"איזה מזל שפספסתי את הכסף הגדול" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
איך להקים סטארט אפ

"איזה מזל שפספסתי את הכסף הגדול"

אתר שיתוף הווידאו שהקים ב-2004 הגיע למיליון משתמשים ולמקום השני בדירוג האתרים העולמי, אך הפסיד את הבכורה ליוטיוב ■ לאחר שהחמיץ הזדמנות להיות מולטי-מיליונר מתפנה אייל הרצוג, היזם שמאחורי מטהקפה, למיזמים טכנולוגיים חתרניים בשיתוף האחיין של שרה נתניהו ("אנחנו רוצים לאפשר מסחר ללא מעורבות הבנקים") ולמסרים אנטי-תאגידיים ("חברה עסקית היא אורגניזם פסיכופתי")

8תגובות

"התאגיד העסקי הוא ארגון שיש לו מטרה אחת - לעשות כסף. זו מערכת כלכלית שמטבעה מסננת את המוסר החוצה. נגיד שבן אדם היה אומר לך 'ימות העולם, כל מה שמעניין אותי זה כסף (כל עוד זה חוקי)'. אתה תגיד שהוא פסיכופת. שאין לו כל מוסר. חברה עסקית היא אורגניזם פסיכופתי".

אילייה מלניקוב

את הדברים החריפים האלה בגנות השיטה הכלכלית לא שמענו מפעיל חברתי שמחמם מנועים לקראת גל חדש של מחאה ברחובות. את הדברים משמיע אייל הרצוג, היזם שכמעט עמד מאחורי סיפור ההצלחה הגדול ביותר של האינטרנט הישראלי: אתר שיתוף הווידאו מטהקפה שהתחרה ראש בראש מול יוטיוב.

האתר של מטהקפה עלה לאוויר בסוף 2004, אחרי חצי שנת פיתוח, וטיפס במהירות בסולם האתרים הפופולריים. "הגענו למקום השני בדירוג האתרים העולמי באינטרנט ולמיליון משתמשים תוך זמן קצר", מספר הרצוג. בתקופת השיא נפוצו שמועות על הצעות רכש מצד מיקרוסופט ויאהו, שרכישת יוטיוב על ידי גוגל תמורת 1.65 מיליארד דולר הכניסה אותן למרוץ אחר טכנולוגיה מתחרה. "היינו במגעים עם שלוש חברות על רכישה, אך המהלכים לא צלחו", אומר הרצוג. "בסוף הונחה על השולחן הצעה לא רשמית במחיר נמוך ממה שביקשנו. לי אישית לא היה אכפת בכמה ימכרו, הייתי עושה הרבה כסף גם אם היו מוכרים ברבע מחיר".

ההמשך, כידוע, קצת פחות ורוד: 60 שעות סרטונים מועלות ליוטיוב מדי דקה, ואילו מטהקפה ממשיכה לחפש את דרכה ולהצטמצם. ב-2007 החליטה החברה על שינוי כיוון עסקי, מתוך הבנה שלא תוכל להביס את המתחרה מבית גוגל. כיום מוערכות הכנסות החברה בכ-10 מיליון דולר בשנה. הרצוג עצמו כיהן בה עד לפני שנתיים כמנהל פיתוח יצירתי אך יצא מאז לדרך חדשה.

במפגש עם מגזיןTheMarker מספר הרצוג שהאקזיט המפוספס של מטהקפה הוא הדבר הכי טוב שקרה לו. "אני פוחד שאם הייתי עושה כמות כזו של כסף בשלב כזה הייתי מאבד את התשוקה שלי ליזמות. הקסם מאחורי יזמים הוא שהאנשים האלו קמים כל יום בבוקר ועובדים בשביל החלום שלהם.

"מכרתי חלק מהמניות שלי בחברה אבל אני לא עשיר גדול. אנשים רוצים כסף כדי שיוכלו לעשות מה שהם רוצים. זה בדיוק הרעיון של להיות יזם. מהיום שהתחלתי לעבוד אני עושה בדיוק מה שאני רוצה. לא חשובים לי חיי פאר ולנסוע במחלקה ראשונה. תמיד אוכל לפרנס את משפחתי בכבוד, וזה מספיק לי. בישראל התייחסו לסיפור מטהקפה כאילו היינו הבושה הלאומית. הקבוצה שהפסידה לצסק"א מוסקבה", אומר הרצוג. "היו תקופות שהיה לי קשה עם זה, אבל כיום זה מצחיק אותי. למדתי לשים בצד את האגו ככל שהתבגרתי. כשאני קם בבוקר, אני עושה בדיוק את מה שאני נהנה ממנו. יזמות היא חלום. אתה קם בבוקר ומנסה להגשים אותו. זו דרך מפחידה, וזה אחד הכשלים של העולם שלנו: אנחנו עסוקים בלפחד משטויות. זו הסיבה שתמיד עשיתי. כנראה לא פחדתי".

מהפכנות דיגיטלית

הרוח היזמית של הרצוג באה לידי ביטוי גם בקריאת התיגר שלו על הסדר הקיים: מהמערכת הפוליטית, דרך זו הכלכלית ועד למערכת החינוך. "על אף שהמידע כיום נגיש לכל אחד, ועל אף ההיכרות שלנו עם תחלואי מערכת החינוך, אנחנו עדיין ממשיכים לשלוח את הילדים שלנו לשם", מטיח הרצוג. "אנחנו נאחזים בתפישות המסורתיות שלנו כמו בדת".

נושא החינוך בוער בעצמותיו בעיקר מאז שנהפך לאב לילדים. את השנתיים האחרונות בילה במחקר רב-תחומי מטעם עצמו בנושא. בשקידה אוטודידקטית חרש את הרשת עשר שעות ביום כאילו היתה זו עבודתו. כנאמן לעקרון הביזור של הרשת, הוא בחן את העולם מבעד לעיניים אלטרנטיביות, כמו אלה של הבלשן האנרכיסט נועם חומסקי והמנהיגים הרעיוניים של מפגיני האנטי-גלובליזציה.

"שנתיים צרכתי מידע רק דרך האינטרנט. שיניתי הרבה מהתפישות שלי", אומר הרצוג. "התחלתי להבין מהי כלכלה ואיך עובד כסף", הוא אומר. "הבנתי שמערכת היא בסך הכל שורה של רעיונות משותפים, שניתן לשנות אותם".

הביקורת שלו על השיטה הכלכלית הובילה אותו באחרונה להצטרף כשותף לסטארט-אפ הקורא תיגר על הסדר הקיים בכמה דרכים. "החברה שלנו בנויה כמו כל סטארט-אפ אחר, אך כל העובדים והיזמים מחזיקים יחד את המניות שלהם בבלוק אחד. הבלוק הזה מוחזק על ידי נאמן, שמקבל מאתנו הוראות כקולקטיב. כל עובד חדש שמגיע מקבל לאחר תקופת ניסיון מניות ונהפך לחלק מהקולקטיב. ברור ששיעור האחזקה שונה בין העובדים למייסדים, אך ההחלטות מתקבלות כקולקטיב. ההחלטות מתקבלות על פי דעת הרוב. אני כמייסד מרכז את העבודה, אבל ההחלטות שלי נתונות לשינוי מצד הקבוצה", מספר הרצוג.

גם בהיבט הטכנולוגי והעסקי מנסה הרצוג לשנות סדרי עולם באמצעות המיזם החדש: הסטארט-אפ מכוון לפיתוח טכנולוגיה למסחר פיננסי מבוזר באינטרנט. "אנחנו רוצים ליצור פלטפורמה שתאפשר העברת ערך בין גולשים וכן בין גולשים לבין אתרי מסחר ללא מעורבות מערכת הבנקאות", הוא אומר. "המטרה היא ליצור פלטפורמה שמדברת בשפה פיננסית אחידה. כיום, כשאנחנו מעבירים מידע, אנחנו למעשה משכפלים אותו. המערכת שלנו תאפשר להעביר מידע בלי שכפול, כלומר תוך שמירה על ערכו. אנחנו רוצים להנפיק מטבע דיגיטלי ולאפשר את העברתו. מי שירצה לפדות את המטבע יצטרך לעבור דרך מערכת הבנקאות".

בחברה שותפים גיא בן ארצי (מייסד Mytopia שנמכרה ל-888, שהוא גם אחיינה של שרה נתניהו ובנו של אמציה בן ארצי, מחלוצי האינטרנט), עדי סקופ, אף היא מ-888, וחמישה שותפים נוספים. מה שמנחה את הרצוג במיזם הנוכחי אינו שונה ממטרתו במטהקפה: להגשים את החזון שלו, ולאו דווקא להגיע לתג מחיר של מיליארדים. "יזמות היא דרך מפחידה", הוא מסכם, "כי אם אתה נכשל, כולם יידעו מזה. אבל הגשר לא רעוע, הוא מקסימום קצת צר. לא צריך לפחד".

אייל הרצוג, היזם המאושר

תחנה ראשונה בקריירה: קורס תכנות בכיתה ב' ושעות ארוכות של תכנות אל תוך הלילה

תעודת בגרות: 13 יחידות מחשבים בתיכון אורט כפר סבא

שירות צבאי: יחידת 8200 של חיל המודיעין

הג'וב הראשון: מנהל שיווק בקלאס דאטה של היזם ארד נווה

אקזיט ראשון: החברה של ארד נמכרה לסיסקו תמורת 50 מיליון דולר. הרצוג עבר לעבוד במשרדי החברה בסן חוזה, קליפורניה

סטארט-אפ ראשון: ב-1998 הרצוג מייסד את נט-אין-טאץ', שירות לאחסון תמונות באינטרנט

סטארט-אפ שני: ב-1999 הרצוג מקים את contact.com, רשת חברתית המתבססת על רשימת אנשי הקשר באאוטלוק

התפוצצות הבועה: הרצוג עובר לברזיל ומעביר את זמנו על החוף בריו. מחכה שאנשים יבינו שהאינטרנט לא מת

הקמת מטהקפה: ב-2003 מטהקפה מתחילה לפעול בדרום תל אביב בחלל ששימש גם כמשרדי החברה וגם כלופט מגורים, עם חדר מוסיקה שבו ניגנו המממנים-עובדים-מוסיקאים של החברה

הכנסות מטהקפה כיום: כ-10 מיליון דולר בשנה
 

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון הדיגיטל השנתי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#