קטר החסה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קטר החסה

ישראל נחשבת לחממת חדשנות בתחום שהיה פעם אבן הפינה של ההתיישבות בארץ: החקלאות

תגובות

כנס DLD, הכנס הגדול באירופה לתרבות דיגיטלית, שנערך במינכן בינואר השנה, הקדישו מושב מיוחד ל”סטארט אפ ניישן”, הלא היא מדינת ישראל. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, השתתף באירוע והזמין את הנוכחים לבקר בעיר העברית הראשונה, “הלב הפועם של תעשיית האינטרנט הישראלית”. שאול סינגר, מחבר הספר “אומת הסטארט אפ”, השתתף גם הוא בדיון ודיבר בשבחם של היזמים הישראלים.

כשאומרים סטארט אפ בישראל כולם מיד חושבים “היי טק”. מין התניה אוטומטית במדינה שבה אקזיט הוא חלום נכסף. אבל זו אינה חזות הכל. סטארט אפ יכול להגיע במגוון של גדלים וצורות. ישראל נחשבת כבר שנים לחממת חדשנות בתחום שהיה פעם אבן הפינה של ההתיישבות בארץ: החקלאות.

את פרדסי התפוזים של ג’אפה או חממות הצבעונים לשוק האירופי החליפה חקלאות היי טק. חלוצית, יוזמת ובעיקר חדשנית ומרתקת. במושב צופר שבערבה מגדל יוסי בן, חקלאי ותיק חובש כיפה, סרטנים כחולי שריון מאוסטרליה. הסידן שמופק מהשיריון נחשב לתכשיר פורץ דרך בטיפול במחלת האוסטיאופורוזיס. במושב עין יהב הסמוך, מגדל איתי גל אבטיחים בשיטה חדשנית. הפרי גדל בהדליה, כשהוא תלוי בין שמים וארץ, מה שהופך אותו למתוק ועסיסי יותר – ובעיקר זמין לאורך כל השנה. אלה רק שניים מסיפורי היזמות שליקטו שני שילה ועמי גינזבורג בעקבות מסע בשדות ארצנו. הפנים שהביאו הם פנים של חקלאים שמתפרנסים בכבוד וחושבים בצורה יזמית וחדשנית.

איתי גל

הסיפורים מהערבה, מעולש ומעמק יזרעאל, רחוקים כמרחק מזרח ממערב מהראיון שערך גיא רולניק עם אליוט ספיצר במנהטן. ספיצר, התובע הכל יכול של ניו יורק, דיבר כבר לפני שנים על השחיתות והסיאוב בשוק ההון האמריקאי. הוא נאלץ להתפטר ממשרתו לאחר שהתפוצצה בעיתונות העובדה שנהג ללכת לזונות צמרת, אבל הביקורת שהעביר על ראשי וול סטריט התגלתה כרלוונטית מתמיד בהתמוטטות של 2008. כיום במשרדו הפרטי הוא עדיין דבק בעמדותיו ומאמין שמשהו מוכרח להשתנות מן היסוד.

למרות המדיניות הלוחמנית של ספיצר כתובע כללי וכמושל ניו יורק הוא לא הצליח, כמובן, למנוע לבדו את הקריסה ואת המשבר הכלכלי שבא בעקבותיה ושקצו עדיין לא נראה. רונית הראל כותבת על אחת מתופעות הלוואי של משבר זה – הקושי הנפשי הגדול שאליו נקלעו מנהלים בכירים הנאלצים לנווט חברות באווירה כלכלית לא יציבה. אדר עירון מביא מניו יורק את סיפורה של צ’יפוטלה, רשת מזון מהיר מקסיקאית שדווקא בשנות המיתון בארצות הברית עלתה כפורחת והביאה ניחוח חדש וידידותי יותר לאדם ולסביבה לענף שמדיף בדרך כלל ריחות לא נעימים של טיגון.

בעוד שהמשבר טלטל ועצר את כלכלות המערב, סין המשיכה לצמוח. עם זאת הדיון בנוגע לחוסנה של הכלכלה הסינית והצורך שלה ברפורמות אינו מרפה. פרופ’ ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק פועלים, חזר מכנס בהונג קונג ומפרסם בגיליון זה טור עם תובנות חדשות בשאלה מה מדאיג את הכלכלנים הסינים. עדי לויתן מחברת הייעוץ מקינזי מסבירה לאחר שנים של שהות בסין למה לא יתרחשו שם הרפורמות שהמערב מצפה להן. המגזין החודש גדוש ומגוון. בין עמודיו גם תמצאו ראיון שערכה איריס מרגוליס עם עוזי וייל, מי שפעם היה השער האחורי של עיתון “העיר” וכיום יש לו 12 אלף מנויים בפייסבוק.

sivan.klingbail@themarker.com
ובפייסבוק:  themarkermagazine

הטור מופיע בגיליון מארס של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#