בין יוליוס קיסר לטוויטר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גיליון ניהול

בין יוליוס קיסר לטוויטר

למה מנהלים חייבים להביא בחשבון גם את האליטה החברתית בארגון, שאינה שקולה בהכרח לאליטה הניהולית של החברה

תגובות

אליטה של חברה מוגדרת כקבוצה העשירה, החזקה והמשכילה ביותר בחברה. במחקר שערכנו לאחרונה ברשתות חברתיות עסקנו בשאלה של איתור האליטה, אפיון תכונותיה ומדידת יכולת השפעתה על החברה. בקצרה, ממצאינו העיקריים הם אלה: ראשית, אליטות אכן קיימות; שנית, גודלן קטן ביותר ביחס לאוכלוסייה; שלישית, מבנה האליטה שונה מהותית ממבנה שאר האוכלוסייה; ולבסוף, למרות גודלה הקטן יחסית יש לאליטה יכולת השפעה עצומה על הרשת החברתית.

הרשת החברתית של אוכלוסייה, חברה או ארגון בנויה מאנשים השייכים לאותה קבוצה ומאוסף הקשרים החברתיים ביניהם - יהיו קשרים אלה מבוססים על חברות והיכרות אישית, עבודה או קשרים עסקיים או קשר ברשתות החברתיות של עידן האינטרנט, כגון טוויטר ופייסבוק. במונחים מתמטיים, רשת חברתית מתוארת כגרף שבו אנשים מסומנים כקודקודים (Nodes), ואילו הקשרים החברתיים שביניהם הם הקשתות (Edges) המחברות בין הקדקודים.

אי–פי

בשנים האחרונות עסקו מחקרים רבים במבנה הרשתות החברתיות ובתהליכים המניעים את התפתחותן, ונמצא כי קיימות כמה תכונות אוניברסליות המשותפות לכל הרשתות. בין תכונות אלה ניתן למנות לדוגמה את תופעת ה”עולם קטן”, תכונת הקיבוץ ותופעת חוסר השוויון. תופעת העולם הקטן קובעת שבין כל שני אנשים ברשת מפריד רק מספר קטן של חברים. תכונת הקיבוץ (Clustering) מציינת את העובדה שברשת חברתית החברים של החברים שלי נוטים להיות החברים שלי; תופעת חוסר השוויון קובעת שעוצמתם של אנשים שונים ברשת אינה שווה, ולמרות שעוצמתו של המשתתף הממוצע - בין אם היא נמדדת בשכר או במספר הקשרים החברתיים - היא נמוכה (לדוגמה, השכר הממוצע), ישנם שחקנים חזקים ברשת (או “טייקוני רשת”), שעוצמתם גדולה בכמה סדרי גודל מזו של המשתתף הממוצע. תופעה זו מוסברת בחלקה בכך שחברים חדשים ברשת או בארגון נוטים להתחבר לחברים בעלי עוצמה, וכך מגדילים את עוצמתם שלהם עוד יותר.

באופן מעניין, תכונות אלה לבדן אינן מעידות בהכרח על קיומה של אליטה ברשת, ולא די בהן כדי להסיק כי ברשת מסוימת קיימת קבוצה שולטת ולא רק שחקנים בודדים חזקים. ולמרות זאת, המחקר מאשר כי ברשתות חברתיות רבות אכן קיימות אליטות כקבוצות בעלות מאפיינים ייחודיים. ממצאינו מצביעים על כך שגודלן של אליטות אלה הוא כשורש ריבועי מגודלן הכולל של הרשתות שסביבן, ושחברי האליטות מקושרים היטב זה לזה (כמעט כולם מכירים את כולם). בנוסף, לכל אחד מחבריה של האליטה קיימים קשרים רבים לאנשים שמחוצה לה.

 

המאמר מופיע בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 

אחד ההסברים להיווצרות אליטה בגודל שורש הרשת הוא שהחל מגודל זה קיים שיווי משקל שבו האליטה היא גם עמידה דיה כדי להתמודד כנגד לחצים חיצונים (זאת מאחר שבנקודת שיווי המשקל סך הקשרים בין חברי האליטה הוא באותו סדר גודל של סך כל הקשרים אל מחוץ לאליטה), וגם בעלת יכולה השפעה משמעותית על שאר הרשת (שכן לרוב האנשים מחוץ לאליטה יש חבר באליטה).

אחת הדוגמאות ההיסטוריות הטובות והמעניינות ביותר לאליטה חברתית היא הסנאט של רומא, ששלט בעולם העתיק עד יוליוס קיסר. ניתן להסביר את מלחמות האזרחים הממושכות ברומא, שהסתיימו עם ניצחון אוגוסטוס, בהקשר של גודל הסנאט והמתח שנוצר בעקבות התפשטות האימפריה. לפי המסורת הרומית, מייסד העיר רומלוס הקים את הסנאט, שמנה בתחילה נציגים של 100 משפחות. עם המעבר לרפובליקה גדל הסנאט ל־300 נציגים, אך ההתפשטות המואצת והתרחבות הרפובליקה הפרו את האיזון בין גודל האליטה לגודל האימפריה. בתקופה זו - ובעקבות טיבריוס סמפרוניוס גרקכוס, שהיה הראשון שקרא תיגר על הסנאט - החלה מלחמת אזרחים. יוליוס קיסר זיהה בעיה זו והגדיל את מספר הסנאטורים באופן שיתאים לאוכלוסיית העיר רומא, שמנתה אז כמיליון איש. בתקופה זו גדל מספרם של חברי הסנאט ל־1,000 - שורש ריבועי של מיליון.

ההשלכות של קיומה של אליטה בסדר גודל של שורש האוכלוסייה הן רבות. ראשית, הן מתארות מבנה בסיסי ביותר של החברה שלנו. ושנית, הן מאפשרות לבעלי עניין לנצל את המצב לתועלת אישית. לדוגמה, אנשי שיווק המעוניינים באסטרטגיה אפקטיבית להפצת מידע צריכים להתאים את הטקטיקה שלהם לגודל ולהשפעה של האליטה, כמו גם למבנה הפנימי של האליטה ולאופן שבו ניתן לחדור אליה.

קיומה של אליטה מעניין במיוחד בהקשר של ניהול ומנהיגות בארגונים. ניתן להבדיל בין שתי שיטות שונות בניהול: ניהול המבוסס על הייררכיה, וכזה שמושתת על תרבות ארגונית. בדרך כלל, ניהול מבוסס הייררכיה משתמש בעץ הארגוני של החברה, בעוד ניהול המבוסס על תרבות ארגונית מסתמך בעיקר על רשת לא פורמלית של חברויות בתוך החברה.

מנהלים המעוניינים לבצע שינויים משמעותיים או להשפיע על התרבות הארגונית בארגון, חייבים להביא בחשבון גם את הרשתות הלא פורמליות ואת האליטה החברתית שלהן, שאינה שקולה בהכרח לאליטה הניהולית של החברה. להשפעה של אליטות אלה על הארגון יש כוח שאין להתעלם ממנו ושניתן לתעל אותו לטובת המנהלים הפורמליים. לא מן הנמנע הוא שכדי להשיג שינוי ארגוני משמעותי, לא די בכוחה של השדרה ההייררכית בלבד, ויש להשתמש גם בכוחה של האליטה החברתית בארגון.

ד"ר צבי לוטקר (מימין) וד"ר חן אבין הם מרצים בכירים במחלקה להנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#