מה ניתן ללמוד ממערכת החינוך - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גיליון ניהול

מה ניתן ללמוד ממערכת החינוך

מחפשים דרכים לעידוד יזמות פנים־ארגונית? התשובות מסתתרות במקום לא צפוי: בתי הספר

הצלחתו של ארגון תלויה בין היתר ביכולתו להגיב במהירות לשינויים בסביבה ואף לנווט, ליזום ולהוביל מהלכים בהתאם ליתרונו התחרותי. בעשורים האחרונים התרחבה ההבנה בקרב מנהלים בדבר חשיבותה של היזמות הפנים־ארגונית ככלי לעידוד צמיחה ותחרותיות, ובישראל - כאומת הסטארט אפ - נראה שהנושא מקבל משנה חשיבות. חברות בינלאומיות רבות בוחרות להקים דווקא כאן מרכזי מחקר ופיתוח בגלל אמונתן ביכולתם של העובדים המקומיים ליזום בתוך הארגון, ולטובתו.

שרון אדרת

מערכת החינוך הישראלית היא מיקרו־קוסמוס שניתן ללמוד ממנו לא מעט על השלכותיה של היזמות הפנים־ארגונית ככלי המקדם את הארגון כולו. בישראל, וגם בעולם, פועלים היום מנהלים של בתי הספר השונים בתוך מערכת מורכבת, שבה מעורבים גורמים שונים בעוצמות שונות - משרד החינוך, רשות מקומית, פילנתרופים, עמותות, הורים ועוד. לעתים מדובר בבעלי אינטרסים מנוגדים, אך כולם מתמודדים עם מחסור חמור במשאבים עקב ירידה מתמדת בתקצוב הממשלתי. בנוסף, מנהלי בתי הספר נמצאים תחת זכוכית מגדלת הן במישור הפדגוגי והן הארגוני. מאחר שהישגי הארגון כפי שהם מתבטאים בהישגי התלמידים מנוטרים באופן רציף - יש שיאמרו, אובססיבי - על ידי מערכת מבחנים בינלאומיים ובחינות פנימיות ולאומיות רבות, קיים לחץ משמעותי לשיפור הישגי התלמידים בנושאים הנבדקים. לחץ זה מלווה לא פעם בפגיעה בערכי הארגון ובתהליך החינוכי.

 

הכתבה מופיעה בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

היות שהמערכת שבה פועלים מנהלי בתי הספר נוטה לשמרנות, ניתן להניח כי יכולתם להשפיע, ליזום ולשנות תהיה אפשרית דווקא בשולי הפעילות העיקרית של הארגון, בפעילות החוץ־קוריקולרית. פעילות זו כוללת העשרה של מקצועות לימוד, אך גם פעילויות פנאי וספורט כגון פעילות מוזיקלית, אמנות, מקהלות, להקות ריקוד, הרצאות ופעילויות מעשירות אחרות. פעמים רבות, פעילויות אלו מעניקות ערך מוסף לארגון, ומשמשות ליצירת ייחודיות והתאמה לצרכי אוכלוסיית היעד, מעבר ללימודי החובה אשר נמצאים בכל בית ספר.

מחקר שערכנו בנושא זה גילה כי שני פרמטרים משפיעים על מידת הנכונות ליזמות פנים־ארגונית:
1. רמת האוטונומיה של המנהל. כלומר יכולתו לשלוט על משאביו ולהחליט באופן עצמאי על חלוקתם הפנימית.
2. רמת האחריותיות (Accountability) שלו כלפי בעלי העניין בסביבתו. במלים אחרות, עד כמה הישגיו מדווחים בהרחבה בתקשורת, באיזו מידה נמדדים ביצועיו בקפידה ועל ידי אילו גורמים.

הממצא המעניין בבחינת הפעילויות היזמיות של בתי הספר בתחום הפעילות החוץ־קוריקולרית היא שקיים שוני משמעותי בהיקף ובתחומי הפעילויות האלה בבתי הספר השונים. נראה כי בתי ספר שונים בוחרים ליזום בתחומי פעילות שונים ובעוצמה שונה, כאשר קיימת התאמה בין אוטונומיה גבוהה ואחריותיות גבוהה לבין עוצמת היזמות הפנים־ארגונית המתרחשת בארגון. כלומר, מנהל ששולט בתקציבו, ביכולתו לגייס ולפטר מורים וביכולתו להניע שינויים במערכת, הוא בעל אוטונומיה גבוהה. אוטונומיה זו אינה עומדת בסתירה לאחריותיות הגבוהה של אותו מנהל, שנדרש לדווח על הישגי התלמידים להורים, למשרד החינוך, לרשות המקומית, לתקשורת המקומית ועוד. דווקא השילוב הדורש רמת דיווח גבוהה עם אוטונומיה גבוהה הוא זה שמשפר את מידת היזמות הפנים־ארגונית ברמה הבית ספרית.

זאת ועוד: גילינו כי למרות שרוב הפעילות החוץ־קוריקולרית אינה מוכוונת באופן ישיר לשיפור הישגי התלמידים, דווקא בתי ספר שהתאפיינו ברמת יזמות פנים־ארגונית גבוהה הצטיינו גם בהישגיהם במקצועות הבסיס הנמדדים על ידי המערכת המוסדית. נראה כי עידוד היזמות הפנים־ארגונית משתלם מאוד למנהלי בתי הספר, גם אם פעילות כזו אינה קשורה ישירות למקצועות החובה הנלמדים והנבחנים במערכת.

מהממצאים האלה ניתן להשליך בקלות גם על ארגונים אחרים. למדינת ישראל אקלים יזמי ברור, ותעשיית ההיי טק והאקדמיה מתגאות בשיעורי יזמות גבוהים. יזמות פנים־ארגונית היא חלק משמעותי בשרידות ושגשוג ארגוני - חברת גוגל ידועה בכך שהיא מקדישה 20% מזמן העבודה של עובדיה ליצירה חופשית שאינה קשורה במישרין לתוכנית העבודה של החברה, אף כי מנהלים מתלבטים לעתים בתועלת האמיתית של יזמות זו לביצועי הארגון בפועל. מממצאי המחקר שלנו עולה שאפשר להפסיק להתלבט שהרי קיים קשר בין רמת היזמות הפנימית להישגי הארגון בכלל.

ד"ר אודרי אדי־רקח (מימין) היא ראש החוג  למדיניות ומינהל חינוך בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב; ד"ר מירי ימיני היא חוקרת בחוג למדיניות ומינהל חינוך בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#