לכו לפריפריה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לכו לפריפריה

רוב הפעילות העסקית בישראל מתרכזת בטווח שבין גדרה לחדרה. ואולם מחירי הקרקע המאמירים במרכז ופיתוחן של תשתיות תומכות באזורי הפריפריה עשויים לשנות זאת בשנים הקרובות

3תגובות

למרות הנטייה הטבעית של חברות עסקיות לבצע השקעות במרכז הארץ, ואף שבחלק גדול מהמקרים נטייה זו נשענת על שיקולים מבוססים, ייתכן שבכך מנהלים מפספסים כיום הזדמנות להשקעה בפריפריה, במיוחד בשיקול לטווח ארוך יותר.

אלי הרשקוביץ

מגוון רחב של תיאוריות וממצאים אמפיריים מסבירים מדוע חברות עסקיות נמשכות יותר למרכזים עירוניים מאשר לאזורי פריפריה. אמנם מחירי הקרקע (ואולי גם מחיריהם של גורמי ייצור אחרים) גבוהים יותר במרכז, אבל היתרונות הנובעים מאגלומרציה (התקבצות סביב מרכז עירוני עיקרי) ובהם הנגישות לשירותים שונים, לכוח אדם במגוון רחב, לשווקים ולספקים, מפצים על החיסרון של מחירי הקרקע הגבוהים, ויוצרים כוח משיכה משמעותי. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי עסקים בתחום הטכנולוגיה הגבוהה. מחקרים שעשינו לאחרונה מצביעים בבירור על נטייה חזקה מאוד לריכוז פעילות היי טק במרכז הארץ, עוד יותר מאשר של כלל הפעילויות העסקיות האחרות. רמת התרכזות גבוהה עוד יותר ניכרת בפעילותן של חברות סטארט אפ: רק 2% מבין אלה הפועלות בישראל הגיעו לדרום הארץ.

הכתבה מופיעה בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

בספרות העולמית מסבירים תופעה זו במגוון גורמים, ובעיקר בצורך בנגישות לשירותים ולכוח אדם ברמה גבוהה, בחשיבות הקרבה לפעילויות דומות ובנחיצותו של הון חברתי המושתת על אינטגרציה בין גורמים בסביבה גיאוגרפית נתונה (Social Capital). הצורך בבחינה מחדש של שיקולי מיקום ההשקעות נובע מהתגבשות תיאוריות חדשות ומסימנים חדשים העולים מן השטח. דיון אקדמי בסוגיה זו החל כבר לפני יותר מעשור ביוזמתו של חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, במאמריו על “הגיאוגרפיה הכלכלית החדשה”.

ככל שמדובר במציאות הישראלית, מחקר שערכנו יחד עם פרופ’ ג’ון פאר מאוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד מצביע על תופעה של גלישת פעילות כלכלית ואוכלוסייה מתל אביב לסביבה ברדיוס של כמה עשרות קילומטרים - “מחדרה עד גדרה” - ובהדרגה כנראה גם לאזורים מרוחקים יותר. הירידה בריכוז הפעילות מוסברת על ידי התפתחותם של אזורים הנמצאים מחוץ למרכז המטרופוליני כתוצאה מהאמרת מחירי הקרקע, כך שפוחתת הכדאיות היחסית של השקעה במרכז. באזורים מרוחקים יותר בפריפריה מגמה זו מחוזקת גם על ידי הטבות הניתנות למפעלים באזורי הפיתוח (בולטת בהקשר זה הדוגמה של יקנעם, שהפכה למוקד היי טק).

סביר להניח שתופעה זו תגבר בעתיד הקרוב, ושכדאיות ההשקעה מחוץ למרכז, גם אם אינה בולטת כיום, עתידה לבוא לידי ביטוי חזק יותר. מגמה זו תתחזק במיוחד אם הפיזור אל הפריפריה ייעשה בדפוס של “פיזור מרוכז” כפי שהוגדר בתוכנית “ישראל 2020” ובתמ”א 35: ריכוז הפעילות הכלכלית במוקדים מרכזיים בפריפריה במטרה לחזק יתרונות אגלומרציה. כבר היום מתקיימים סימנים אחדים בכיוון של גלישה של פעילות כלכלית לנגב, כגון:

1. ההתפתחות של אוניברסיטת בן גוריון ושל מכללות רבות בנגב מגדילה את הנגישות לידע ואת הזמינות של כוח אדם אקדמי על כל המשתמע מכך לגבי היצע כוח אדם מקצועי, שווקים ורמת שירותים.
בשנים האחרונות אנו עדים לניצנים של התפתחות פעילות היי טק בדרום, בהם פארק התעשייה הפועל בעומר מזה שנים אחדות; פארק המדע הטכנולוגי בבאר שבע המוקם בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן גוריון, עיריית באר שבע וחברות פרטיות; פעילות לקידום יזמות המתקיימת באוניברסיטת בן גוריון ובמכללות בסביבה ועוד.

2. מעבר בסיסי צה”ל לנגב, בדגש על יחידות המודיעין והתקשוב. יחידות אלה יהיו מוקד של ידע וחדשנות בעיקר בתחומים שבהם יש היום חוסר בדרום ועשויים לשמש כמוקד משיכה ליזמות הון סיכון. יש לזכור שהתפתחותו של עמק הסיליקון בקליפורניה החלה בעקבות ביקושים צבאיים שהופנו למוקדים אקדמיים ובפרט לאוניברסיטת סטנפורד. ריכוזם של בסיסי צה”ל בנגב צפוי גם להגדיל את הביקוש לשירותים ולספקים נלווים וליצור דינמיקה של פעילות כלכלית במגוון תחומים, וכפועל יוצא מכך גם הזדמנויות תעסוקה חדשות לאוכלוסיות חזקות.

3. השיפור בתשתיות התחבורה, כולל בקו הרכבת ובכביש 6, מצמצמים במידה ניכרת את החסרונות של המרחק בין הנגב למרכז הארץ.

גם אם כל אלה אינם מספקים עדיין את רמת השירותים והנגישות המוצעת במרכז הארץ, הם כבר מפרים את האיזון מול מחירי הקרקעות במרכז. בטווח הארוך יותר המשך מגמה של יצירת מוקדי אגלומרציה בנגב עשויים לצמצם עוד יותר את היתרונות היחסיים של המרכז. שיקולי ההשקעה היום בענפים כלכליים שונים צריכים להביא בחשבון את הכדאיות של רווחים עתידיים שייווצרו עם התגברותה של מגמה זו.

רפי בר־אל הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בן גוריון ודיקן בית הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במרכז האקדמי רופין; פרופ' דפנה שורץ היא חברת המחלקה למינהל עסקים ומנהלת מרכז בנג'יס ליזמות וניהול היי טק בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#