ביג דיל? הדרך הארוכה והמתפתלת לעסקה ירוקה

ההתמודדות עם משבר האקלים תדרוש שינויים מערכתיים אדירים והשקעות ממשלתיות מסיביות. איך נערכות לכך מדינות העולם, ומהם היתרונות היחסיים והאתגרים הייחודיים של ישראל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זיהום אוויר במפעל של טיסנקרופ בגרמניהצילום: Sarah Pabst - Bloomberg
אייל עופר
אייל עופר
אייל עופר
אייל עופר

בספרו The New Climate War ("מלחמת האקלים החדשה") מתאר מדען האקלים פרופ' מייקל מאן מאוניברסיטת פנסילבניה כיצד במשך שנים תקפו אינטרסנטים מטעם חברות הדלק את המדע. לא חסרו להם שותפים: לוביסטים, פוליטיקאים (שמנהיגם הבולט עזב את הבית הלבן ונמחק מטוויטר) ומכוני מחקר (עצמאיים, כביכול) שהתמקדו במשך 20 השנים האחרונות בהכחשת שינויי האקלים. העובדות, אומר מאן, אינן ניתנות כעת להכחשה, כשבכל העולם ניתן לצפות בתוצאות שינוי האקלים: שיטפונות, סופות שלגים קיצוניות, ומהעבר השני גלי חום, שריפות ובצורת. אולם כשהמציאות טפחה על פניהם, עברו המכחישים לטענות מסוג אחר לצורך הצדקת מטרתם, ולמען המשך ההתמכרות למצב הקיים: חלקם מנופפים ביתרונות הגלומים בהפשרת קרחונים (מתחת לגרינלנד ניתן יהיה לכרות מתכות יקרות), או טוענים שאם רק ניהפך כולנו לטבעונים, נטוס פחות, ניסע במכוניות חסכוניות ונשנה קצת את אורחות חיינו – הכל יהיה בסדר. העיקר הוא להשאיר את הכלכלה צומחת. מאן לא מתנגד לפתרונות אישיים כאלה, שיכולים לשפר את איכות חיינו, אך טוען שאין בכך די.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker