הולך להם קלף - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הולך להם קלף

הוא הומצא בנסיעת רכבת, נמצא בשוק חמישה חודשים בלבד וכבר מכר עשרות אלפי יחידות ללא פרסום. משחק הקלפים סוויש, שממציאיו הם שני ישראלים, מועמד לפרס משחק השנה בארצות הברית

13תגובות

המונח Swish מוכר לכל אוהד כדורסל מושבע. משמעותו "הטבעה חלקה", והוא נגזר מצליל השריקה שמשמיע הכדור כשהוא צולל לרשת הסל מבלי לגעת בטבעת. זה השם שבחרו צבי שלם וגלי שמעוני מהמרכז הישראלי למצוינות בחינוך למשחק קלפים שהמציאו. בעידן של אפליקציות ומשחקי מחשב מצליח משחק הקופסה החדש לכבוש את חנויות הצעצועים באמריקה.

בעבודתם עוסקים שלם ושמעוני בפיתוח פעילויות מתמטיות לתלמידי כיתות ד'־ט' מצטיינים במתמטיקה ובמדעים כשהם נעזרים בניסיונם האישי. שמעוני, 44, הוא הישראלי הראשון שפיצח את הקובייה ההונגרית אי שם בתחילת שנות ה־80 כשהיה בן 12 בלבד. כיום הוא ראש תחום המתמטיקה במרכז. במסגרת עבודתם הם מפתחים גם משחקים, ומעולם לא חשבו על הפן הכלכלי או העסקי שבכך. לפחות לא עד שמורים למתמטיקה שאלו אותם למה הם לא מוציאים את המשחקים מחוץ לתוכניות הלימודים. "העיסוק בהמצאת משחקים הוביל בסופו של דבר לפיתוח הסוויש", אומר שלם.

בחפיסת סוויש נמצאים 60 קלפים שקופים שעליהם מוטבעים טבעת (רשת הסל) ועיגול (כדור) בצבעים שונים ובמיקומים שונים. המשתתפים נדרשים ליצור התאמות בין הקלפים כשהמטרה היא להכניס כדור לסל באותו צבע בשימוש בשני קלפים ויותר. המנצח במשחק הוא מי שיוצר הכי הרבה צירופים וצובר לעצמו הכי הרבה קלפים שקופים. מתוך הנחה שבנות לא יקנו משחק כדורסל, ויתרו בעיצוב על רישום של כדורסל ועיצבו את הכדור בצורה נקייה.

אילייה מלניקוב

את המשחק מייצרת חברת המשחקים האמריקאית ThinkFun. אם שם החברה אינו מוכר לכם, אולי תזהו את אחד המשחקים הפופולריים שלהם, Rush Hour ("שעת שיא", בעברית) - משחק חשיבה שכל מטרתו להוציא מכוניות מפקק תנועה.

סוויש הושק באוגוסט שעבר והוא בין המתמודדים על פרס המשחק החינוכי של 2012 בתחרות השנתית של התאחדות יצרני הצעצועים האמריקאים. הזוכים יוכרזו במהלך חודש זה. ביל ריצ'י, מנכ"ל ThinkFun, גאה במיוחד במועמדות מכיוון שמדובר במוצר שהצליח באמצעות שיווק מפה לאוזן בלבד. לדבריו, החברה אינה דוגלת בפרסום המוצרים, לפחות לא בהתחלה. "אין לנו מדיניות של פרסום מסיבי. המודל שלנו מבוסס על לימוד של פוטנציאל ההצלחה של המשחק בשלבי המכירה הראשונים, ותמיכה במשחקים שמראים נתונים טובים".

ואיזה פוטנציאל יש לו? "במכירות אוקטובר ונובמבר בלבד הוא היה אחד מעשרת המשחקים המובילים שלנו, וזה סימן מצוין. שמענו על חנויות קטנות שמכרו כ־60 משחקים בסוף שבוע אחד בלבד. זה מסוג הדברים שקורים רק עם מוצרים מיוחדים", הוא לא חושש לקבוע. "המשחק Rush Hour הוא המשחק הכי מעוטר שלנו. זכינו בהרבה פרסים, אך אם סוויש יזכה בפרס המשחק החינוכי של השנה, זאת תהיה הפעם הראשונה שזה יקרה לנו". בחמשת החודשים הראשונים להשקתו, נמכרו ברחבי העולם 40 אלף חפיסות סוויש.

הקשר בין שני הישראלים ל־Thinkfun נוצר באמצעות יועצת חינוכית אמריקאית, ד"ר למתמטיקה, שהתלהבה מהפעילויות שהציגו שמעוני ושלם בכנס בינלאומי להוראת מתמטיקה בחיפה. "בתום אחת ההרצאות היא ניגשה לצבי ושאלה אם יעניין אותנו להכיר חבר שלה בעלים של חברת משחקים", מתאר שמעוני בהתלהבות, "ורשמה את הפרטים שלה ואת שם החברה על פתק. התרגשתי מאוד; זאת חברה שאני מעריך, שמפתחת את המשחקים הכי יפים שיש".

השניים טסו לוושינגטון והציגו בפני ריצ'י רעיון למשחק - מעין פאזל התאמת צבעים. ריצ'י לא התלהב מהמשחק שהציגו אבל גם לא דחה אותו על הסף, ולקח איתו את המשחק לטיסה למחרת. "כמה ימים אחר כך קיבלנו ממנו מייל שהוא דווקא מאוד כיפי. החברה בנתה דמו, אבל בסופו של דבר ירדה ממנו".

שמעוני ושלם לא ידעו על מהלכיו של ריצ'י, אך לא ויתרו. בדרכם חזרה מהפגישה עמו, ברכבת מוושינגטון לניו יורק, המציאו את סוויש. "קלטנו שהוא רוצה משחק קלפים שיהיה משחק הקלפים הראשון שלו", נזכר שלם. "התחלנו ליצור משולשים וגלי העלה רעיונות תוך כדי ניקור משינה ברכבת. היתה תחושה של מומנטום". ושמעוני מוסיף: "היינו חייבים למצוא סוג של חייזר בעולם המשחקים. זה התחבר לכל מה שאנחנו עושים בעבודה כי יש לנו משחק שבו תלמידים צריכים לדמיין תמונה של צורה מסתובבת שגם לתלמידים טובים קשה לדמיין. בגלל החייזרות של המשחק הוא מסקרן מצד אחד, ומצד שני הוא פשוט, וקל להסביר אותו למוכרים".

את המשחק הזה ריצ'י כבר רצה, אבל הוא הזכיר לו משחק אחר בשם SET - למרות שבאחרון צריך למצוא הבדלים בין הקלפים - והוא חשש להפר את האתיקה של יצרני המשחקים בשל הדמיון. "בארצות הברית יש אתיקה משמעותית בקרב יצרני המשחקים", אומר שמעוני. "יקר שם לרשום פטנט על משחק ולכן לא רושמים, אבל גם לא מעתיקים. ריצ'י לא אמר נואש. הוא לקח את סוויש לקבוצת מיקוד וקיבל משובים על כך שאין אף דמיון בינו לבין SET. משם הכל התחיל".

"כבר במפגש הראשון עם עבודתם של השניים נמשכתי לחשיבה היצירתית שלהם", מסביר ריצ'י את החיבור בינו לבין השניים. "למרות שוויתרנו על הרעיון הראשון שהם הציגו לנו, רציתי להישאר איתם בקשר. הם לא מפתחי משחקים מקצועיים, הרעיונות שלהם היו רעננים ושונים, ערכיים וחינוכיים, תכונות שאני מתחבר אליהן". בסוף החודש יציג ריצ'י את המשחק שהוא מאמין בו בכנס TED אקטיב שייערך בקליפורניה.

מתוך הערכה ליצירתיות של השניים  מטביעה Thinkfun את שמות ממציאי המשחק על כל חפיסה של סוויש לצד הוראות המשחק. בעבור שלם מדובר במעין חוויה מתקנת.לפני שש שנים הוא קיבל מענק בסך 100 אלף שקל מהמדען הראשי למטרת פיתוח משחק. הוא בנה משחק שבו בובות יורות חצים זו על זו תוך כדי שהשחקנים מפתחים את הראייה המרחבית. להכנת החצים הוא בחן כמה חומרים רכים, כולל ספוג, אבל אף יצרן צעצועים לא היה מוכן לשמוע על חצים - ולא משנה מאיזה חומר הם היו עשויים.

למרות השבחים ופוטנציאל ההצלחה של סוויש, שני המפתחים לא חושבים להחליף מקצוע ("התשלום שהממציא מקבל על הכל ביחד משיק לכיוון השקל"). ומה לגבי אפליקציה או משחק מחשב? "החוזה קובע שאם בתוך חצי שנה הם לא מפתחים, הזכויות חוזרות אלינו. אז נמתין", אומר שלם. "בכל מקרה נמצאים אצלם משחקי המשך - סוויש אקסטרים וסוויש ג'וניור - שהתבקשנו לפתח אחרי חודש בלבד בחנויות".

הכתבה מופיעה בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#