23% מהמנהלים בדיכאון. ואתם? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השפל הגדול

23% מהמנהלים בדיכאון. ואתם?

הטלטלות בכלכלת העולם, הדרישות הבלתי אפשריות והמתחים המובנים בתפקידי ניהול נותנים את אותותיהם במצבם הנפשי של מנהלים בכירים. רק מעטים מעזים להודות בכך, אבל יותר ויותר מהם מגלים ששכר גבוה, עוצמה והשפעה אינם תעודת ביטוח נגד דיכאון

6תגובות

סיפורו של פיליפ בורג'ייה מתחיל כמו קלישאה אמריקאית. ב־1981, השנה שבה הפך למנכ"ל ענקית הציוד והתשתיות בתחום הגז והנפט קמרון אינטרנשיונל, היה לו הכל: מעמד, כוח, כסף. ואולם לבורג'ייה היה גם סוד שאותו הצליח להסתיר במשך תקופה ארוכה ממעסיקיו, מחבריו לעבודה ואפילו ממשפחתו: הוא סבל מדיכאון קליני. רק כעבור שנים רבות, בראיון שהעניק ב־2008 לערוץ הטלוויזיה הציבורית האמריקאית (PBS), חשף שבמשך תקופה ארוכה סבל מהמחלה, והודה שהיא זו שהובילה בסופו של דבר להתפטרותו מהתפקיד.

כיום מנהל בורג'ייה קריירה חדשה ומצליחה שבה הוא מגולל את קורותיו בפני מנהלים בכירים. לפני שנים אחדות אף פרסם ספר, "מדריך המנכ"ל לדיכאון" (CEO's Guide to Depression), שבו הוא מעודד מנהלים לאתר סימפטומים של דיכאון, להכיר בקיומה של תופעת הדיכאון בקרב מנהלים ולהיות גלויים אודותיה. בקורות החיים שלו, המתפרסמים ברשת, מופיע בין שלל התארים שצבר והתפקידים שמילא גם הסעיף "גורמי סיכון" ולצדו המילה "דיכאון". "בכל פעם שאני שומע על מנהל שפרש 'מסיבות בריאות'", אמר בראיון ל־PBS, "אני יודע בדיוק מה הסיבה האמיתית לכך".

נתונים ממוקדים אודות השפעתן של הפרעות נפשיות על בעלי תפקידים ניהוליים בכירים אינם בנמצא. ואולם מחקרים שונים מעידים שהמתחים הרבים הכרוכים בתפקידי ניהול גובים מחיר מהאנשים הנושאים בהם, ואלה עלולים להתבטא גם בתופעות הנכללות בהגדרות הקליניות של תופעת הדיכאון. במחקר פורץ דרך בנושא זה, שנערך כבר בשנות ה־90 באוניברסיטת סטוני ברוק, ניו יורק, ראיינו רופאים מנוסים יותר מ־1,800 מנהלים ומהנדסים – רובם גברים לבנים בשנות ה־40 לחייהם. את הממצאים תיארה אוולין ברומט, פרופסור לפסיכיאטריה שניהלה את הסקר, כ''מדהימים": כ־23% מהמרואיינים במחקר דיווחו שחוו דיכאון במהלך חייהם. מתוכם, כמעט אחד מתוך עשרה העיד שהיה מדוכא במהלך 12 החודשים שקדמו לעריכת המחקר. "הספרות בנושא אחידה בכך שהיא מייחסת דיכאון לאוכלוסיות עניות יותר או משכילות פחות", אמרה ברומט לאחר פרסום תוצאות המחקר. "'זה לא היה המקרה במחקר שלנו".

סקר של חברת מאגר מוחות שנערך ב־2010 בקרב מנהלים במשק הישראלי, מחזק את הדברים. בסקר, שהתמקד במנכ"לים ובסמנכ"לים המכהנים בתפקידים בכירים במגוון חברות גדולות, נבחנו ההשפעות האפשריות של לחצים וחרדות על תפקודם. מהממצאים עולה תמונה של שגרת לחצים המופעלת על המנהל הבכיר: המנהלים דיווחו על לחצים הנוגעים לביצועים הפיננסיים, דאגה מפני אירועים גדולים והרסניים שאינם בשליטתם, כמו המשבר הכלכלי העולמי, וחשש שיוצגו בצורה לא נכונה בתקשורת. כתוצאה מלחצים אלה דיווחו יותר משליש מהמנהלים (39%) על נדודי שינה, ירידה בתיאבון, נשימה מואצת והזעה.

ד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר ויועץ למנהלים וארגונים, מבקש לסייג את תוצאות המחקרים הללו "מחשש להסקת מסקנות מהירה מדי, שנובעת לא בהכרח מגידול במקרי דיכאון אצל מנהלים אלא בגידול בנראות שלהם". עם זאת, כמעט באותה נשימה מודה מנדל שגם הוא מזהה דפוסים שעלולים להוביל לתופעות של דיכאון בשיחות שהוא מקיים עם מנהלים בכירים. "אני רואה תהליך שנקרא לו 'הסטרס שנגרם מהאחריות'", הוא אומר. "אני רואה גם אסטרטגיות לא גמישות בהתמודדות עם סוגיות של אחריות. לפעמים הדברים הללו מצטלבים: נטייה לפרפקציוניזם, לקפדנות וצורך לבצע את הדברים על הצד הטוב ביותר, מובילים לפתרונות מחמירים ולא מאוד גמישים".

לגורמי המתח הללו מיתוספים כמובן גם כל אותם לחצים מוכרים המובנים בעבודת הניהול עצמה: "מנהל אמור להיות מתווך בין הכפופים לו ועמיתיו לבין גורמים שמעליו, וזה חושף אותו ללחצים", אומרת ד"ר שרון טוקר מהחוג להתנהגות ארגונית בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. "ניהול הוא למעשה פעולה לא מאוד ברורה. הפעולות של המנהל משתנות ומופרעות באופן מתמיד". התוצאה, לדברי מנדל, היא היווצרותו של מעגל קסמים: "ככל שאתה יותר לחוץ אתה עושה יותר מאותו דבר במקום להתרחק, להרפות ולהקל על העומס. מעגל הקסמים הזה היא תופעה שאני מתאר אותה כ'לופ של מנהלים'".

האם למשבר הכלכלי יש חלק בהעצמת תופעות אלה?

"כאשר נמצאים במשבר כלכלי, נדרשים פתרונות בעלי אופי תומך – סולידריות ותחושה שהארגון תומך בך ומגונן עליך. בפועל, במציאות של המשבר, הארגונים לא מגוננים, וכשצריך לפתור בעיות תקציב מפטרים אנשים. המנהלים נדרשים לאחריות אישית ואם הביצועים שלהם לא טובים מחליפים אותם. הצייטגייסט הוא אכזרי ודרוויניסטי: תסתגל או תיכחד. שורדים רק החזקים ביותר, וזה מעורר חרדה".

הבעיה היא שחרדה לא תמיד מובילה לפעולה - בוודאי לא כשמדובר במנהלים, שמטבע תפקידם אמורים לשדר כלפי חוץ את ההפך המוחלט. כמו באוכלוסייה הכללית, כך גם בקרב מנהלים, רוב האנשים החווים סימפטומים של דיכאון כלל אינם פונים לטיפול. "השחיקה והדיכאון כרוכים בהסתרה", אומרת טוקר, "היות שהסטיגמה קיימת, הפנייה לעזרה אינה נפוצה".

מה עובר על מנהל שמסתיר את מצבו הנפשי וממשיך לתפקד?

"הסתרה מגבירה מאוד את הקושי ואילו שיתוף, מטבע הדברים, מסייע בהתמודדות. הסתרת המצב האמיתי מעצימה את החוויה של 'משהו לא בסדר ואני צריך להדק את מנגנוני ההתמודדות שלי'".

האם ארגונים מציידים את המנהלים בכלים כלשהם להתמודדות?

מנדל: "בהכללה התשובה היא 'לא', וחבל. אם יש השקעה משתלמת לארגון, הרי זו השקעה ביכולת של מנהלים לנהל מצבי לחץ ולנהל את עצמם במצבי לחץ".

ואולי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התחושות הקשות היא הכרה בכמה דברים בסיסיים, שהראשון והחשוב שבהם הוא שהכישלון לא תלוי רק במנהל. "העולם החדש משתנה, מורכב וכאוטי", מסביר החוקר והיוצר ד"ר אייל דורון. "יש שרירותיות הולכת וגדולה בסיכוי להצליח בגדול. עבודה קשה ומקצועית חשובה מאי פעם, אבל זו גם תקופה שבה כלכלות נמחקות באחת, משטרים נופלים כמו מגדל קלפים והכוח בעולם עובר מצד לצד. עם זאת, יש כאן גם הקלה גדולה: אם לא ברור עד הסוף למה ואיך זה בסוף מצליח, אז גם לא עד הסוף ברור למה זה נכשל. ואם ההצלחה לא תלויה רק בנו, אז גם הכישלון לא".

 

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מארס  של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#