נכנסות לעורקים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
איך להקים סטארט אפ

נכנסות לעורקים

אלי הורביץ ודניאל כהנמן היו המנטורים של ד"ר יהודית ריכטר בדרך לסיפור ההצלחה של מדינול וכעת היא מתפנה להדריך את גלית צוקרמן, מייסדת ומנכ"לית מדהסנס ■ מפגש ראשון מתוך ארבעה

7תגובות

האחת עומדת בראש חברה שהיא הצלחה מוכחת. האחרת הקימה סטארט אפ וחובת ההוכחה עוד עליה. ובכל זאת, כששואלים את ד"ר יהודית ריכטר ואת גלית צוקרמן על מקורות ההשראה שלהן מקבלים תשובות זהות. "מה שזורם בעורקיו של כל יזם הוא הרצון להתגבר על אתגרים כדי לשנות חיים", הן אומרות. ריכטר עומדת בראש מדינול, שהוקמה ב־1992, והגנה לפני שש שנים בהצלחה על הפטנט שלה במשפט נגד השותפה האמריקאית בוסטון סיינטיפיק; צוקרמן הקימה את מדהסנס לפני כארבע שנים, והשוק הפוטנציאלי למוצר שפיתחה מגיע למיליארדי דולרים. אף שהיא כבר יזמת עם ניסיון, כשהיא יושבת מול ריכטר היא מתרגשת. "אולי בגלל התכונה סביב הראיון, אולי בגלל ההזדמנות לדבר בגובה העיניים עם מי שמסמלת עבורי את ההצלחה, או אולי שתיהן", היא אומרת.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

הרעיון של מדהסנס הוא לתת מענה לאנשים שלא יכולים לומר כמה כואב להם, היא מסבירה. "הכאב נמצא שם ותפקיד הרופא לטפל בו - גם אם החולה לא צועק. המוניטור שלנו נותן מספר בין 0 ל־100 שאחריו הרופא עוקב, וכך הוא יכול לדעת את רמת הכאב שהמטופל חש בכל שלב". עוד קודם להקמת מדהסנס עבדה חמש שנים באפלייד מטריאלס, בסיברידג' ובסטארט אפים שונים. "הייתי מעורבת בכמה סטארט אפים שהיו בתחילת דרכם", היא מספרת. "רובם לא הצליחו, אבל שניים כן - אחד שפועל בתחום השבבים ונמכר לפני כמה חודשים, ומדהסנס שהעתיד רק מחכה לה". ריכטר שמחה לשמוע שיש מאחורי צוקרמן ניסיון של כמה סטארט אפים שלא הצליחו. "זה הסוד", היא קובעת. "צריך להיות מסוגל לצאת מהם חזק יותר כי רק כך יש סיכוי להצליח".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הן נפגשות במשרדי מדינול בקריית עתידים שברמת החייל. החיבה ביניהן גלויה. בתוך כמה דקות השיחה בין השתיים מתנהלת בפתיחות שכזו עד שצופה מהצד עשוי לחשוב שהן מכירות כבר שנים. מהר מאוד צוקרמן כבר מרגישה נוח לברר עם ריכטר מהיכן צמח אצלה החיידק הסטארט אפיסטי. ריכטר משיבה שתמיד היתה כזו. "בכיתה ו', בצופים ובצבא עשיתי דברים שאחרים לא עשו. כאלה גם היו ההצעות שעמן ניגשתי באוניברסיטה לראש החוג. גם במחקר שלי, בתזה ובדוקטורט בתחום הניהול, הגדרתי משהו חדש שלא היה קיים. בניתי קורסים מאפס. כיום קוראים לזה סטארט אפ, אבל אני חושבת שזו ההתמודדות עם האי ודאות ומציאת סדר".

צוקרמן: "במעבר מהאקדמיה לתעשייה יש הרבה סקפטיות - פנימית וחיצונית. איך התמודדת עם זה?"

ריכטר: "מבחינתי כל התרחשות היא הזדמנות לפתרון בעיה. אין 'הכל התמוטט' או 'הכל הצליח'. כל הזמן יש משהו חדש לעשות. יש מחזוריות בתעשייה, וצריך להיות בני מזל לפגוש את השוק בזמן הנכון".

צוקרמן: "לא כל התשובות תמיד מושלמות. אם פתרנו את כל הבעיות - גם האחרים הגיעו לזה ואז התחרות קשה. מה הביא אתכם לקבל את ההחלטות הנכונות, מעבר למזל?"

ריכטר: "מה שבלט מאוד במוצרים שלנו הוא היצירתיות והמושלמות - המוצר לא היה חצי אפוי, הוא היה אפוי לגמרי. היו בשוק סטנטים גמישים מאוד שיכלו להגיע בקלות לעורק שהיה סתום, אך הם לא היו חזקים מספיק כדי להישאר פתוחים בתוך העורק ונסתמו. היו בשוק גם סטנטים אחרים, שפעלו כמו קרונות רכבת - קשיחים - וכשמיקמת אותם בעורק הם שמרו על פתיחות העורק, אבל היה קשה מאוד להגיע אתם למקום הנכון. המטרה שהצבנו לעצמנו היתה לעצב סטנט שיהיה מסוגל לממש את שתי הדרישות - גמישות בתנועה וקשיחות בהצבה. זו היתה ההברקה - והפטנט".

העבודה המשותפת של ריכטר ובן זוגה קובי, מסקרנת את צוקרמן. ריכטר מסבירה שהם החלו לעבוד יחד הרבה שנים לאחר שהוגדרה הזהות המקצועית של כל אחד מהם בנפרד, וכך "לא היינו תלויים זה בזה בהגדרה האישית של הקריירה שלנו. אחד הדברים הכי יפים בעבודה המשותפת היא שיש בינינו זהות אינטרסים, אבל יש שוני ענק בהתייחסות לניהול. אחד מאתנו מכוון יותר למוצר והשני לתהליך. אחד חושב על המכשולים שבהם ניתקל והשני מסתכל על ההזדמנויות שייווצרו".

צוקרמן: "איזה שינוי את מזהה בעולם הסטארט אפים מאז שאתם התחלתם?"

ריכטר: "יש שינויים, בעיקר יש לגיטימציה וביטחון עצמי. כשבאנו עם מוצר רפואי, פעלו בשוק העולמי מספר מצומצם של חברות ישראליות ובעיקר טבע. כיום זה מקובל שבישראל ממציאים דברים, ובכל כנס בתחום הבריאות שמתקיים בישראל מגיעים נציגים מכל החברות הגדולות. התהליכים העסקיים תמיד היו מסורבלים, אבל החוכמה היא למצוא בתהליך את האדם הנכון שיהיה לו אינטרס ספציפי לקדם את הרעיון והמוצר שלך. לפעמים גם אנחנו לא מצליחים בזה".

צוקרמן: "ואיך כן עושים את זה?"

ריכטר: "לימוד, לימוד ועוד לימוד של הצד השני. לנתח אובייקטיבית את הצרכים של האחרים ולהגדיר את החוזקות שלך".

צוקרמן: "היית משנה משהו בתהליך שלכם לאורך השנים?"

ריכטר: "בוודאי. קודם כל, הייתי משקיעה יותר בפיתוח מוצרים משלימים למוצרים שלנו. כיום אני מודעת לכך שיש חשיבות גדולה לסל של מוצרים. שנית, את הקשרים עם חברות אחרות הייתי בונה אחרת. הייתי מנתחת יותר את האינטרסים של החברה שאני הולכת לעבוד אתה. הייתי עובדת בהייררכיות שונות. החלטות לאו דווקא מתקבלות ברמת המנכ"ל, ופעמים רבות החלטות מתקבלות בשלב הפיתוח העסקי, ולכן חשוב מאוד להגיע גם לשם.

"צריך לזכור שיזמות תעשייתית דורשת הרבה מאוד התמדה, עקשות ועבודה קשה יום וליל. אני מרגישה מכורה לכך - אבל אני בת מזל שיש לי למה להתמכר. זה כמו לטפס על הר".

 

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון הדיגיטל השנתי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#