"גאולה אבן יכולה להמשיך להגיש תוכנית יומית. כולם יודעים מי בעלה"

אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד כאן חשב שהסדרה "חזרות" תככב רק אצל טבעוניות מת"א ודוקטורנטים לאשורית ■ הוא מודה שתחום התחקירים לא חזק מספיק ומסכם שנה מוצלחת של יצירה מקורית: "אמרתי שנהיה מעצמת תוכן"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלדד קובלנץ
אלדד קובלנץצילום: אבישג שאר-ישוב
ענת ג'ורג'י
ענת ג'ורג'י

לפני כשנתיים נחתה במייל של תאגיד השידור הציבורי הצעה לסדרת דרמה חדשה. זה היה בהמשך לקול קורא שהזמין יוצרים ויוצרות להציע סדרות מקוריות. ההצעה עסקה בדרמה קומית על זוג צעיר שנפרד ורגע לאחר מכן נאלץ לעבוד יחד, כשהצגת תיאטרון שהיא כתבה והוא אמור היה לביים, על תמונות מחיי הזוגיות שלהם, התקבלה על ידי אחד התיאטראות בארץ. הצוות המקצועי ב"כאן 11", ובראשו סמנכ"לית התוכן טל פרייפלד, בדק את ההצעה והחליט להמר עליה. "לא הייתי מעורב בבחירת התוכנית", אומר מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ בראיון ל–TheMarker, "אבל כשראינו את הליינאפ, חשבנו שזאת תהיה סדרה חביבה שתצליח בקרב בחורות טבעוניות מתל אביב ודוקטורנטים לאשורית מאוניברסיטת תל אביב. לא האמנו שהיא תתפוצץ ככה".

הוקצה סכום של 6 מיליון שקל והסדרה, "חזרות" שמה, יצאה לדרך, כשהיוצרים נועה קולר וארז דריגס גם מככבים בה, לצד שמיל בן ארי, אגם רודברג, איתי תורג'מן ויבגניה דודינה. בניגוד לתחזיות, הסדרה תפסה מהרגע הראשון ומספר הצפיות בדיגיטל הגיע בסך הכל לכמעט 2 מיליון. "זה טס מיד. תחילה אצל המבקרים ואחר כך אצל הקהל", אומר קובלנץ, "הסדרה הזאת הצליחה הרבה מעבר לציפיות שלנו. מבחינתנו ברור שתהיה עונה נוספת".

"רייטינג זה מכניזם שמיועד לדינוזאורים שמחשבים את קצם לאחור. ב'חזרות', למשל, על כל צופה בטלוויזיה יש בין שניים לשלושה צופים בדיגיטל"

איך אתה מסכם את השנה הזאת בתחום היצירה המקורית?

"אני אמרתי כבר ב–2017 שבתוך ארבע שנים נהיה חברת התוכן המובילה בישראל, והקדמתי בשנה. ברמה הכמותית אנחנו מייצרים הכי הרבה תוכן בישראל, משדרים גם ברדיו וגם בדיגיטל. ברמה יותר סובייקטיבית, אנחנו מייצרים את התוכן הכי איכותי בישראל מבחינת מנעד הקהלים ובחירת הנושאים. יש לנו סף מאוד ברור של מה יכול להיכנס ומה לא".

מה לא ייכנס?

"חומרים פשטניים או מעולמות האינסטנט, כמו למשל תוכניות ריאליטי, לא נעשה. בניגוד לרשת וקשת למשל. לא נעשה גם תוכניות בוקר. בכלל, לא נהפוך את החדשות שלנו לבידוריות. זה סף שאנחנו לא נעבור, גם לא לטובת רייטינג".

איזה חומרים בידוריים יש אצל המתחרות ולא יהיו אצלכם?

"נתחיל במובן מאליו. לא היינו משדרים לעולם ריאליטי עם הדחות ובחירת קהל, כל מה שקשור במקומות הפחות מפותחים של המוח האנושי. לגבי החדשות, אני אמנם לא מעורב בתוכן החדשותי, אבל מבחינת השפה, אנחנו לא נגיע למקומות של צעקות מצד אחד, וגם לא נהפוך לסוג של תוכנית בידור, עם אייטמים שממומנים במלואם או חצי ממומנים או פונים לאליטת ההון בלבד".

איתי הרמן, הוא "הצ'ייסר" בתוכנית "המרדף"צילום: כאן תאגיד השידו

"ערוצים אחרים ממלאים את ייעודם לטובת שורת הרווח וההפסד באקסל. לנו יש תפקיד אחר"

האח הגדול VIP, 2015צילום: רועי ברקוביץ

חלק מערוצי הטלוויזיה משדרים לאליטת ההון בלבד?

"מעת לעת כן. הם עושים גם דברים מצוינים, אני לא אומר, אבל לצד זה יש גם אייטמים כאלה וזאת זכותם. הם ממלאים את ייעודם לטובת שורת הרווח וההפסד באקסל. לנו יש תפקיד אחר".

תן דוגמה למשהו שיש בקשת 12 וברשת 13 ואתה היית פוסל.

"אני לא רוצה להתייחס למה שיש אצל האחרים. אתן לכם דוגמה מהתוכניות שלנו: התוכנית "טיול אחרי צבא", למשל, עם פבלו רוזנברג וגל תורן, זאת תוכנית חביבה שלנו. עלה רעיון לשלוח אותם לדובאי וסירבנו. הגענו למסקנה שאין לזה כל ערך, גם בגלל הטריוויאליות וגם בגלל כמויות האייטמים שדובאי כבר יצרה. גם ברמה הערכית לא נכון לנו לעשות גלוריפיקציה למקום שכל כולו עושה אידיאליזציה לכסף ולממון בלי שליטה".

אתה מתנגד לבידור מהסוג הנחות, אבל יש אצלכם שעשועונים. זה לא בידור נחות?

"שעשועונים זה ז'אנר שיש בו דברים מאוד איכותיים וגם כאלה שהם ממש לא איכותיים. בימיו הראשון של הארגון שלנו, ב–2016, התנגדתי לשעשועונים כי חשבתי שזה דבר שגוף ציבורי לא אמור לנפק. לשמחתי, אנשי התוכן התעקשו על תוכנית "המרדף". מבחינתי, "המרדף" זו דוגמה למוצר שאף שהוא תחת הקטגוריה של שעשועון, הוא גם בידורי וגם מאוד איכותי. התוכנית עושה גלוריפיקציה לידע ולא לדברים שקשורים ללוק אנד פיל גרנדיוזי".

אתה מדבר על מעצמת תוכן, אבל הרייטינג שלכם — עד שהחלטתם לפרוש מוועדת המדרוג לפני כמעט שנה — לא עבר את האחוזים הבודדים, ולא קרוב בכלל לזה של קשת ורשת.

"רייטינג זה מכניזם שמיועד לדינוזאורים שמחשבים את קצם לאחור. אנחנו, בניגוד לגופי תקשורת אחרים, משדרים גם ברדיו וגם בטלוויזיה. הרייטינג הוא למעשה תת־שיטת מדידה שמיועדת רק לפלטפורמה אחת. ולא רק זה, המכניזם של שיטת המדידה של ועדת המדרוג משרת רק את הגופים המסחריים. מבחינתנו, זה לא רלוונטי. ב"חזרות", למשל, על כל צופה בטלוויזיה יש בין שניים לשלושה צופים בדיגיטל. התוכנית "קופה ראשית" ניפקה בין 2% ל–3% רייטינג בלבד, אבל בדיגיטל יש צפיות בכמות המשתווה ל–30% רייטינג. בנוסף, אנחנו גוף ציבורי ויש המון מוצרים כמו כאן תרבות או כאן מורשת, שמיועדים מראש לקהל מאוד מצומצם שלא בא לידי ביטוי במקומות אחרים".

תקציב של 745 מיליון שקל בשנה

תאגיד השידור הציבורי יצא לדרך לפני חמש שנים והחל לשדר לפני כשנתיים. קובלנץ, 53, נמצא שם מההתחלה. הוא מנכ"ל דומיננטי, כזה שעל פיו יישק דבר. עובדים בתאגיד, ואפילו יו"ר המועצה גיל עומר, שהתנגד להארכת כהונתו של קובלנץ, כינו אותו שליט עריץ. קובלנץ אמנם מקפיד להדגיש שהוא לא מתערב בתכנים, אבל הוא היה זה שהחליט לפני מספר חודשים לפטר את אראל סג"ל, בניגוד לדעתו של מנהל חטיבת החדשות, ברוך שי.

קובלנץ, שמתמודד עם לקות ראייה קשה, החל את דרכו כעורך מוזיקלי בגל"צ. הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. את התפקיד המשמעותי הראשון בתקשורת קיבל ב–1995 כשמונה למנהל גלגל"צ. בהמשך הוא שימש בתפקידים בכירים בערוץ 10, עשה תקופה קצרה ב"קשת", ובימי גדעון סער במשרד החינוך — מונה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. לפני כחמש שנים נבחר למנכ"ל זמני של תאגיד השידור הציבורי ולפני כשנתיים, לאחר מאבק לא פשוט מול יורם מוקדי, מונה לקדנציה נוספת.

תאגיד השידור הוקם אחרי לא מעט מהמורות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען למחטף וניסה לטרפד את הקמתו. תקציב התאגיד ב–2020 הסתכם בכ–745 מיליון שקל. מרביתו, כ–673 מיליון שקל, הגיע ממשרד התחבורה, מכספי אגרת הרדיו שאנחנו משלמים. מיעוטו, 57 מיליון שקל, מגיע מפרסומות ו–14 מיליון שקל נוספים מגיעים מ"הכנסות אחרות". על פי נתוני התאגיד, 318 מיליון שקל מתועלים לרכש תוכן ונלוות, 220 מיליון שקל לשכר ורווחה, 99 מיליון שקל להפצת שידורים ומחשוב, וכמעט 10 מיליון שקל לרזרבה והחזר הלוואה.

כחלק מתפקידו, התחייב התאגיד לייצר תוכן מקומי איכותי, לצד תחקירים ומערך חדשות עצמאי. בזמן שבתחום היצירה המקומית הוא הצליח לבלוט בשנה האחרונה עם סדרות כמו "חזרות", "שעת נעילה", "טהרן" ו"מנאייכ", בתחום התחקירים הוא פחות בלט. למעשה, תוכנית התחקירים היחידה שמשדר התאגיד היא "זמן אמת", המופקת בידי חיים סלוצקי, אמרגן לשעבר המקושר מאוד בצמרת ההון בישראל. התוכנית מתמקדת בסרטים המתעדים פעולות של כוחות הביטחון ולא הצליחה להדהד עם תחקיר משמעותי, כמו מתחרותיה מהערוצים המסחריים, "המקור" ו"עובדה".

אסף ליברמן, מגיש "זמן אמת"צילום: מוטי מילרוד

"בשנים הראשונות בדקנו מודלים שלפיהם גם תוכניות התחקירים יופקו בבית, ולא הצלחנו לעשות את זה. תוכניות תחקירים זה דבר מאוד יקר — וזה פגע ביכולת לייצר חדשות"

שידור ציבורי אמור להיות בועט, להציג עיתונות לוחמת עם תחקירים חזקים. תוכנית התחקירים היחידה שלכם היא "זמן אמת", שמופקת על ידי חברת ההפקות של חיים סלוצקי, לשעבר אמרגן ומפיק גדול וכיום מבעלי ערוץ הבידור וערוץ 8. איך זה שאין לכם תוכנית תחקירים שנעשית על ידכם עם עיתונאים חוקרים?

"נגעת בנקודה כואבת ואת צודקת במאה אחוז. בעולם אוטופי, האחראי על כל התחקירים, כולל תוכניות התחקירים, היה צריך להיות חטיבת החדשות. אבל הלחם והחמאה של החדשות הוא לעשות חדשות בטלוויזיה, בדיגיטל, ברשת ב'. בדקנו מודלים בשנים הראשונות שלפיהם גם תוכניות התחקירים יופקו בבית, ולא הצלחנו לעשות את זה. תוכניות תחקירים זה דבר מאוד יקר — וזה פגע ביכולת לייצר חדשות. למעשה, לא יכולנו לייצר מודל שחטיבת החדשות תייצר גם תחקירים. על פי חוק, חטיבת החדשות לא יכולה לקנות תוכן ממפיק חיצוני, רק חטיבת הטלוויזיה יכולה לעשות את זה, ולכן לא יכולנו להשאיר את זה אצלה" .

רביב דרוקרצילום: תומר אפלבאום

אתה מרוצה מכמות התחקירים שיש היום?

"אני מסכים שיש מקום לשיפור, אבל צריך לזכור שהצענו לרביב דרוקר, מגיש ויוצר "המקור", לעבור אלינו וחיכינו לו שלוש שנים. לצערי, הוא החליט בסופו של דבר לא להגיע. יחד עם זאת, אנחנו עמלים על תחקירים מעבר לתוכנית ספציפית, ובשנה הקרובה נתחיל להעלות תחקירים ספורדיים מאוד משמעותיים שעומדים לייצר פה הד גדול".

אילנה דייןצילום: טלי מאייר

אתה מדבר על עלויות גבוהות של הפקת תחקירים, אבל כל פרק של "זמן אמת" עולה מאות אלפי שקלים.

"לפי מה ששמעתי, עלות פרק של "המקור" היא קצת יותר מ–400 אלף שקל (לפי הערכות, העלות היא 250 אלף שקל לפרק; ע"ג), פחות מ"עובדה" שעולה 550 אלף שקל לפרק. אנחנו משלמים פחות מ–400 אלף לפרק, כלומר פחות מ"המקור" והרבה פחות מעובדה".

רק שב"המקור" וב"עובדה" יש תחקירים בועטים ומהדהדים.

"אני מתייחס ל"זמן אמת" יותר כתוכנית דוקו ופחות כתוכנית תחקירים".

אז בעצם אין לכם תוכנית תחקירים.

"אני לוקח על זה אחריות, ואנחנו על זה".

גם התחקירים במהדורת החדשות הם מעטים ולא מצליחים להדהד כמו במהדורות החדשות ברשת ובקשת. אין כמעט תחקירים שעוסקים בהון־שלטון.

"אני חולק עלייך שאין תחקירי הון־שלטון בחדשות. היו המון, נשלח לך רשימה מסודרת. היה תחקיר על ים המלח וחברת כיל. אלה דברים שלא היו מתקבלים בגוף פרטי. יש עוד דוגמאות. יחד עם זאת, אם משווים לרשת וקשת, יש להן רק מהדורת חדשות בטלוויזיה. הדבר הכי חשוב, או אפילו היחידי, שחשוב להן, זה המהדורה המרכזית באמצע השבוע והיומנים בשישי ושבת. לנו יש את רשת ב' שעוסקת באקטואליה ועשתה קפיצה אדירה בשנה עברה. לאריה גולן עם התוכנית "הבוקר הזה" יש יותר צרכנים מאשר ליונית לוי. האנרגיות וההשקעה באירוע הספציפי של התוכנית בשמונה בערב — זה פחות משמעותי לנו".

דוריה למפל, מגישת חדשות הערב של כאן 11צילום: מיכה לובטון

"כשאתה מפרסם סיפור, אצלנו הוא מתחיל בדיגיטל, עובר למהדורה המרכזית ואחר כך לפולו־אפ בתוכנית הרדיו. אנחנו מסתכלים על סיפור במעגליות, ולא רק במהדורה אחת"

בכיר בתאגיד

בכירים בתאגיד טוענים כי האמירה שלפיה אין מספיק תחקירים בחדשות נכונה למצב שהיה לפני שנתיים, אבל מאז חל שיפור גדול. כדוגמה, הם מביאים כמה חשיפות ותחקירים בולטים שהופיעו בחדשות כאן 11 באחרונה, ובהם ההודעה מתחילת השבוע כי השבים ארצה יופנו למלוניות, החשיפה על כך שצוללת ישראלית בדרך למפרץ הפרסי, הפרת הבידוד של הנשיא בליל הסדר, הראיון הראשון עם שר החוץ של מרוקו ועוד. "כשאתה מפרסם סיפור, אצלנו הוא מתחיל בדיגיטל, עובר למהדורה המרכזית ואחר כך לפולו־אפ בתוכנית הרדיו. אנחנו מסתכלים על סיפור במעגליות, ולא רק במהדורה אחת", הם אומרים.

לדברי בכירים בתאגיד, "יש לא מעט סיפורים מוכרים שיצאו אצלנו. אנחנו מאוד לא עובדים בקרדיטים, אנחנו לא צריכים לעבוד בזה, אנחנו מביאים סיפור. מהנתונים שלנו, נכון לעד לפני כמה חודשים, שאז נמדדנו ברייטינג, הצפייה הממוצעת במהדורת החדשות היתה 4.5%, שזה 120 אלף צופים. כך היו גם ברדיו כ–120 אלף מאזינים, ובדיגיטל מדי ערב צופים בלייב במהדורת החדשות 45 אלף צופים.

כשלוקחים את הכל, מגיעים לרבע מיליון צופים, שזה יותר מה–10% רייטינג של רשת 13. בשנה וחצי האחרונה עלינו ל–1.2 מיליון איש שהורידו את האפליקציה, 400 אלף איש שמקבלים את הפושים שלנו, אלה נתונים מאוד גבוהים. ויש עוד. עמוד היוטיוב של כאן חדשות כולל כ–300 אלף איש שמנויים עליו ומקבלים התראה לכל תוכן. בפייסבוק יש לנו כ–600 אלף גולשים שנחשפים לכתבות. בשנה האחרונה, בכל הפלטפורמות הדיגיטליות, יש גידול של 20%–30%. כל זה עונה על התשובה של השפעה וקביעת סדר יום".

"נכון, הצלחנו לייצר מוצר נפלא, הוא אפילו נחשב לאירוויזיון הכי טוב בהיסטוריה - אבל זה פגע ביכולת שלנו לעשות עוד דברים. מעבר לגאווה ישראלית לרגע, לא היה שווה את זה"

אירוויזיון 2019 בישראלצילום: תומר אפלבאום

נוצץ, מוצלח וחמצמץ

אחד הסעיפים הבולטים בתקציב תאגיד השידור הציבורי הוא החזר הלוואה של 75 מיליון שקל, שהוא נאלץ לקחת כדי לממן את הפקת האירוויזיון ב–2018. "ההלוואה היא ל–15 שנה ואנחנו משלמים 5.7 מיליון שקל בכל שנה מהתקציב שלנו", אומר קובלנץ.

אף שהפקת הארוויזיון נחשבה מוצלחת, קובלנץ נותר עם טעם חמצמץ. "זה ממש לא היה שווה את זה", הוא אומר, "נכון, הצלחנו לייצר מוצר נפלא, הוא אפילו נחשב לאירוויזיון הכי טוב בהיסטוריה, אבל מעבר להלוואה, זה עלה עוד 40 מיליון שקל. זה כסף שמיועד להפקה ישראלית, ופגע ביכולת שלנו לעשות עוד דברים. אני התנגדתי, המועצה הציבורית התעקשה, זאת היתה ההשקעה הכי יקרה והכי לא מניבה שהיתה לנו. לכן, מעבר לגאווה ישראלית לרגע, לא היה שווה את זה".

עד כמה הסדרות החדשות העלו את מספר הפניות אליכם מצד יוצרים?

"מספר הפניות עלה מאוד. בתחילת הדרך, קיבלנו הצעות מיוצרים שהסדרות שלהם לא התקבלו למקומות אחרים. הסדרות "מנאייכ", "שעת נעילה" ו"טהרן", למשל, לא התקבלו למקומות אחרים. כיום, היוצרים מבינים שיש יתרון לעבוד עם התאגיד, יש יותר חופש יצירה. הרייטינג ברשת וקשת משפיע על התוכן ואצלנו אין את זה. וגם, ככל שחלף הזמן, ליוצרים יש יותר אמון. בהתחלה היה חשש שהם ייצרו סדרות ואף אחד לא ישים אליהן לב, אבל אחרי כל הסדרות שהצליחו — זה השתנה. ולא רק זה, הולכת להיות הפצצה בשנים הקרובות של סדרות חדשות".

"פרפר נחמד" של החינוכיתצילום: צילום מסך

"2021 הולכת להיות שנת הילדים. אנחנו הולכים לשדר יותר מ–20 סדרות לילדים ונוער, זאת כמות מטורפת. אנחנו בונים את הקהל העתידי שלנו"

אבל כולן פונות פחות או יותר לאותו קהל, בני 40 פלוס.

"הדרמות הטלוויזיוניות אכן פונות לקהל היותר בוגר, אבל יש לנו את כאן חינוכית שפונה לילדים, וכאן דיגיטל שפונה לקהלים בני 15–30 שכמעט ולא נמצאים יותר בטלוויזיה. זה לא רק הפצה. אנחנו מייצרים תוכן עצמאי, כמו "כאן סקרנים". אנחנו בונים את הקהל העתידי שלנו. השתלטנו על קטגוריה שלא נמצאה בטלוויזיה. 2021 הולכת להיות שנת הילדים. אנחנו הולכים לשדר יותר מ–20 סדרות לילדים ונוער, זאת כמות מטורפת. זאת הולכת להיות שנת החינוכית המתחדשת. יהיה גם רדיו לילדים".

מה היעדים לשנה הבאה?

"להשתפר. להשתפר משנה מוצלחת הרבה יותר קשה מכשאתה מתחיל את דרכך ואין הרבה ציפיות. זה אומר באמת להגדיל את הכמויות שמייצרים ולהגביר את האיכות, גם במקומות כמו הדרמות וגם בתחקירים. לפנות לקהלים נוספים ולהגביר את הסינרגיה בין רדיו, טלוויזיה ודיגיטל. כיום, הסינרגיה בין דיגיטל ורדיו לא מספיק עמוקה"

דילמת גאולה אבן־סער

יום שני השבוע, התוכנית "ערב ערב" בהגשת גאולה אבן־סער נפתחת במונולוג קצר וחד שלה, על האלימות הקשה והגוברת בחברה הערבית. אבן־סער, עיתונאית מנוסה וחדה, לא עושה הנחות. "זה תמיד אותו סיפור", היא אומרת, "על משטרה שלעתים קרובות מדי נראה כאילו מעדיפה שלא להתעמת עם הבעיה, שלא לדבר על לפתור אותה. יעידו על כך שיעורי הפענוח הנמוכים של מעשי הרצח בחברה הערבית בהשוואה ליהודית...", ועוד היא מוסיפה, "מעבר לאוזלת היד והרפיון שמגלה המדינה בטיפול בבעיה, נראה שיש כאן תפישה מעוותת שמה שקורה בחברה הערבית נשאר בחברה הערבית ולא נוגע לכלל הציבור, אבל ממש כמו שהקורונה המשתוללת בחברה הערבית לא תישאר רק שם, כך גם אלימות שהורגת ערבים עתידה לפגוע בכולם. אז לא צריך תוכניות גרנדיוזית לטיפול בבעיה, אפשר להתחיל בקטנה, למשל במימוש תוכנית מיגור הפשיעה במגזר הערבי — זאת שהובטחה לפני שבועות וטרם יצאה לפועל".

גאולה אבן-סער ובן זוגה, גדעון סערצילום: אילן אסייג

"גאולה היא עיתונאית, זה המקצוע שלה. ברגע שידוע לכולם שיש ביניהם מערכת יחסים סדורה על פי דת משה וישראל, זה בסדר גמור שהיא תמשיך לעבוד, כי זה ברור לכולם. הבעיה היא כשהדברים לא ידועים"

משם עוברת אבן לראיונות קצרים על ענייני היום: האלימות בחברה הערבית, ההנחיות לסגר, חקירת מותו של אהוביה סנדק ועוד. אבן־סער היא מגישה מקצועית, נעימה ונבונה. היא משייטת בקלילות בין מרואיין למרואיין ולא חוסכת ביקורת ממקבלי ההחלטות, כפי שאמורה לעשות כל עיתונאית. אלא שאבן־סער היא גם רעייתו של גדעון סער, מי שעזב באחרונה את הליכוד, הקים מפלגה עצמאית, נוסק בסקרים ומהווה כיום את האיום הגדול ביותר על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לכן, כל ביקורת על הממשלה שאבן־סער בוחרת להביע, מוצדקת ככל שתהיה, עשויה להיתפש כמי שמסייעת למבקריו של נתניהו, ובהם בעלה.

הקשר הזוגי בין אבן־סער כבר גרם בעבר להגבלות על פעילותה בתקשורת. ב–2014 היא התעמתה עם אילה חסון, מנהלת חטיבת החדשות ברשות השידור דאז, לאחר שזו דרשה ממנה לא לראיין פוליטיקאים שיתמודדו מול גדעון סער בפריימריז בליכוד. ב–2018 פרשה אבן־סער מהגשת המהדורה המרכזית של כאן 11 בעקבות שובו של סער לחיים הפוליטיים.

ברוך שי, ראש חטיבת החדשות בתאגידצילום: כאן בהרצה- תאגיד

קובלנץ אינו מוטרד. מבחינתו אבן־סער היא עיתונאית מצוינת שאין סיבה לפגוע בעבודתה בגלל עיסוקו של בן זוגה. "גאולה היא עיתונאית, זה המקצוע שלה. אני באופן אישי — וגם ברוך שי, ראש חטיבת החדשות — לא חושבים שהמצב כיום מייצר מניעות", הוא אומר. "למרות זאת, שי החליט שבתוכנית שלה לא יהיה יותר עיסוק בפוליטיקה, לא רק בסער אלא גם במתחריו. לדעתי, ברגע שידוע לכולם שיש ביניהם מערכת יחסים סדורה על פי דת משה וישראל, זה בסדר גמור שהיא תמשיך לעבוד, כי זה ברור לכולם. הבעיה היא כשהדברים לא ידועים, כשהם מוסתרים. אני לא חושב שאדם, או במקרה הזה אישה, צריך לוותר על עבודתו, בגלל עיסוקו של בן או בת הזוג".

כשהוא התמודד בפריימריז, היא יצאה לחופשה.

"כרגע זה לא המצב. אנחנו נבחן את המצב בכל נקודת זמן. אנחנו חיים עם זה בשלום. כרגע, דעתי היא שהיא יכולה להתעסק גם בזה, עם זאת, ברוך קיבל החלטה".

אומרים שאתה וגדעון סער מיודדים. אתה בקשר אתו?

"אנחנו לא בקשר. נפגשתי אתו בפעם האחרונה לפני שנה וחצי. הגעתי אליהם הביתה לשוחח עם גאולה בביתה והוא היה שם, שתה קפה בפינתו".

הוא היה זה שמינה אותך למנכ"ל הטלויזיה החינוכית.

"להגיד שגדעון סער מינה אותי, זה כמו לומר שנתניהו מינה אותי. בשני המקרים היו ועדות מקצועיות שהחליטו על המינוי".

בכירים בתאגיד אומרים כי הם אמנם מבינים את הביקורת לגבי המשך העסקתה של אבן־סער כמגישת תוכנית אקטואליה, אך בוחנים את הנושא מקרוב וסומכים עליה. "היו על כך דיונים גם בוועדת האתיקה והוחלט להשאיר אותה בתפקיד, ולעקוב אחרי זה", הם אומרים, "היכן שיש אייטמים שיכולים להיות בעייתיים, מדברים על זה". עם זאת, לטענתם, אבן־סער היא עיתונאית ותיקה מאוד ולא הגיוני לבקש ממנה לוותר על עבודתה. לגבי החופשה שאליה יצאה בפעם הקודמת, אומרים הבכירים: "אז, היא היתה מגישת החדשות. בכל זאת, זה יותר רגיש מתוכנית אקטואליה שמשודרת אחר הצהריים".

בנימין נתניהו. למרות ניסיונותיו "לשקם את רשות השידור", נראה שהתאגיד מצליח לשמור על עצמאותצילום: AMIR COHEN/אי־פי

למרות הביקורת שיכולה לעלות מעצם העסקתה של אבן־סער בתוכנית אקטואליה בימים האלה, ואחרי הניסיונות הרבים של נתניהו "לשקם את רשות השידור", נראה שבאופן כללי תאגיד כאן מצליח לשמור על עצמאות פוליטית, בשונה מהמעורבות המוגברת שהיתה נהוגה בימי רשות השידור. תקציבי התאגיד מועברים אליו על פי חוק וגם ההפרדה הפוליטית מעוגנת בחוק.

יש פוליטיקאים שמתקשרים ומנסים להפעיל לחץ?

"פוליטיקאים מתקשרים לעתים וברוב המקרים זה לגיטימי. במקרים שזה פחות לגיטימי, אנחנו שמים גבולות וזה בסדר גמור. גם אליכם אני בטוח שמתקשרים פוליטיקאים להביע מחאה שטיפלו בהם באופן לא הוגן. רובן המכריע של הפניות לא מגיע אלי. בגלל המבנה של התאגיד, כמנכ"ל, אני לא רשאי להתערב בתוכן חדשותי, אז מראש כמעט לא פונים אלי, אלא ישירות לברוך, שלא מעדכן אותי בפרטים האלה. צריך לזכור שחוק התאגיד יוצר מבנה שלפוליטיקאים קשה עד בלתי אפשרי להתערב בו. אנחנו לא תלויים בתקציב. המנכ"ל והמועצה מנותקים מהפוליטיקאים".

מה לגבי אנשי עסקים? היו פניות להוריד או לעדן תחקיר?

"היה מקרה אחד שאני לא רוצה להיכנס לרזולוציה פרסונלית. קיבלתי שניים־שלושה טלפונים עם בקשות להקל בתחקיר. זה לא עבד והפניתי אותם למנהל חטיבת החדשות. זה לא דבר קיצוני וזה הדבר היחיד שהיה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker