לימודי העשרה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לימודי העשרה

הראשונים שישלמו על ההפקרות הכלכלית של המבוגרים במדינות המערב יהיו ילדים. מה עושים כדי שהדור הבא לא יחזור על השגיאות שהובילו אותנו עד הלום?

4תגובות

הוא מסתכל קדימה. עיניו תועות. לרגע הוא מסיר את מבטו ומיד מחזיר אותו כמהופנט. אפשר לנחש עד כמה הוא מתחבט. מתייסר. אחרי הכל, הבטיחו לו שאם יתאפק עד שישוב המבוגר בחלוק לחדר ולא ייגע במרשמלו, יקבל לא ממתק אחד אלא שניים. לבסוף נשלחת היד אל הממתק. נגיסה קטנה, נחבאת. אין ספק, מדובר פה בכישלון מובהק בדחיית סיפוקים.

צפו בניסוי המרשמלו ביוטיוב

“ניסוי המרשמלו” נערך לפני שנים רבות באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, וזכה מאז לאינספור חזרות. כמו אותו ילד מפורסם, גם רוב הילדים האחרים שהשתתפו בניסוי התקשו לעמוד במשימה. בתצפית נראתה ילדה אחת שאפילו לא מנסה. היא שולחת יד בוטחת ונוגסת במהירות. הרוב בכל זאת מנסים. יש בין הילדים מי שבתגובה מכסים את עיניהם או מסתובבים כך שלא יוכלו לראות את המגש; אחדים בועטים בשולחן, מתעסקים במכוון בדברים אחרים או מלטפים את המרשמלו כאילו היה בובת פרווה.

איור: יעל בר

הקושי של הילדים לעמוד במשימה משעשע צופים מבוגרים, אבל גם מדגים בבהירות עד כמה מתקשים ילדים לעמוד בפני פיתויים. כתב  ה”ניו יורק טיימס”, רון ליבר, שחיבר מאמר בנושא ילדים וכסף, מגייס את הניסוי המפורסם כדי להסביר מדוע קשה כל כך לחנך ילדים לחסוך ולחשוב על העתיד. ובכל זאת, ליבר מציע לשבור את התפיסה המקובלת שלפיה אי אפשר לדבר עם ילדים על כסף. אחרי הכל, על יחסי מין ומוות הם כבר יודעים לא מעט.

המשבר הנוכחי חידד את הצורך בהבנה בניהול הכסף, הבנה שאינה מובנת מאליה גם לא – ואולי בעיקר לא - למי שגדל בתרבות הצריכה והשפע. כתוצאה מכך חזר השימוש בצמד המילים “חינוך פיננסי” להתגלגל על הלשון. הרעיון הגלום בחינוך פיננסי - נושא העולה על הפרק במחזוריות, לרוב בעקבות משברים כלכליים - הוא שיש לחנך ילדים ונוער להתנהלות כלכלית נכונה כבר במסגרת הלימודים בבתי הספר. למעשה, הקואליציה לאוריינות פיננסית שהקים נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הרחיבה באחרונה את קבוצת קהל היעד שלה גם לילדי הגנים, לא פחות. מאחורי גישה זו, טוענים המצדדים, עומד העיקרון שלפיו לימודי הטריגונומטריה והנגזרות, חשובים ככל שיהיו, אינם ישימים בחיים האמיתיים, בעוד לידע בתחום הפיננסי יש השלכות מעשיות על התנהלותו של האדם הבוגר, ויותר מכך – על התנהלותן של כלכלות שלמות.

ניצנים ראשונים להכרה הזאת נראו, למשל, בתוכנית הילדים האמריקאית הפופולרית רחוב סומסום. באחד מתוך סדרת סרטונים שהופקו במסגרת התוכנית נראה אלמו, מהדמויות הוותיקות והאהובות ברחוב המפורסם, כשהוא מנסה לחסוך חמישה דולרים כדי לרכוש כדור נחשק. בשלב מסוים הוא מוותר על גלידה מכיוון שהוא מבין כי רק אם ידחה את סיפוקו יוכל להגיע למטרתו הנכספת. הרגע המהיר הזה של הוויתור הוא רגע מכריע ולא קל לאלמו, ומעביר לצופים הצעירים את המסר: כדי להשיג יעדים, צריך להתאמץ ולחסוך.

אבל איך אפשר לדבר עם ילדי הגן על כסף כשהם עדיין בקושי יודעים לספור, ומה בכלל תהיה ההשפעה של חינוך בגיל הזה על חייהם כבוגרים? בישראל סבורים שהעיסוק בחינוך פיננסי מצמצם מדי את הנושא, שהוא רחב הרבה יותר. “המילה ‘חינוך’ תופסת את תשומת הלב, ואנחנו שוכחים למה בכלל אנחנו צריכים את זה”, אומר פרופ' יוג’ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה. “העניין הוא שצריך לעשות פעילות בכיוון הזה, ויהיה נכון לתפוס אנשים בצמתים שונים בחייהם. בתי ספר הם רק צומת אחד. חינוך פיננסי רלוונטי גם לחיילים, לסטודנטים, לזוגות צעירים, לעולים חדשים ולאנשים שנמצאים בגיל הפרישה”.

קנדל עומד בראש פורום מתאם של גופי ממשלה העוסקים בחינוך פיננסי. הפורום הוקם לפני כשנתיים על ידי המועצה הלאומית לכלכלה כדי למלא את החלל הקיים בתחום האוריינות הפיננסית ולקדם צעדי מדיניות בתחום. חברים בו נציגים של גופים ממשלתיים כמו משרד האוצר, רשות ניירות ערך, משרד החינוך, המועצה לצרכנות, צה”ל ובנק ישראל לצד מוזמנים לפי נושא הדיון. הפורום מתכנס אחת לרבעון.

מעבר לכך, וכצעד משמעותי לקידום הנושא, התקבלה באחרונה החלטת ממשלה בקבינט הכלכלי־חברתי בדבר הקמת גוף מטה במשרד האוצר, שיעסוק בקביעות בנושא של חינוך פיננסי. בנוסף, תחל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע סקר אוכלוסין תקדימי לאוריינות פיננסית בקרב מבוגרים, במטרה לאפיין את ההבנה בתחום ולמקד את צעדי המדיניות של הממשלה בנושא זה בהמשך הדרך.

למה זה קורה דווקא עכשיו? קנדל מסביר שבעבר המדינה, ההסתדרות או המעסיק הם אלה שקיבלו החלטות עבור הפרט. “זה לא עבד טוב במיוחד ברוב המקרים”, הוא מתנסח בדיפלומטיות, “ומה שקרה זה שהמדינה העבירה לאורך השנים יותר ויותר אחריות לפרט. כמובן שהפרט צריך לדעת כיצד לקבל החלטות בצורה יותר חכמה. מה שהוא צריך זו אוריינות פיננסית, קרי, תובנות המסייעות להחלטות נכונות ורציונליות”. לא צריך, וגם אי אפשר, להפוך את כולם למומחים במימון, הוא מרגיע. “מה שצריך לעשות זה כמו ברפואה: למנוע שיקרו לנו דברים רעים  ביום־יום. כך אפשר להימנע מטעויות קשות”.

אפלבאום תומר

מתי הכי מוקדם להתחיל בחינוך הזה?
“אני לא מומחה לפדגוגיה. בכל שלב בחיים אפשר ללמוד משהו בתחום הזה. זו פחות שאלה של אם אנחנו צריכים לעשות את זה בכיתה ד’ או ה’, מכיוון שזה שולי לעומת הבעיה המהותית שקיימת אצלנו – הקושי לקבל החלטות כלכליות. לשמחתי, משרד האוצר הכריז פורמלית על הקמה של יחידה באגף שוק ההון, שכל תפקידה יהיה פיתוח אוריינות פיננסית באוכלוסייה. היחידה תשתף פעולה בנושא זה עם גופים ממשלתיים בעולם”.

מה נעשה מאז 2005, השנה שבה אושרה בכנסת החקיקה ליישום רפורמת בכר שכללה הקמת קרן ממשלתית לחינוך פיננסי?
“זו שאלה טובה. זה באמת התפספס, משום מה. עוד כשהייתי חבר בוועדת אריאב (ועדה שהקים מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, לפני כארבע שנים, במטרה לבחון את הדרכים להפוך את ישראל למרכז פיננסי גלובלי, ר”ה) ניסינו לחשוב מה לעשות. בכל אופן, כעת נעשה מיפוי מחודש של הדברים שצריך לעבוד עליהם. זיהינו את זה כנושא שנפל בין הכיסאות ויש לטפל בו”.

ואין קשר בין היוזמה הזאת לבין המשבר הכלכלי והמחאה החברתית?
“אנחנו עובדים על העניין כבר שנתיים, בלי קשר למחאה, אבל זה בהחלט מתחבר למחאה, מכיוון שניהול נכון של הכסף מסייע להתמודד עם יוקר המחיה”.

באתר המלווה את התוכנית לחינוך פיננסי לבני נוער של משרד החינוך מוצג סרטון מאויר המביא את סיפורו של אנטי גיבור, צעיר המבקש להתמודד עם מציאות פיננסית נושכת ולטפס על הר אשראי המתגבה ככל שרכישותיו מתרבות. המשימה אינה פשוטה כלל וכלל, אך בעזרת חכם זקן, ותוך שהוא נלחם בכנופיית עמלות מרושעות, מגיע גיבורנו אל המנוחה והנחלה.

הפיילוט לתוכנית נערך בשנה שעברה, והשנה הוא מוצג במאות בתי ספר. התוכנית מדגישה תחומים כמו צרכנות נבונה, כלכלת משפחה נכונה, ניהול תקציבים וכן היכרות עם מערכת הבנקאות, ניהול חשבונות בנק וגם התמצאות בסיסית באפיקי השקעה ובמונחים בכלכלה ובשוק ההון. ההחלטה על שילוב התחום כמקצוע בכיתות י’ התקבלה על ידי ועדת ההיגוי שהוקמה בשיתוף המחלקה לפיקוח על מדעי החברה במשרד החינוך, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציגי משרד האוצר, נציגי צה”ל ונציגים מהמוסדות להשכלה גבוהה.

לאור הצלחה שנחל הפרויקט בשנה שעברה, עומד להיפתח השנה קורס נוסף על בסיס התוכנית החדשה בבית הספר קריית חינוך שש־שנתית העמית (מקיף ג’) בראשון לציון...

הכתבה המלאה מופיעה בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#