למה יש כל כך מעט נשים בעמדות ניהול? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בודדות בפסגה

למה יש כל כך מעט נשים בעמדות ניהול?

ממדד קטליסט 2011 של שטראוס בשיתוף עם שדולת הנשים, עולה כי מספר הנשים בעמדות ניהול בכירות בישראל נותר זניח ■ אלה הסיבות המונעות מכן לטפס למעלה

6תגובות

כל אשה שהגיעה לתפקיד בכיר במגזר העסקי מכירה את הסיטוואציה הבאה: שולחן הישיבות רב משתתפים, והיא אחת הנשים הבודדות בחדר. לעתים היחידה. הנתונים היבשים מציגים את התמונה הזאת באופן ברור: רק 4.5% מהמנכ"לים בישראל הם נשים; רק 16.5% מחברי הדירקטוריונים בחברות המרכיבות את מדד ת"א 100 הם נשים; רק 18% מחברי ההנהלה בחברות אלה הם נשים; בין בעלי התפקידים הניהוליים בחברות מדד ת"א 100 חלקן של הנשים הוא כ-34%.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון מיוחד ליום האישה של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

נתונים אלה לקוחים ממדד קטליסט 2011, שאת גרסתו הישראלית יזמה קבוצת שטראוס בשיתוף שדולת הנשים. המדד, המתפרסם זו הפעם השנייה, סוקר את מצבנו בהשוואה למדינות העולם. הפער בין שיעור הנשים בשוק העבודה לשיעור הנשים בתפקידי ניהול, מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון, משקף בבהירות את תקרת הזכוכית - או ליתר דיוק, תקרת הבטון.

מנכ"לית שדולת הנשים, ד"ר גלית דשא, מסבירה כי "נשים הן כ-50% מכוח העבודה כיום, הן יותר מקצועיות מבעבר, ושיעורן של הלומדות לתארים גבוהים גבוה מזה של גברים. אך כשהן מתקדמות מקצועית, מתחילים להיווצר חסמים משמעותיים שמונעים מהן להיות שותפות מלאות לפעילות הכלכלית".

מבט לעומקם של הנתונים מגלה שרק מעט השתנה. מספר הנשים המשמשות כיו"ר דירקטוריון ב-2010 הוא 5% - שיעור נמוך להחריד. כדי להגיע לתפקיד כזה צריך להיות קרוב מאוד לצלחת, כלומר לבעל השליטה, ואלה בוחרים לרוב בעצמם או בגברים אחרים.

רק ב-26 חברות מתוך 100 תופסות נשים יותר מ-25% מהמושבים בדירקטוריון. המספר אמנם עלה, כאמור, מ-18 חברות ב-2010, אך עדיין מדובר רק באחת מכל ארבע חברות ברשימה. במקום הראשון נמצאת חברת בי קומיוניקיישנס (לשעבר 012 סמייל), עם 60% נשים במועצת המנהלים. אלא שגם במקרה זה מדובר בשתי דירקטוריות ודירקטורית חיצונית אחת, כך על פי רישומי החברה. יו"ר הדירקטוריון הוא גבר (שאול אלוביץ') וכך גם מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים.

במקום הרביעי ברשימה נמצאת מליסרון עם 40% נשים בדירקטוריון, אולי בגלל שליאורה עופר עומדת בראשה. שטראוס בראשות עופרה שטראוס במקום השישי עם 36%, וגם בנק הפועלים שבשליטת שרי אריסון בעשירייה הראשונה (עם 33%). בנק לאומי תופס את מקום 13 עם 29%. עוד חברה של שרי אריסון, שיכון ובינוי, נמצאת במקום 11. שתי חברות היי-טק נכנסו גם הן לרשימה: גילת (29%) ונייס עם 25%.

נשים כקוריוז

אחד המחקרים העדכניים והחשובים בתחום נערך על ידי ארגון קטליסט לפני כשנתיים. בקרב חברות המדורגות ברשימת פורצ'ן 500 הוכח שככל שמספר הנשים בדירקטוריון גדול יותר, כך התוצאות הפיננסיות של החברות טובות יותר. מחקר אחר, מ-2006, מצא כי נשים גורמות לשינויים באופן התנהלות הדירקטוריונים שבהם הן מכהנות: הן מביאות עמן סגנון ניהול שיתופי המגביר את ההאזנה, התמיכה והחתירה לפתרון בעיות בדרך של כדאיות לשני הצדדים. הן אינן נמנעות מלדון בנושאים מעוררי מחלוקת, שואלות יותר שאלות קשות ודורשות תשובות מפורטות וישירות. נשים מביאות נושאים חדשים לדיון וחושבות על הפרספקטיבה של מחזיקי העניין.

מחקר מאוחר יותר (מ-2008) הצביע על כך שנשים נעדרות פחות מישיבות דירקטוריון ובעקבות כך פוחת גם מספר ההיעדרויות של הגברים בדירקטוריון. כמן כן נמצא כי נשים מבצעות יותר תפקידי בקרה כמו השתתפות בוועדת ביקורת, ועדת מינויים וועדת ממשל תאגידי, עובדה המגבירה את הבקרה הפנימית ומעידה על הרצון לשיפור הארגון.

מפתיע, אך במבט גלובלי שיעור הנשים המכהנות בדירקטוריונים ממקם אותנו גבוה למדי ברשימה. בראש הטבלה ניצבת נורווגיה עם 40% ייצוג לנשים. היא בולטת בזכות חקיקה שהביאה בזמן קצר יחסית לעלייה במספר הנשים בדירקטוריונים מ-13% ל-40%.

מי שמחפש נקודות אור נוספות יכול להתנחם בעלייה של 1.5% במספר הנשים החברות בדירקטוריונים. ישנה גם עלייה במספר הדירקטוריונים שבהם מכהנות שתי נשים. "זה נתון שאומר שמפסיקים להתייחס לנשים כקוריוז ומתחילים לראות בהן שותפות אמיתיות לקבלת החלטות", אומרת דשא.

עוד נתון מעניין שמציינת דשא מתייחס לשיעור הנשים שהצטרפו כחברות בדירקטוריונים בשנה האחרונה. מתוך 61 דירקטורים חדשים 23 הן נשים. "מדובר ב-37% מתוך הדירקטורים החדשים", אומרת דשא. "עם זאת יש לזכור שלא כולן הגיעו מבחוץ, יכול להיות שאלה נשים שכבר ישבו בדירקטוריונים ורק הצטרפו לאחרים, כי כל המעגל הזה של דירקטורים הוא קטן מאוד וגם אותו צריך להרחיב".

מנהיגות בכירות

אם בשיעור הדירקטוריות ניתן למצוא נחמה קטנה, הרי ששיעורן של נשים מבין המנכ"לים הוא כבר סיפור אחר. במדד של 2011 נרשמה ירידה בשיעור המנכ"ליות, מ-5.5% ב-2010 ל-4.5% ב-2011. מלכתחילה מספר החברות שבראשן עומדת אשה כל כך קטן, שכל מינוי וכל עזיבה משפיעים דרמטית על המספרים. דשא אינה צופה שינוי: "יש חשש גדול מתגובת המשקיעים או מתגובת בעלי עניין למינוי נשים לעמדות ניהול ומנהיגות בכירות. על אף שיש מחקרים שמראים שכניסת נשים לתפקידי ניהול בכירים מרגיעה משקיעים ויוצרת תחושה של יציבות וביטחון, שלא ייעשו החלטות פזיזות ושמערכת השיקולים תהיה מאוזנת ומגוונת".

התמונה האמיתית בשוק העבודה הישראלי מלבבת הרבה פחות מזאת העולה ממדד קטליסט, שמתמקד בחברות הנסחרות במדד ת"א 100. לדשא חשוב להדגיש זאת: "נכון שהמדד הזה לא נותן תמונה מלאה, אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שלקצה העליון של הפירמידה יש השפעה דרמטית על כל חלקיה, אז אנחנו חייבות למדוד אותו. זו הנקודה הכי קיצונית שאליה הכי קשה להיכנס, לא רק לנשים.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון מיוחד ליום האישה של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

"הסיבה השנייה היא שעל אף - ואולי משום - שזהו האי שוויון הכי בסיסי שיש, הוא בסופו של דבר הכי קשה להכחדה. בחברה דמוקרטית אף אחד לא יעז להגיד 'האוכלוסייה הזו והזו לא מתאימה כי אין לה כישורים'. אלה אמירות שייתפשו כגזעניות. כשזה נוגע לנשים פתאום שומעים את הטיעונים: הן לא טובות בניהול כסף, הן לא יכולות להיות מנהיגות, הן בכלל צריכות להיות אמהות. הדרת נשים נתפשת כמעט כטבעית, לכן המדד הזה חשוב מאוד גם אם הוא משקף פלח מצומצם ומסוים בשוק העבודה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#