מה הקשר בין שחרור בניזרי לארוחת צהריים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גיליון ניהול

מה הקשר בין שחרור בניזרי לארוחת צהריים

"עייפת החלטות" הנגרמת מעומס, עייפות וקוצר זמן, משפיעה לרעה על תהליכי קבלת החלטות ומטה את תוצאותיהם. מחקר חדש מגלה שהתופעה מתרחשת גם בקרב אנשי מקצוע שאמורים להיות חסינים בפני הטיות כאלה. שופטים, למשל

תגובות

גם שופטים מנוסים לא נמלטים מעומס מנטלי שמשפיע על החלטותיהם החשובות, כך עולה ממחקר שערכתי עם פרופ’ יונתן לבב מאוניברסיטת סטנפורד ועו”ד ליאורה אבנעים־פסו. המחקר מצביע על כך שעומס הנובע מריבוי שעות דיון, החלטות ברצף ומידע הדורש עיבוד, גורם לעייפת החלטות שמשפיעה לעתים באופן דרמטי על ההחלטות השיפוטיות החשובות.

תומר אפלבאום

במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב־עת המדעי Proceedings of the National Academy of Science, נבחנו יותר מ־1,100 תיקים שנידונו במסגרת ועדה מקצועית העוסקת בשחרור מוקדם של אסירים בישראל. מדובר בוועדה מנוסה המורכבת משופט, עובד סוציאלי, קרימינולוג ונציגות מטעם שירות בתי הסוהר, ונפגשה ל־50 ימי דיונים, כולם באותה שנה. בפני הוועדה עומדות שלוש אופציות שונות: לקבל את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם, לדחות אותה או להעבירה לדיון חוזר. כלל הבקשות נידונות ברצף משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים. במרבית ימי הדיונים הוועדה לוקחת שתי הפסקות אוכל, אשר מחלקות את יום הדיונים לשלושה מקטעים שונים.

 

הכתבה מופיעה בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 

ניתוח החלטות הוועדה העלה דפוסים מפתיעים: בכל אחד משלושת מקטעי הדיונים הסיכוי לזכות בשחרור מוקדם היה גדול בהרבה, ובאופן מובהק, בתחילת המקטע מאשר בסופו. במילים פשוטות: אם תיקו של אסיר הגיע לידי הוועדה מיד אחרי ארוחת הצהריים, היה לו סיכוי גדול בהרבה להשתחרר מוקדם יותר, מאשר לו הגיע התיק לוועדה אחרי כמה שעות דיונים. חשוב לציין שסדר התיקים המופיע בפני הוועדה הוא אקראי ושתיקים הנידונים בתחילת כל מקטע אינם קלים יותר מאלה שעולים על שולחנה של הוועדה בסופו. ממצאים אלה אוששו את שתי השערות המחקר העיקריות שלנו: הראשונה, שקיימים מצבים שבהם גם מומחים חווים עייפת החלטות בתחום מומחיותם; והשנייה, שהפסקה קלה ברצף ההחלטות ואכילת מזון עשויות לחדש את המשאבים המנטליים ולמתן את השפעתה של עייפת ההחלטות.

חשוב לזכור כי עייפת החלטות היא תוצר של מגבלות המשאבים המנטליים של בני אדם. היא מתגברת ככל שמשאבים אלו מדלדלים ואיתה מתחזקת הנטייה לחסוך במשאבים, לקצר הליכים ולבחור בברירת המחדל שהיא שימור המצב הקיים. בהקשר של ועדת השחרורים, ברירת המחדל היא דחיית התיק למועד אחר או שלילת הבקשה לשחרור, ואכן מצאנו תמיכה להשערה זו: בתיקים שבהם הוחלט לדחות את בקשת האסיר, היו משך הדיון ואורך גזר הדין קצרים באופן משמעותי ומובהק סטטיסטית לעומת תיקים שבהם הוחלט להיענות לבקשת האסיר. דיונים בבקשות שנדחו נמשכו כחמש דקות בממוצע ואורך גזר הדין שניתן בהם היה 47 מילים בממוצע; לעומת זאת, במקרים שבהם נענו בקשותיהם של האסירים משך הדיון היה כשבע דקות בממוצע ואורך גזר הדין כ־89 מילים. המשמעות: כשהוועדה לא סבלה מעייפות היא השקיעה יותר זמן ומאמץ בהחלטות, ואילו העייפות גרמה לה לקצר אותן באופן משמעותי.

 אנו משערים שתופעת עייפת החלטות אופיינית למצבים רבים שבהם נדרשת קבלת החלטות מרובות ברצף. למשל בקרב ברוקרים בחדרי עסקות, רופאים במהלך משמרת, מורים הבודקים בחינות בגרות, חברי כנסת במהלך דיוני תקציב וצרכנים בעת קנייה בסופרמרקט. העייפות המנטלית, שאין אנו בהכרח מודעים לה, עלולה להוביל לחיפוש קיצורי דרך במקום להחלטות מיטביות. הבנת השפעתו של העומס המנטלי על קבלת החלטות עשויה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בכלל ואת תהליכי השיפוט בפרט. כלים תומכי החלטה כגון רשימת פעולות שיש לבצע בדרך להחלטה יכולים לסייע. כלים נוספים, כמו ההחלטה לחלק את פגישות הוועדה על פני פעמיים קצרות בשבוע במקום פעם אחת ארוכה, יכולים אף הם להוביל לתהליך קבלת החלטות מושכל יותר.

פרופ' שי דנציגר הוא חוקר ומרצה בפקולטה לניהול על שם ליאון רקנאטי באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#