מצליחות וחוזרות למגרש הביתי - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גיליון ניהול

מצליחות וחוזרות למגרש הביתי

האכזבה מתוצאות המהפכה הפמיניסטית בישראל שולחת נשים משכילות לקריירה של אימהות במשרה מלאה

32תגובות

הגדרת הפמיניזם המודרני, כך מסתמן, מתרחבת ובעיקר מתגמשת. הנוקשות שבהגדרות מתפוגגת, ועמן גם ההיצמדות לתפיסה מסוימת של “מיהי בעצם אישה מצליחה”. תרבות השפע מוצאת את ביטויה גם בריבוי אפשרויות לגבי הגדרתה של ה”מצליחנית” החדשה. גם כאן התנועה היא מעגלית - שלא לומר רגרסיבית. “המוצלחת” שהיתה כאן קודם איננה בהכרח זו שתוגדר כ“מצליחנית” גם מחר. ההיסטוריה, גבירותי, שוב חוזרת - ומייצרת לנו דפוסים חדשים של הצלחה.

דן קינן

טיבן של חברות לעבור שינוי. חלקן יעברו שינוי מהיר, אחרות אטי. אחד השינויים הבולטים שנראים לעין בחברות מערביות הוא התעוררות הדיון בשאלות הקשורות לענייני מגדר: חירות, שוויון ומעמד האישה. בישראל החלו מאמצים לשינוי מעמד האישה במחצית שנות ה־80. כמעט 30 שנה חלפו והתמונה לא מזהירה. עם ייצוג נשי בכנסת בשיעור של 18%, מעט נשים המכהנות כראשי עיריות, משכורות פחותות בהשוואה לגברים באותם תפקידים, נטייה להשתבץ ברשימה מצומצמת יחסית של מקצועות בעלי אוריינטציה נשית, גישה מוגבלת לתפקידים קרביים בצבא, מספר מצומצם יחסית של תפקידים ניהוליים, ועוד לא נאמרה מילה על מסלולי קידום אטיים יחסית לנשים. אמנם חלו שינויים מרשימים: יותר נשים פונות למקצועות כמו רפואה, משפטים, הוראה אקדמית וניהול, עד כדי הפיכתם למקצועות “מעורבים”, אך מרבית הנשים עדיין רואות בעבודתן ”משכורת שנייה” או “עבודה” ולא “קריירה”. רבות מהן עדיין מוכנות לוותר על מקומן בשוק העבודה כשהן הופכות לאימהות.

 

הכתבה מופיעה בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

האור שבקצה המנהרה עוד רחוק. לצד המאבק מתעוררות שאלות עקרוניות דוגמת האם יש מקום בישראל לשוויון בין המינים בכל התחומים, האם כל הקבוצות בחברה הישראלית מייחלות לשוויון, איך מתמודדים הישראלים עם שוני מגדרי ומהו, למעשה, המחיר הנדרש בדרך להשגת השוויון. בעוד שאלות אלה תלויות ועומדות, ניכרת התגבשות של מגמה נשית חדשה. מפתיעה, אם תרצו.

אם בעבר הקרוב כיכבה בתפקיד ה”מוצלחת” האישה המחויטת, הנחושה, הקשוחה, הרהוטה, אשת העסקים שאין לה שעות, שהבית וגידול הילדים דחוקים אל תחתית סולם העדיפויות שלה, הרי שהאישה היותר מודרנית מאותתת, בלי להניד עפעף, שהיא צועדת בגאון הביתה. סך מרכיביה של הנשיות החזקה והחדשה כוללים הרבה יותר מקורטוב זניח של נשיות מסורתית, פשרנות ואפילו כניעות, השוכנות לבטח לצד אסרטיביות, הישגיות וישירות. פתאום נדמה שהשתנתה האידיאולוגיה. שיש יותר משפה נשית אחת להצלחה, ויותר מדרך אחת לממש את הנשיות.

לרישום לכנס נשים ועסקים 2012

עולם המונחים עבר גם הוא שכתוב. “עקרת הבית” של האתמול עדיין מעמידה סירים, נוהגת לחוגים ודחוקה בתוך אימונית מרבית שעות היום, אבל מתוך בחירה מודעת. בשל כך היא זכתה לתואר המחודש: “אמא במשרה מלאה”. היא לא גונבת יותר שעות, לא מהעבודה ולא מהילדים. היא לא מסתפקת במשרות מדיפות אג’נדה נשית כדי להיות בחופשה מתוזמרת עם הילדים. האם המודרנית “בוחרת” ללכת על ה־100%, אבל במגרש הביתי שלה. יש שיאמרו אידיאולוגיה; המבקרים ילעיזו - “סיפור כיסוי” - הפמיניזם מחליף צורה.

לאלה נוספות נשים צעירות שעדיין ממוקדות בעצמן ובהגשמת מאווייהן, ומשקיעות את זמנן בפיתוח אישי. אלה  בוחרות שלא להתמכר לקריירה ולא לחיי זוגיות או משפחה, ועד שהשעון הביולוגי (או המשפחה הקרובה והחברות) לא מתקתק באוזניהן בקולי קולות הן אינן ממהרות להכריע את הכף ולהתמסד.

הנשים, למודות קרבות ומקופחות שכר, התעייפו. גם משגרת היום וגם משגרת האמהות שאחרי שגרת היום. האם אכן הפסדנו בסיבוב הזה, או שמא מדובר בהשלמה מתוך בחירה שיש עמה ברכה? ומה בדבר המעסיקים והמנהלים? כיצד יתמודדו הם עם שינויים אלה? הרבה יותר קשה לנהל אנשים שהם פחות צפויים. קשה יותר לתכנן וקשה לשמר אותם. בין הדברים הבולטים שמנהלים מתחילים לגלות: חלק ניכר מהנשים הצעירות והמוכשרות יישארו בשוק העבודה אם יהיה להן מעניין ומאתגר, עם הזדמנויות חדשות לפתח כישורים ומיומנויות ובמסגרת גמישה של לוחות זמנים. כמו בכל סיטואציה פועלים על הנשים שני כוחות מנוגדים: כוחות משיכה וכוחות דחייה. העניין וההתפתחות הם כוחות שימשכו אותן לשוק העבודה, גמישות השעות תנטרל את אחד מהכוחות שדוחים אותן ממנו.

הכותבת היא דיקנית בית הספר למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#