האם אנחנו לא רוצים סטיב ג'ובסים? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם אנחנו לא רוצים סטיב ג'ובסים?

האם ג'ובס, גאון יצירתי אך אלים ונרקיסיסטי, הוא דמות החיקוי של כל איש עסקים?

18תגובות

בחודש שעבר זינקו מניות אפל לשיא של כל הזמנים, 447 דולר למניה, והשלימו עלייה של 30% בשנה החולפת וכ־4,000% בעשור האחרון. כך הגיעה החברה לשווי שוק של 417 מיליארד דולר שהופך אותה, שוב, לחברה הגדולה בעולם במונחי שווי. והשיא ההיסטורי הזה מתרחש בעיתוי מעניין מאוד.

ראשית, הוא קורה כארבעה חודשים לאחר מותו של ג’ובס, המייסד והמנכ”ל של החברה; שנית, הוא קורה כשלושה חודשים לאחר צאתה לאור של הביוגרפיה המאושרת של ג’ובס מאת וולטר אייזקסון - ולאחר שמאות אלפי מנהלים, יזמים ולקוחות של אפל קראו לראשונה תיאורים מפורטים על חייו ואופיו של האיש שנחשב כנראה למנהל הטוב בהיסטוריה.  שלישית, המניות הגיעו לשיא כמה ימים לפני שה”ניו יורק טיימס” פרסם תחקיר ארוך על תנאי העבודה במפעלי הספקים של אפל בסין ועל התעלמותה של ההנהלה מדו”חות פנימיים שהתריעו שוב ושוב על חריגה מהכללים שקבעה החברה לספקיה.

רויטרס

סיפור ההצלחה המדהים של אפל, ההערצה האדירה לה זכה ג’ובס במגזר העסקי ומצד מיליוני לקוחות החברה, והצד הקשוח, חסר הסנטימנטים, האלים והמנוכר שמתגלה בספרו של אייזקסון ובתחקיר של ה”טיימס” מעוררים שאלות לגבי היכולת של חברות ומנהיגים עסקיים לנצח ולהתמודד בשווקים תוך שמירה על עקרונות של אחריות חברתית, אנושיות וערכים. בספרו של אייזקסון - וגם בספרו של אדם לשינסקי “בתוך אפל” - מתואר ג’ובס כבוס אלים, מפחיד, קר כקרח ומניפולטור - זאת בצד התיאורים הידועים על תכונותיו הגאוניות והיצירתיות.בתחקיר ה”טיימס” מצוירת אפל כחברה שסוחטת את הספקים שלה בצורה הכוחנית והאלימה ביותר ומוודאת ששולי הרווח שלהם יישארו נמוכים.

הקורא, האנליסט ואיש העסקים הקוראים את הביוגרפיות של אפל והתחקירים על התנהלותה העסקית לא יכולים שלא לשאול את עצמם אם זה הצד השני של ההצלחה העסקית האדירה של החברה; האם אפל היתה מצליחה להגיע להישגים עסקיים כאלה בלי ההתנהלות הזאת?

אל תטעו: ההצלחה של אפל נטועה בראש ובראשונה בכפייתיות ובאובססיביות המטורפת של ג’ובס לעיצוב, לחוויית משתמש, לשיווק ולפרסום. אף שהתעלל ברבים מעובדיו, ג'ובס הצליח במקביל לטפח אווירה, תרבות ומותג שגרמו לאנשים הטובים והיצירתיים ביותר לרצות לעבוד באפל. אבל כשמדברים כיום על אחריות חברתית ועל מנהיגים שרואים לא רק את השורה התחתונה וההצלחה העסקית שלהם, אלא תמונה רחבה יותר, אי אפשר שלא לשאול איפה נמצאת אפל ואם אפשר בכלל להגיע להישגים נדירים כמו שלה תוך ראייה לא רק של טובת החברה אלא עוד בעלי עניין.

עוד על הצורך בשינוי: "מספיק עם חברות שמעמידות פנים שאכפת להן"

בשנה האחרונה תופס נושא הקפיטליזם של בעלי עניין (להבדיל מקפיטליזם של בעלי מניות) מקום גדל והולך בשיח הציבורי בעולם העסקים, האקדמיה והניהול. אבל המרחק בין השיח, התיאוריות והרטוריקה לבין המציאות הוא עצום.

וזה לא רק בגלל תאוות הבצע והרשעות של מנהלים: מעבר מקפיטליזם של מקסום רווחים לקפיטליזם של מקסום תועלת חברתית הוא מסובך מאוד. הסוגיות שבמבט ראשון נראות פשוטות הן ברובן מורכבות: אפל, לדוגמה, ייצרה ערך אדיר לבעלי המניות, ללקוחות שלה ולאקוסיסטם ענק של יצרנים וצרכנים של אפליקציות שהתפתח בחמש השנים האחרונות. מנגד אפל לא ייצרה הרבה מאוד מקומות עבודה בארצות הברית. לעומת 60 אלף עובדיה בארצות הברית, שרובם עובדים בתנאים טובים, יש מאות אלפים בסין שעובדים בתנאים נוראים.

אי-פי

האם האחריות של אפל היא בראש ובראשונה לבעלי מניותיה? האם לעובדיה בארצות הברית, ולמשלם המסים האמריקאי? ואולי לצרכנים או לכלל בעלי העניין ובהם מאות האלפים שעובדים אצל ספקיה בסין?

אפשר גם לומר שאפל, בניגוד לחברות אחרות, לא ניסתה ולא מנסה לשדר אחריות חברתית ולעשות רק “דברים טובים”. היא ממוקדת רק ברווחים ולא מנסה למכור לציבור תדמית אחרת - לבד מהתדמית שבאה עם המוצרים האהובים שלה. אבל כאשר מדברים כיום על מנהיגות אחרת, ודורשים ממנכ”לים מנהיגות אחרת - עולה שוב השאלה על ג’ובס הנערץ והכריזמטי.

האם סטיב ג’ובס, גאון יצירתי אך גם אדם מנוכר, אלים ונרקיסיסטי, הוא דמות ההערצה והחיקוי של כל מנהל, יזם ואיש עסקים? אחרי ככלות הכל, זה האיש שיצר תעשייה שלמה ושינה את כל עולם המחשוב. אבל כשאנו אומרים שאנחנו רוצים מנהיגות אחרת, ערכים אחרים, שינוי בקפיטליזם - האם אנחנו אומרים שאנחנו לא רוצים סטיב ג’ובסים? האם זה בכלל אפשרי או שבסופו של דבר עסקים זה עסקים?
 

הטור מופיע בגיליון הניהול של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#