המודל הסינגפורי: אמנות בשירות החדשנות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המודל הסינגפורי: אמנות בשירות החדשנות

המושג החם של עולם העסקים בעשור האחרון הוא חדשנות. אך ללא ציור, פיסול, ספרות ומדעי הרוח אין חשיבה יצירתית

2תגובות

חדשנות - בין אם ״חדשנות פתוחה״ מבית מדרשו של הנרי צ׳סברו או בצמוד למונח ״יזמות״ - היא מילת הקסם בימים אלה. ומאחורי מילת הקסם עומדת נוסחת קסם: צמיחה והתפתחות נובעות ממעיין הרעיונות החדשניים, הפיתוחים שוברי המסגרות הקיימות והפרקטיקות המקוריות. אך מהו מעיין החדשנות? מהיכן באים רעיונות חדשניים וכיצד בונים הסדרים המעודדים חדשנות? בנוסף לתשובות המציינות הון אנושי או השקעה במדעים, אני מציעה שנבחן גם את מקומה של האמנות. ולא רק כל אמנות, אלא באופן מיוחד אמנות מופשטת, אמנות חווייתית והתנסות באמנות. הנוסחה לכך גם היא פשוטה: אמנות מעודדת יצירתיות, יצירתיות היא במהות החדשנות, וחדשנות היא תשתית הצמיחה בעידן הידע.

יובל טבול

בעשור האחרון נערך בסינגפור ניסוי לאומי בקשר שבין אמנות, חדשנות וצמיחה כלכלית. כמו מדינות אסיה האחרות, הביאה גם סינגפור את הישגי מערכת החינוך הלאומית לשיאים בינלאומיים בתחומי המתמטיקה והמדעים, והפכה בתוך דור למוקד יצור טכנולוגי מהמתקדמים ביותר. ואולם, היא עדיין אינה מצליחה לתרגם הצלחה זו בחינוך ובתעשייה מתקדמת לחדשנות, ובהיעדר חדשנות, היא מפגרת אחר מדינות המערב העשירות בקניין רוחני והשופעות רעיונות חדשניים.

לכן החליטה ממשלת סינגפור להשקיע באמנות, אך לא בצבירת אוספים אנתרופולוגיים או בהצגת אמנות במוזיאונים, אלא בהוספת שיעורים בציור, פיסול ובהערכת אמנות מודרנית אקספרסיבית לתוכניות הלימודים של בתי הספר, במימון קהילות אמנים ובתמיכה במוזיקאים יוצרים. התוכנית כוללת גם פיתוח תעשיות אמנות, עיצוב ומדיה, אם כי הכוונה היא שיצירתיות תתפתח בכל המגזרים. כמו כן כוללת התוכנית הקלה מסוימת בצנזורה הממשלתית. ״פתיחת הראש״ ועידוד היצירתיות בנוסף לשליטה בידע הטכנולוגי והמדעי, מניחה ממשלת סינגפור, יאפשרו למדינה לדלג מעל לפער החדשנות המבדיל בין המערב לבין כל השאר.

 

המאמר מופיע בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 

הניסוי הסינגפורי בעיצומו, ולעת עתה מעטים המחקרים המאששים קשר אמפירי בין אמנות, יצירתיות וצמיחה כלכלית. בנוסף לכך, הקישור הסינגפורי בין אמנות וצמיחה או בין יצירתיות והתפתחות כלכלית, נעשה על ידי מוסדות ממשלתיים ולא ביוזמתו של המגזר העסקי או היצרני. ולמרות כל זאת, אי אפשר להתעלם מההיגיון שביסודה של תוכנית זו לעידוד חדשנות. הסכנה היא שהתעלמות מפיתוח חשיבה יצירתית, בכל תחום שהוא ובכל דרך שהיא, תכשיל את היכולת לפרוץ דרך חדשה - חדשה באמת.

מכיוון שעידוד יצירתיות הוא תהליך ארוך המתחיל בשנות חיינו הראשונות ולא מסתיים לעולם, על המגזר העסקי לא רק לעודד יצירתיות - פתוחה, לא מנותבת, יצרנית - בין כותלי מפעליו אלא גם לתמוך בחינוך ליצירתיות בבתי הספר ובאוניברסיטאות. טוב יהיה אם בין תוכניות החינוך ייכללו לא רק חינוך מדעי וטכנולוגי ומדעי הניהול, אלא גם מדעי הרוח: ספרות (כתיבה יצירתית בנוסף להיסטוריה של הספרות), אמנות (עיצוב, ציור ופיסול בנוסף לתולדות האמנות) או פדגוגיות חשיבה (המתמקדות בפתרון בעיות ובפיתוח חשיבה עצמאית וביקורתית בנוסף לשינון). בימים אלה, כשבישראל עולות הצעות לקיצוץ כואב בפקולטות למדעי הרוח (״כי מה יוצא לנו מזה?״), ובתי הספר מוחקים שיעורי ציור ומוזיקה ממערכת שעות הלימוד, על חברות וארגונים ישראלים שצמיחתם נסמכת על חדשנותם של עובדיהם להשקיע גם ביצירתיות של כוח העבודה העתידי. תשתית יצירתית כיום תאפשר עתיד המושתת על האימפולס החדשני - בתעשייה, בפעילות חברתית, במעבדות, בשירות הציבורי וכמובן בתעשיות הידע החדשות.

פרופ׳ גילי דרורי הצטרפה באחרונה לסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, אחרי 22 שנים של לימוד, הוראה ומחקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. היא חוקרת תהליכי גלובליזציה, ארגונים ותרבות, וכן מדע, טכנולוגיה, חינוך וחדשנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#