לא רוצה אקזיט, רוצה להציל חיים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רוצה אקזיט, רוצה להציל חיים

ממשרד קטן בפאתי שפרעם ד"ר אמל איוב חולמת שהתרופה שהיא מפתחת תגיע לשוק ותציל חיים ■ אחרי שלושה תארים ומימון ממורי ארקין, אולי היא תצליח לשנות את חייהם של חולי הסרטן

2תגובות

שפרעם היא לא המקום הצפוי ביותר לראיונות עם יזמים מצליחים. מיזמים טכנולוגיים הם נדירים יחסית במגזר הערבי, ומיזמים שמובילה אישה הם נדירים אפילו יותר. גם במגזר היהודי. הרקע המוכר של מתחם היי טק, עם מגדלי זכוכית ומעליות מהירות, מתחלף פה במבני אבן, חצרות רחבות, צריחי מסגדים והמון מדרגות שצריך לטפס ברגל. בהשוואה למשרדים של חברות ביו טק והיי טק, המשרדים הצנועים של מטאלו תרפי (Metallo Therapy), החברה שהקימה ד"ר אמל איוב, נמצאים בבניין אגודת הגליל, מרכז מו"פ אזורי שהיה הראשון במגזר הערבי שהתחיל לעסוק במחקר מדעי יישומי. החללים הפתוחים זרועי המחשבים בבניין מאכלסים כמה חברות ומיזמים טכנולוגיים נוספים.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון מיוחד ליום האישה של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

ריח עז של חומרים כימיים ממעבדת הפיתוח מקדם את פניהם של הבאים למטאלו תרפי, המעסיקה ארבעה עובדים, ורומז על כך שפה עושים מדע, ליתר דיוק מנסים למצוא תרופה לסרטן - כזו שתשפר את יעילות ההקרנות ותילחם גם בגידולים שאינם מגיבים להקרנות.

הטכנולוגיה של מטאלו תרפי מבוססת על כך שמתכות כבדות מגדילות את השפעת ההקרנות שהן הטיפול שעוברים 90% מחולי הסרטן. הבעיה היא שמתכות כבדות הן רעילות לגוף. במטאלו תרפי הצליחו להפוך זהב - אף הוא מתכת כבדה - לננו־חלקיקים המצופים בחומר אחר שמבטל את האינטראקציה עם הגוף. המתכת אמורה להצטבר בגידולים ולא בתאים הבריאים, לשפר את תוצאות ההקרנות ואף לפגוע בגידולים שאינם מגיבים להן. הפיתוח כבר התברר כבטוח לשימוש בניסויים על מכרסמים קטנים. עכשיו נשאר לבדוק האם הננו־חלקיקי־זהב גם משפרים את תוצאות ההקרנות.

ד"ר איוב מספרת שבעולם יש רק שתי חברות נוספות העוסקות בשילוב של מתכות כבדות והקרנות נגד סרטן אבל הן עושות זאת בדרכים אחרות. היא מקווה שאחרי שיגיעו תוצאות הניסויים יהיה קל יותר לגייס סכום כסף רציני. "זו אחריות אישית שאני נושאת על הכתפיים שלי. אני צריכה לגרום למשקיעים לדעת שעשיתי את המקסימום, אף אחד לא רוצה לחשוב שבזבזתי לו את הכסף".

הכל הודות לאמא

ב-35 שנותיה הספיקה איוב לא מעט: יש לה שלושה תארים, פוסט דוקטורט, חברת ביו טק אחרי גיוס הון ראשון וגם שני ילדים. היא בולטת בנוף היזמי בארץ, לא רק משום שהיא אישה, ערבייה, מוסלמית ויזמת בתחום הביו טק, אלא בעיקר כי הצליחה לקדם את החברה שלה ולגייס כסף במקומות שרבים וטובים התקשו לעשות זאת.

אם היינו מבקשים לכתוב טלנובלה על מצליחנות, אפשר היה לקבל השראה מחומרים מילדותה של איוב. לכאורה, הכל נמצא פה - אבא שמקבל קצבת נכות, אמא עקרת בית וארבעת צאצאיהם שנולדו לתוך מצוקה כלכלית. אבל איוב מסרבת לציית לקלישאה ולתיוג המתבקש. היא לא באה ממצוקה אלא ממשפחה חמה שעודדה אותה להצליח. "אמא שלי תמיד דחפה למצוינות, ואבא שלי חשב שעדיף להתחתן", היא מספרת בחצי חיוך. היא לא לבד גם אחיה ואחיותיה רכשו השכלה גבוהה. "המוטו בבית היה לשאוף לעשות שינוי בחיים, לשפר את התנאים. אמא שלי תמיד רצתה ללמוד אבל לא נתנו לה, ולכן הילדים היו הדרך שלה להגשים את החלום. כולנו התעקשנו ללמוד, להצליח בעבודה ולחיות בכבוד, ולאמא שלי יש חלק מרכזי בזה".

איוב מספרת שתמיד אהבה את תחום מדעי הטבע. היא למדה בתיכון בנצרת ועשתה בגרות בת חמש יחידות במתמטיקה וחמש יחידות בפיזיקה. אימה של איוב רצתה שתלמד רפואה. "היא התאכזבה מכך שבחרתי ללמוד פיזיקה בטכניון, אבל הבטחתי לה שאמשיך לתארים מתקדמים ולא אסיים כמורה לפיזיקה בתיכון".

למרות האכזבה של אימה, איוב תמיד ידעה שפיזיקה היא בסיס מצוין לכל תואר מתקדם. "רציתי ללמוד מהטובים ביותר, וגם כשרציתי להמשיך לתואר שני התקבלתי בקלות, כי תואר ראשון בפיזיקה מהטכניון זה תואר נחשב", היא מסכמת.

הקריירה האקדמית של איוב נראתה מבטיחה. אחרי התואר הראשון בטכניון הגיעו התואר השני והדוקטורט בהנדסה ביו  רפואית באוניברסיטת בן גוריון, שבמסגרתו עסקה בפיתוח מקור רדיואקטיבי חדש לטיפול בסרטן. עבודת הדוקטורט שלה היתה הבסיס לסטארט אפ הראשון שלה, שנתמך על ידי אוניברסיטת בן גוריון, אך לא הבשיל לכדי חברה בגלל קשיים בהשגת מימון נוסף. איוב בחרה לוותר על פוסט דוקטורט בחו"ל ועל קריירה באקדמיה. "על חלום האקדמיה ויתרתי בגלל המשפחה. לא רציתי לטלטל אותם לחו"ל, וידעתי שאחרי שאחזור לארץ יהיה לי מאוד קשה לקבל תקן. אין הרבה נשים באקדמיה, בטח לא בתחומים שאני למדתי". היא נשארה לפוסט דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, אבל הבינה שמצאה את ייעודה במקום אחר, מחוץ לאקדמיה. "נדבקתי בחיידק היזמות. למרות שהסטארט אפ שהקמתי לא הצליח, הבנתי שזה בדיוק מה שרציתי לעשות כל החיים, שזה המקום שלי ושאני לא אפסיק. אני מרגישה שאני כל הזמן יוצרת ונהנית מכל הצלחה קטנה".

אלא שאחרי סגירת הסטארט אפ הגיעה שנה לא פשוטה. איוב התקשתה למצוא את האתגר הבא שלה. היא ישבה בבית, גידלה את בנה וניסתה לתכנן את צעדיה הבאים. "זו היתה תקופה לא פשוטה ומלחיצה. ציפו ממני לעבוד ולא לשבת בבית". באותה תקופה עמלה על כתיבת בקשה למימון מהמדען הראשי לרעיון שבבסיס מטאלו תרפי. "היינו צריכים לבדוק את ההיתכנות הטכנולוגית והעסקית, כלומר האם יש סיכוי שהסטארט אפ שלנו יהיה רווחי". הבקשה זיכתה את הסטארט אפ של איוב במימון ראשוני של 2.5 מיליון שקל, שנועדו להחזיק את החברה בשנתיים הראשונות לקיומה.

למרות שקיבלה את המימון מהמדען הראשי ובעקבותיו החלה בפיתוח, מדגישה איוב שכשמדובר בביו טק, המימון שנותן המדען אינו מספק. "אנחנו לא חברת היי טק שכל מה שצריך זה לשלם למהנדס שישב עם לפטופ. בביו טק צריך לרכוש חומרים, לייצר סינטזות, להכין תרביות, לבצע ניסויים שעולים מאות אלפי דולרים. חברות ביו טק שמפתחות תרופות זקוקות ליותר מימון מחברות היי טק, אבל אחרי שקיבלנו את המימון הראשוני המדען הראשי אומר 'כבר נתתי'".

חוצפה, ייאוש ומרפקים

איוב גילתה שלמרות ההבטחה הגלומה ברעיון שלה, אף אחד לא עומד בתור להשקיע בו. "יש פה סיכון גדול ואף אחד לא ממהר להשקיע רק ברעיון, ובטח לא ברעיון שעדיין לא הוכיח היתכנות כלכלית. הבעיה של ביו טק היא שהוכחה דורשת לא מעט ניסויים וזה תהליך שלוקח זמן וגם עולה הרבה כסף. המון רעיונות מצוינים נפלו בגלל קושי לגייס כספים, אבל ברור לי למה הקרנות חוששות. גם אם היה לי המון כסף לא הייתי משקיעה ברעיון שאין לו עדיין תוצאות. זו בעיה. הפתרון שלי היה להמשיך להאמין בעצמי ולשדר את האמונה הזו למשקיעים". איוב נפגשה עם משקיעים, אבל אף אחד לא השתכנע להשקיע בה. "עברתי את כל קרנות הון הסיכון בארץ. בכולן אמרו לי שהרעיון טוב אבל שהן לא משקיעות בחברה שנמצאת בשלב מוקדם כל כך". ואז הגיעה הפגישה עם נציג של איש העסקים מורי ארקין. "הפגישה נקבעה בבית קפה, כי הוא אפילו לא חשב שזה מספיק מעניין כדי להזמין אותי למשרד", היא מספרת בחיוך. אחרי ששילם על הקפה איוב החליטה להיות קצת חצופה ושאלה אותו מה עליה לעשות כדי לחזור אליו בעוד שנה ולשכנע אותו להשקיע בה. הנציג החליט להזמין אותה לפגישה במשרדי החברה, הפעם עם מורי ארקין.

הפרזנטציה היתה מוצלחת, מספרת איוב, וארקין אמר לה שהוא מאמין בנשים מנהלות ורוצה לתת לה להזדמנות. "הייתי בטוחה שהצלחתי להשיג את הסכום הראשוני - 200 אלף דולר - אבל אז קיבלנו מארקין ארבעה מיליון דולר", מספרת איוב בחיוך רחב ומוסיפה שארקין אינו רק משקיע אלא שותף מעורב מאוד. "אין לי ניסיון של שנים בפיתוח תרופות. זו ההתנסות ההראשונה שלי ומורי תורם המון לפיתוח".

איחולי החלמה למכרסמים

כיום, שנה לאחר ההשקעה של ארקין, איוב נשמעת אופטימית. במעבדות בארצות הברית בוחנים בימים אלו האם התרופה שפיתחה מטאלו תרפי מרפאת גידולים סרטניים אצל עכברים. תוצאות הניסוי צפויות להגיע בעוד כחודשיים. אם תוצאות הניסוי יהיו משביעות רצון יחל השלב הבא בפיתוח - פנייה ל־FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאית) כדי לקבל את האישור לניסויים בבני אדם.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון מיוחד ליום האישה של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

בגלל העלות הגבוהה של הניסויים בבני אדם, מקווה איוב שתוצאות ניסויי הביניים יהיו טובות ויסייעו לשכנע משקיעים להשקיע עוד כסף. היא מעריכה שאם יתממש התסריט האופטימי - יחלפו 5־8 שנים עד שהתרופה תגיע לשוק. איוב אומרת שהחלום שלה הוא על תרופה שמצילה חיים ולא על אקזיט. "יכול להיות שאנחנו נצליח ויכול להיות שחברה גדולה יותר תקנה אותנו. אבל המטרה שלי היא לתרום משהו לאנושות. אם הרעיונות שלי יצילו חיים זה שווה יותר מכסף. התפיסה שלי היא של מדענית, ולכן מבחינתי כסף הוא לא פונקציה להצלחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#