הסרטן שיציל מבריחת סידן - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סטארט אפ ניישן

הסרטן שיציל מבריחת סידן

איך מגיע חקלאי ממושב בערבה לתחום הביומד, ולפיתוח תרופה מהפכנית לטיפול בדלדול העצמות? במקרה של יוסי בן הכל התחיל מכמה סרטנים שאוהבים לאכול סרטנים

7תגובות

בבוקרו של יום חורפי בערבה נראית דמותו עטוית הטלית של יוסי בן מעט מוזרה, במיוחד כשהוא מוקף בעזי בר, בזברות ובאימפלות. אבל הלוק הלא שגרתי הוא כנראה חלק מהעניין כשמדובר בבן, חקלאי ויזם סדרתי שלרוב מצליח לגרום לרעיונותיו להפוך למציאות. חוות האנטילופות שהקים ליד היישוב צופר שבערבה היא כנראה המיזם המוכר ביותר שלו, אבל לא המסקרן ביותר. בתואר הזה מחזיקה חברת הביומד אמורפיקל, שהקים בשיתוף פרופ’ אמיר שגיא ופרופ’ אמיר ברמן מאוניברסיטת בן גוריון. החברה מפתחת תוספי מזון ורכיבים לתרופות על בסיס סידן המופק מסרטנים לטיפול בדלדול עצמות (אוסטיאופורוזיס), וכעת נמצאת בשלב הניסוי של סידן סינתטי לטיפול במחלה

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

הסיפור של אמורפיקל מתחיל מרעיון אחר לגמרי. לפני כ־12 שנה הביא בן  לישראל סרטנים אוסטרליים כחולים. בעולם נהוג לגדל סרטנים כאלה למאכל, אבל בן שומר המצוות דווקא העדיף לגדלם לנוי - גם משיקולי כשרות, אבל שגידול סרטנים למאכל לוקח זמן רב יותר ולכן גם יקר יותר. "אחרי שלמדנו איך מגדלים את הסרטנים חשבנו שאולי בכל זאת כדאי לגדל אותם למאכל, אבל אז התברר שיש בעיה: הסרטנים הם קניבלים, כך שבעצם ההשקעה אוכלת את עצמה". הפתרון היה לבנות כלובים רבי קומות לסרטנים, כך שכל סרטן נתון בכלוב משלו באופן שמונע ממנו לאכול את שכניו. כך, גילה בן, אפשר לגדל 144 סרטנים במ"ר אחד.

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון מארס  של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 

לפתרון הזה היה תוצר לוואי מעניין: בהיעדר סכנה, הסרטנים של בן נהנו מהחיים, גדלו באופן חריג ובעיקר גידלו במהירות  את השריון שלהם. בן מספר שבכל העולם מגיעים מגדלי סרטנים ליבול של כ־200 ק"ג לדונם בשטח פתוח, ואילו בחווה שלו בצופר התוצאות הן יותר מ־10 טונות לדונם. גידול השריון, שאורך כשלושה שבועות אצל סרטנים החיים במים מלוחים, לקח לסרטנים האוסטרליים שלושה ימים. הזריזות מפליאה במיוחד לנוכח העובדה שהסרטנים של בן גדלים במים מתוקים, כלומר, בסביבה שאינה עתירת סידן.

לבנייה המהירה של שריון הסרטנים אחראי חומר בשם סידן פחמני אמורפי - שם ארוך לסידן שלא עבר תהליך התגבשות. הסידן האמורפי הוא חומר שהזמינות שלו גבוהה במיוחד, כלומר, הסרטן יכול לעשות בו שימוש לבניית השריון כמעט ללא צורך בהשקעת אנרגיה. בשלב מתקדם יותר, כשהסרטן מתחיל להשיל את השריון, נוצרות לצד הקיבה שלו שתי כמוסות מהחומר, המיועדות לבנייתו של שריון חדש.

ברמת ההרכב הכימי, הסידן שמייצרים הסרטנים בנוי כצבר של מולקולות אמורפיות - נטולות צורה מוגדרת - שאינן מתגבשות למבנה סגור, ולכן קל יותר לגוף לספוג אותן. הפער בין יכולת הספיגה בגוף האדם של סידן רגיל לבין יכולת הספיגה של סידן אמורפי הוא 40%. המשמעות היא שלתרופות ותוספי מזון המבוססים על סידן מסוג זה יש פוטנציאל מסחרי לא מבוטל, בעיקר בקרב נשים אחרי גיל 45 הסובלות מבריחת סידן ודלדול העצמות (אוסטיאופורוזיס). בעקבות התגלית קיבל בן אישור ממשרד הבריאות לשווק את הסידן הטבעי כתוסף מזון.

עד מהרה התברר שהפקת סידן מסרטנים איננה יעילה מפני שהיא גם הורגת את הסרטן וגם לא מייצרת כמות משמעותית של סידן. בן ושותפיו הבינו שהדרך לשימוש מסחרי בסידן פחמני אמורפי עוברת בהפקת גרסה מלאכותית שלו, והקימו את חברת אמורפיקל כדי למצוא דרך לסנתז את החומר. בבניסוי בחולדות של המוצר הסינתטי נמצא שזמינותו גבוהה יותר מזו של הסידן הפחמני הרגיל. כמו כן, ניסוי בחולדות החולות בדלדול עצמות, הניב תוצאות שבן מגדיר כדרמטיות: "לקחנו מוצר קיים של אחת מחברות התרופות המובילות בעולם, והשווינו את יעילותו לזו של המוצר הטבעי והסינתטי שלנו. צילומי סי.טי בחולדות הראו ששימוש במוצר המדף של החברה הגדולה לא הביא לשינוי בחולדות החולות ושהעצמות שלהן נותרו חלולות. לעומת זאת, בשימוש במוצר הסינתטי שלנו ניכרת בנייה של 70% בעצמות, ובשימוש במוצר הטבעי התוצאות היו אפילו קצת יותר טובות, באחוזים ספורים, מאלה של הסינתטי". 

עופר וקנין

בן כבר יכול לספר גם על תוצאות מעודדות מניסויים שנערכו בבני אדם: במחלקה האונקולוגית־אורתופדית בבית החולים איכילוב נערך ניסוי פרה־קליני במוצר של אמורפיקל תחת פיקוחו של פרופ’ יצחק מלר, מייסד ומנהל המחלקה. בניסוי זה קיבלו 15 נשים הסובלות מדלדול עצמות טיפול כפול – פעם סידן פחמני סינתטי מתוצרת אמורפיקל ופעם מוצר מדף רגיל. התוצאות היו מרשימות: שיפור של יותר מ־65% בצפיפות העצמות לאחר טיפול בסידן הסינתטי לעומת טיפול רגיל בתרופה הקיימת. בניסוי נוסף שנערך בבית החולים הדסה, וכלל תצפיות על ילדים העוברים תהליך של הארכת הגפיים, נמצא כי אצל ילדים שקיבלו סידן סינתטי נמצא שיפור של 45% בזמן האיחוי של העצמות, כלומר,   הילדים נתונים פחות זמן בגבס.

באחרונה חתמה אמורפיקל על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת מזון גדולה במטרה להוסיף סידן מתוצרתה לחלב וכך להגדיל את ספיגת הסידן מהחלב. כמו כן נחתם חוזה בראשי תיבות עם אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, שתפתח תרופה לטיפול בכאבים אצל נשים הסובלות מבעיות בעמוד השדרה. הניסויים בתרופה כבר בעיצומם בבתי החולים סורוקה, הדסה ואיכילוב.

השלב הבא מבחינתם של בן ואמורפיקל הוא הקמת מפעל לייצור סידן סינתטי בכמויות מסחריות. "אין לי ספק שזה מוצר שיגיע לכל בית בעולם", הוא אומר. "הרי מולקולות הסידן מעורבות בכל תהליך בגוף. יש לנו שישה פטנטים רשומים על אמורפיקל ולדעתי רק התחלנו".

עופר וקנין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#