"הנוסע יגיד לאן הוא רוצה להגיע - והמערכת תיקח אותו ליעד באופן אוטומטי ומהיר"

מערכות הסעת ההמונים שתוכננו במאה ה-20 כבר מתקשות לענות על צורכי הניידות כיום, ויהיה עליהן להתעדכן ולהשתנות. המומחים משרטטים איך תיראה התחבורה הציבורית העתידית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אוטובוס עמוס בנוסעים, שלשום
אוטובוס עמוס בנוסעים, שלשוםצילום: אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר

כשמדברים על תחבורה עתידנית, לרוב המחשבות נודדות למראות של כלים מעופפים ומכוניות הנעות במהירויות אדירות. רעיונות כמו אלה שמקדם מייסד טסלה, אילון מאסק, מזינים פנטזיות פוטוריסטיות מעין אלה. כך, לפני כשנתיים ערך מאסק בלוס אנג'לס ניסוי שבו בנה רשת מנהרות תת־קרקעית שבה נעות מכוניות חשמליות במהירות של עד 240 קמ"ש. רעיון נוסף של מאסק הוא ה"הייפרלופ", מערכת תחבורה שהיא שילוב בין מטוס לרכבת, המונעת באמצעות אנרגיה סולארית, ותאפשר לדבריו נסיעה מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו בחצי שעה בלבד, לעומת 75 דקות במטוס או כמעט שש שעות ברכב כיום. אולם שכשמדברים על התחבורה הציבורית העתידית, שיש הטוענים כי תחליף לחלוטין את מבנה הבעלות על רכב פרטי, הכיוונים הבולטים בתוכניות הממשלה הם אחרים, ומתרכזים בעיקר בתחבורה רבת קיבולת, במסלול גמיש, שתרומתה לזיהום האוויר פחותה משמעותית, ושפועלת בסנכרון כדי לספק חוויית שירות שלמה לנוסע. אלה כמה מהעקרונות לפיהם תפעל, לפי ההערכות, התחבורה הציבורית של העתיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker