לדברים החשובים. אפילו דאגתי שיהיה מי שיזכיר לי וידחוף אותי לעשות את זה. אבל, בפועל, אני לא עושה את זה.

אז נסעת רחוק לשבעה שבועות, גילית תגליות משמעותיות, אבל לא שינית שום דבר בעקבותיהן. בשורה התחתונה, לא הפקת כלום מהנסיעה הזאת. אז ממה אתה כל כך מבסוט, בעצם?
אז ככה. אם בשורה התחתונה לא הפקתי כלום ובכל זאת אני מבסוט, זה אולי מלמד שהשורה התחתונה לא תמיד כל כך חשובה. איפה נכון למקם את העובדה שאני מבסוט - בשורה העליונה? אולי המבסוטיות בכלל לא מסתדרת בשורות ובמאזנים? אולי היא עיגול או כתם צבע?

לקחתי חופש מהשורות התחתונות והעליונות לשבעה שבועות. נגיד שנסעתי לי להתעגל. חזרתי מבסוט בלי שאני יודע להגיד מה הפקתי מזה בשורה התחתונה. מה אני לומד מזה? שהדברים החשובים ביותר לא תמיד מתגלמים בשורה התחתונה. לפעמים צריך לחפש אותם בין השורות, ולפעמים צריך לחפש אותם מחוץ לדפים ולאקסלים. האם זה רלוונטי לניהול ולארגונים? לא יודע, תגידו אתם.

הכותב הוא מנכ"ל מרחב אפשרויות בע"מ המתמחה בליווי, ייעוץ והנחיה של מנכ"לים והנהלות.

לתגובות ומאמרים קודמים www.merhav.net

הטור מתפרסם בגיליון הדיגיטל השנתי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#