ריצ'רד ברנסון וביל גייטס בתפקיד אלוהים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ריצ'רד ברנסון וביל גייטס בתפקיד אלוהים

הנדסת אקלים מנסה לחולל מניפולציות במזג האוויר כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. הענף המדעי שהיה בעבר נחלתם של נבלי־על בסדרות קומיקס צומח בזכות תמיכתם המפתיעה של עשירי העולם

4תגובות

יום אחד נמלט האסיר מארק מרדון מהכלא, רק כדי לגלות כשהגיע לביתו שאחיו המדען מת מהתקף לב. למזלו, אחיו היה מגלומן לא פחות ממנו והותיר אחריו נוסחה המאפשרת לשלוט במזג האוויר. מרדון, חמדן ומרושע, הצליח לעשות שימוש ברשימות של אחיו ויצר לעצמו מכשיר דמוי שרביט, שבאמצעותו הצליח לשלוט במזג האוויר ולייצר תופעות טבע בהינף יד. כיאה לנבל־על, הוא גם מצא לעצמו כינוי מטופש למדי - מכשף מזג האוויר (The Weather Wizard). מעתה והלאה, הפכה חייו למסכת של אירועי טרור ומזימות מרושעות לפגוע באנושות באמצעות תופעות אקלימיות קיצוניות.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, אינו מככב בקומיקס פופולרי וככל הידוע מעולם לא לבש חליפת טייץ צמודה בירוק־צהוב, לפחות לא בפומבי. ובכל זאת, בחודש שעבר נכנס האיש השני בעושרו בעולם יחד עם כמה חברים מיליארדרים לטריטוריה שעד כה היתה שמורה בעיקר לנבלי־על בדיוניים, ותמך בפומבי בניסיון אנושי לחולל מניפולציה במזג האוויר.

המונח המדעי המדויק הוא Geoengineering, ובתרגום חופשי: הנדסת אקלים. בקצרה, מדובר בניסיון להשתמש בכלים הנדסיים ובטכנולוגיה כדי לחולל מניפולציה אנושית רחבת היקף במזג האוויר ולבלום את שינוי האקלים. כמה רחבת היקף? ברמה כלל עולמית, באמצעות הסרת פחמן דו־חמצני מהאטמוספירה (CDR - Carbon Dioxide Removal) ובהגבלת כמות הקרינה המגיעה מהשמש לכדור הארץ. למרות שמדובר בשלב זה בעיקר בתוכניות מגירה שאפתניות, תומכי השיטה טוענים כי הגיאו־הנדסה עשויה למנוע את נזקי התחממות העולמית. מתנגדי המהלך, לעומת זאת, טוענים כי מדובר בקשקוש שמסיח את הדעת מן המאמצים האמיתיים והמוחשיים הנדרשים להפחתת פליטות גזי חממה לטובת תוכניות לא ריאליות, ואפילו יהירות להחריד.

איך בעצם יכול האדם לשנות את מזג האוויר? העלמת פחמן דו־חמצני מהאוויר, למשל, תתבצע באמצעות מכונות, שיקלטו CO2 מהאטמוספירה באמצעות פולימרים של פלסטיק. קלאוס לקנר, פרופסור לגיאופיזיקה מאוניברסיטת קולומביה, פיתח עם מדענים נוספים מהאוניברסיטה "עץ מלאכותי" שאמנם אינו באמת דומה לעץ, אך עושה בדיוק את מה שעושים עצים אמיתיים, כלומר: "מושך" פחמן דו־חמצני מהאוויר. בניגוד לעצים אמיתיים, העץ המלאכותי של לקנר לא ימיר את הפחמן לחמצן, אלא יאגור אותו. לדברי לקנר, בתוך שנתיים יהיה ניתן להשלים את בנייתו של אב־טיפוס בעל הספק אגירה של טונה פחמן דו־חמצני ביום. תהליך הייצור, אמר בראיון לעיתון הבריטי  "גרדיאן", יעלה 100 אלף ליש"ט לעץ ויהיה כרוך כמובן בפליטות נדיבות של גזי חממה, אך המחיר יהיה זניח לעומת התועלת העצומה שיתרום המכשיר לניקוי האטמוספירה. אלא שכדי להצליח בכך יידרשו מיליוני עצים מלאכותיים, ולשאלה כיצד ניתן יהיה להיפטר מהפחמן הדו־חמצני שייאגר במתקנים טרם נמצא פתרון.

גטי אימג'ס, בלומברג ורקס

למרות הקשיים, פיתוחה של שיטה אמינה, יעילה וזולה מספיק להפחתת הפחמן הדו־חמצני באוויר מבלי להפחית את כמות הפליטות של גזי חממה נחשב לגביע הקדוש בעיני מדענים רבים, וגם בעיניהם של לא מעט מיליארדרים. אחרי הכל, מדובר בפתרון המושלם: כל עוד יש מתקן שמסוגל לקלוט את גזי החממה, לאגור אותם ולהיפטר מהם או להמירם לחמצן, אנו לא צריכים לדאוג. בשנים האחרונות, מציע המיליארדר ריצ'רד ברנסון, מייסד וירג'ין, מענק של 25 מיליון דולר למי שיצליח להשיג את המטרה.

חלק גדול מהשיטות זכו לביקורות חריפות, בשל הנזקים הפוטנציאליים שהן טומנות בחובן או בשל מופרכותן המדעית. אולם בחודשים האחרונים, בתמיכתם של גייטס, ברנסון ומייסד סקייפ, ניקלאס זנסטרום, וכן מיליארדרים אחרים, החלה הגיאו־הנדסה לתפוס תאוצה. מתחום שולי למדי שהיה שייך בעיקר למדענים פורצי דרך וחובבי מדע בדיוני הפכה לנישה לגיטימית בקרב מדעני אקלים מובילים, שמפעילים בשנה האחרונה לחץ כבד על ממשלות וגופים בינלאומיים לממן ניסויים ולתמוך בהם. ממשלת בריטניה, בפרויקט ראשון מסוגו, הכריזה ב־2010 על כוונתה לערוך פיילוט לשיגור חלקיקי סולפטים לסטרטוספירה.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מארס  של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#