אנשי השיווק טובעים במספרים

ביג דאטה ובינה מלאכותית סומנו כעתיד של עולם השיווק, אך כשאנשי השיווק מתרכזים באיסוף נתונים, ולא בדיוק יודעים מה לעשות בהם, היצירתיות גוועת

סיפור על אב חטטן שגילה בתיבת הדואר קופונים לרכישת חיתולים וריהוט לחדרי ילדים שרשת השיווק טארגט שלחה לבתו בת העשרה, הצית לפני שנים אחדות דיונים סוערים על עתיד הקמעונות. "טארגט הבינה שנערה בת עשרה בהריון לפני שאביה ידע על כך", דיווחה ב־2012 כותרת ב"פורבס", מעל כתבה שהשתמשה בסיפור כדי לתאר את הדרכים המגוונות שבהן רשתות שיווק אוספות נתונים על לקוחותיהן, מפיקות מידע רב־ערך מתוך הרגלי הקניות שלהם, לומדות על אורחות חייהם ומצבם המשפחתי והנפשי ומשתמשות במידע כדי להציע לצרכנים בדיוק מה שהם צריכים – לפעמים לפני שהצרכנים עצמם יודעים זאת. התברר שהקניות שערכה הבת ברשת בשבועות שקדמו לשליחת הדיוור התאימו לפרופיל שנבנה על פי מידע שנאסף מלקוחות אחרים, וניבאו במידת סבירות גבוהה שמדובר באישה הרה. בעקבות זאת האב הנזעם התקשר לשירות הלקוחות של הרשת, כדי לשאול מדוע הרשת החליטה לעודד הריונות בקרב בנות עשרה.

למרות הדילמות שעולות מהסיפור הזה – כמו הזכות לפרטיות וגבולות המידע שמותר לעסקים לאסוף על הקונים – עולם השיווק הוקסם ממנו אז. רבים ראו בשימוש המחוכם שעשתה הרשת בנתונים שנאספו ממיליוני עסקות את העתיד של עולמות השיווק והקמעונות. מאז צמח התחום החדש שמכונה Martech (Marketing Technology) והתפתח מאוד. חברות השקיעו מיליארדי דולרים באיסוף דאטה ובניתוחו, והגדילו את ההשקעות בכלי אוטומציה, ביג דאטה ובינה מלאכותית. לפי סקר שהתפרסם באוגוסט השנה, סמנכ"לי השיווק בעולם חוזים כי בחמש השנים הקרובות תעלה ההוצאה שלהם על ניתוח נתונים מכ־30% מתקציב השיווק לכ־42% ממנו, כשעוד ועוד חברות ישתמשו באנליזות נתונים ככלי מרכזי.

והנה, למרות זאת, הסקירה השנתית של גרטנר, שהתפרסמה באוקטובר, צופה כי ההשקעה בטכנולוגיות שיווק דווקא תרד בשנה הקרובה (2019־2020), מ־29% מהתקציב ל־26% ממנו. הנתון הזה נראה על פניו מוזר – מדוע כשהטכנולוגיה דוהרת קדימה, חברות אינן מגדילות את השקעתן בה? אולם בגרטנר מסבירים שאין לראות בכך עצירה של החדרת הטכנולוגיה לתחום השיווק, אלא רק האטה, שמטרתה להטמיע טוב יותר את הטכנולוגיות שכבר נכנסו לשימוש, ולספק למנהלי השיווק הזדמנות להסתגל לכלים החדשים והמגוונים העומדים לרשותם.

מי יודע כמה

צילום: ללא קרדיט

ד"ר גיל אפל, אוניברסיטת דרום קליפורניה: "אנשים משקיעים המון ביכולות הטכניות שלהם, והתוכניות לאנליטיקס מפוצצות בכל העולם, אבל בסוף, רק מעטים מהם מסתכלים על התנהגות הלקוח. זה ההבדל בין להישען על הכלים המתקדמים כמו על קביים, לבין להשתמש בהם כמוט לקפיצה לגובה"

אולי לא צריך להתפלא שיש צורך בהטמעה. ניתוח של האתר chiefmartec.com, המפרסם מדי שנה את מפת כלי השיווק הטכנולוגיים, מראה כי ב2019 עמדו לרשות המשווקים כ־7,000 כלים שאמורים היו לסייע להם באיסוף נתונים, עיבודם, שימוש יעיל במדיה, שמירה על קשר עם הלקוחות, שיפור חוויית הלקוח, פעילות ברשתות חברתיות, מכירה, יחסי ציבור ומדידת ההחזר על ההשקעה (ROI). ב־2018 כללה הרשימה שפרסם האתר 5,000 כלים כאלה. בשנה שבה פורסם הסיפור על טארגט והדיוורים הפולשניים שלה, היו במפה רק 350 כלים ותוכנות. כיום, על פי הערכת Chiefmartec, תעשיית ה־Martech מגלגלת 121.5 מיליארד דולר, והכל מסכימים כי היא נמצאת בצמיחה.

"מנהלים וסטודנטים נלהבים מהכלים הדיגיטליים לתחום השיווק", אומר ד"ר גיל אפל, פרופ' לשיווק באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). "הכלים יוצרים משהו זמין, ובחברה שבה צריך להביא תוצאות מהיום למחר, זה הכי קל. פעם היו אומרים שאף אחד לא פיטר מישהו שקנה יבמ. כיום, נכון לומר שאיש לא יפטר מי שבחר לקנות כלי לדאטה". אפל מספר כי כל החברות שהוא נפגש איתן, קטנות כגדולות, עוסקות באיסוף נתונים ומידע על לקוחותיהן. "כיום, לחברה הכי קטנה יש יותר מ־100 שדות מידע שונים על כל לקוח", הוא אומר. "התפישה היא שאם יש כלי שמאפשר לנתח את הנתונים, קונים אותו".

עם זאת, מוסיף אפל, עבור אנשי השיווק השימוש בכלים החדשים אינו נטול בעיות – ולאו דווקא בגלל החשש מפגיעה בפרטיות הלקוחות או מכך שאנשי השיווק עלולים לאבד את עבודתם לטובת מכונות, אלא בגלל מה שקורה להם בעקבות השימוש בכלים הללו. אפל מזכיר משבר שאיתו התמודדה בשנה שעברה רשת האלקטרוניקה האמריקאית בסט ביי, שהעניקה לכל אחד מלקוחותיה "ציון סיכון", על סמך פרופיל הקניות ודירוג האשראי שלו, ומתוך זיהוי דפוסי התנהגות שהוגדרו כחשודים. כך, כשלקוח של הרשת שהוגדר כבעל פרופיל סיכון גבוה הגיע לאחד מסניפיה כדי להחזיר טלפון סלולרי שרכש לבנו, נאמר לו שמעתה והלאה ייאסר עליו להחזיר מוצרים שירכוש ברשת. ללקוח הוסבר שאם יש לו השגות כלשהן על הקביעה, הוא מוזמן לפנות לספק שביצע עבור הרשת את ניתוח הנתונים, אלא שהוא פנה דווקא לטוויטר, וכשהציוץ הפגוע שלו נהפך לוויראלי, בסט ביי מצאה עצמה מתמודדת עם ה"וול סטריט ג'ורנל", "פייננשל טיימס" וכלי תקשורת אחרים שכיסו את האירוע, ובמשבר יחסי ציבור.

בעקבות נתונים שנאספו על לקוח של רשת בסט ביי, הוא הוגדר "בעל פרופיל סיכון גבוה", וכשביקש להחזיר טלפון סלולרי שרכש לבנו נאמר לו שמעתה והלאה ייאסר עליו להחזיר מוצרים שירכוש ברשת. ללקוח הוצע לפנות לספק שביצע עבור הרשת את ניתוח הנתונים, אלא שהוא פנה דווקא לטוויטר, ובסט ביי מצאה עצמה במשבר יחסי ציבור

סניף בסט ביי במקסיקו סיטי. הטעות עם הלקוח צילום: בלומברג

לכאורה, אם איש המכירות היה מפעיל שיקול דעת, בודק מדוע הוגדר אותו לקוח כבעייתי ומאפשר לו להגיב או לנסות לשנות את הסטטוס שלו, כל זה לא היה קורה. אבל בסט ביי לא אפשרה לאנשי השטח שלה להפעיל שיקול דעת. היא עשתה מיקור חוץ לשיקול הדעת והסתמכה על המכונה, ועל החברה שהפעילה אותה. המקרה הזה הציף את העובדה שהחברה העבירה נתונים שאספה על הצרכנים לצדדים שלישיים בלי אישורם, ולא פחות גרוע – שבסט ביי לא מאפשרת לעובדים שלה לקבל החלטות בעצמם. "בסט ביי היא חברה שמתמודדת עם קמעונאים חדשים ועם אמזון – יש לה תחרות בשוק לא פשוט", אומר אפל. "המערכת היתה צריכה לסמן מהם הדברים שאליהם יש לשים לב, והופכים לקוחות לבעייתיים בהיבט של החזרות מוצרים – אם הם מחזירים מוצרים ללא קבלה, או באים עם מוצר להחזרה רגע לפני סגירת החנות. בסט ביי היתה צריכה לומר לעובדיה: 'אם הדברים האלה והאלה מתרחשים, הפעילו שכל ישר'. אבל במקום להשתמש באינטליגנציה האנושית של עובדיה, היא נטלה מהם את האפשרות לקבל החלטות בעצמם. אם אתה לא מפעיל שיקול דעת ושולח את הלקוחות שלך לחברה חיצונית, יש לך בעיה".

נסיגה לשם הטמעה
הקצאת תקציב שיווק לערוצים מרכזיים*

אפל קורא לזה "עצלות", ולדעתו היא לא מתבטאת רק בצמצום תפקידו של המוכר בחנות אלא גם בצמצום תפקידו של איש השיווק. "הסטודנטים רואים את כלי השיווק ולתפישתם הם קלים ליישום ומספקים תוצאות במהירות. לכן קשה להם לראות את היתרונות של תיאוריה אקדמית. יש גם לא מעט מאמרים שמדברים על כך שבתי הספר למנהל עסקים כבר אינם רלוונטיים בעידן האוטומציה, ומה שצריך ללמד את הסטודנטים זה איך לעבוד ולהשתמש בכלים חדישים. אני מבלה סמסטר שלם בלהסביר לסטודנטים למה זה מורכב יותר ממה שהם חושבים". אפל מצטט את אנדרו סטיבן, דקאן בית הספר למינהל עסקים ע"ש סעיד שבאוניברסיטת אוקספורד, שאמר כי "בינה מלאכותית יכולה לעזור, אבל לא להחליף (את איש השיווק). אני חושב על בינה מלאכותית כעל אינטליגנציה מועצמת, בדרך שבה תוכנה וטכנולוגיה מעצימות את האינטליגנציה האנושית ואת יכולת קבלת ההחלטות".

אין תחליף לאינטואיציה

צילום: רמי זרנגה

תרי ישכיל, סמנכ"לית השיווק של פרטנר: "שימוש בנתונים לא יפתח מוצר חדשני, ייצר פעילות שיווקית תומכת ויצירתית או יקנה חוויית לקוח מקצה לקצה. הנתונים והכלים יכולים לספר את ה'למה' וה'מי'. אנשי השיווק צריכים לייצר את ה 'מה' וה'איך'"

עם ההשלכות של החלטות כאלה מתמודדת בשנתיים האחרונות חברת אדידס. לפני כארבע שנים הכריזה אדידס כי אסטרטגית השיווק שלה תהיה מבוססת ROI (Return on Investment – נוסחה לחישוב ההחזר ההשקעה) בלבד, ותתמקד בעיקר בדיגיטל. נתונים נאספו ונותחו והחברה השקיעה רק בערוצי השיווק וכלים שמביאים את התוצאות המרביות. ואולם כעבור שנתיים נמצא כי המותג של אדידס נשחק. ההתקבעות על החזר ההשקעה גרמה לזניחת העתיד ולהשקעה בקיים. באוקטובר, בכנס EffWeek, היכה על חטא מנהל המדיה העולמי של מותג הספורט, סימון פיל, שהסביר כי המיקוד של החברה ביעילות במקום באפקטיביות ובלחיצות על מוצרי המותג באתרי הקניות או עניין במודעות בדיגיטל, גרמו לאדידס לפספס הרבה מידע חיוני. למשל, ש־60% מהקונים הם לקוחות מזדמנים, ולא חוזרים. לדבריו, החברה בחנה מדדי ביצוע מרכזיים (KPI) ספציפיים, ובעקבות זאת התמקדה יתר על המידה בפרמטרים מסוימים, כמו הרגישות למחיר, אך לא ראתה את התמונה השלמה, ולא הבינה למשל שההתרכזות בנתונים עולה לה בזניחת המיקוד במותג, במסרים האמוציונליים וביצירתיות השיווקית. לזכות אדידס ייאמר כי היא מיהרה לזהות את הכשל, שינתה כיוון וכבר לפני שנים אחדות שבה לפעול בממד הרגשי, אותו ממד שקשה יותר לבחון ולנתח, אך הוא חשוב יותר לשמירה על "נחשקות" המותג לטווח הארוך.

"ניתוחים וכלי ניתוח מתוחכמים אינם מחליפים ניסיון, אינטואציה, יצירתיות ואומץ", אומרת תרי ישכיל, סמנכ"לית השיווק של פרטנר. איש שיווק טוב, היא אומרת, הוא כזה שיודע לשאול את השאלות הנכונות על מנת לקבל את המידע המתאים, ויידע גם מה לעשות עם התשובות. "זו חוכמה שמתבססת על ניסיון מקצועי, היכרות עם תחום העיסוק וחשיבה קריאטיבית. שימוש בנתונים לא יפתח מוצר חדשני, ייצר פעילות שיווקית תומכת ויצירתית או יקנה חוויית לקוח מקצה לקצה. הנתונים והכלים יכולים לספר את ה'למה' וה'מי'. אנשי השיווק צריכים לייצר את ה'מה' וה'איך'".

גם אפל מוטרד מכך. "הנושא הזה מדאיג אותי מאוד. ילדי הגדולים יתחילו בשנים הקרובות את לימודיהם באוניברסיטה, והעולם משתנה בכזאת מהירות שקשה לי להמליץ להם מה ללמוד. אני משנה את הקורס שלי מסמסטר לסמסטר. הכנסתי לסילבוס שיעורים בנושא בינה מלאכותית ואנליטיקס, שכולם רוצים ללמוד, ואני מעדכן אותם כל הזמן בטכנולוגיות שנכנסות. אבל כשאני מגיע לחברות אי אפשר שלא להבחין שבעוד שכולם מכירים את הטכנולוגיות הכי חדישות, לעתים קרובות הם לא יודעים למה הלקוח רוצה אותן".

מדבריו של אפל עולה כי ההחלטה להביט במסכי המחשב גורמת לאנשי השיווק כיום לפספס את מה שבעבר היו השאלות הראשונות עליהן הם נדרשו להשיב. "אנשים משקיעים המון ביכולות הטכניות שלהם, לומדים מדעי המחשב, התוכניות ללימודי אנליטיקס מלאות בתלמידים בכל העולם. אבל בסופו של דבר, רק מעטים מהם מסתכלים על התנהגות הלקוח. זה ההבדל בין להישען על הכלים המתקדמים כמו על קביים, לבין להשתמש בהם כמוט לקפיצה לגובה".

השאלה הגדולה איתה צריכים להתמודד אנשים השיווק היתה ונשארה "מה עושים עם הנתונים?". דוגמה מעניינת לכך עלתה בציוץ שפרסם באוקטובר בטוויטר המשתמש @NeatWitTweet: "הי אל על, אתם ממילא מבקשים תאריך לידה בצ'ק־אין, אז אולי יהיה לכם מנגנון שנותן 125% זמן מילוי לאנשים מבוגרים ותחסכו את התסכול המיותר בשבת בבוקר?". ואכן, אי אפשר שלא לתהות מדוע חברות לא מנצלות את המידע שיש להן על גילם של ממלאי השאלונים כדי לאפשר להם זמן תגובה ארוך יותר. המידע קיים, ההבנה שלאנשים מעל גיל מסוים לרוב קשה יותר עם ממשקים דיגיטליים – קיימת אף היא, אז למה לא פשוט למצות אותם? וזאת כמובן לא הדוגמה היחידה שבה נדמה שבתוך ההתלהבות מאגירת הנתונים ומחוכמת המכונות, החברות פשוט שוכחות להשתמש במידע כדי להפוך את חיי הלקוחות לנוחים יותר.

כך עושים כולם

שני דרפיש, שותפה מייסדת וסמנכ"לית מוצר ב–Career.Me: "אני נתקלת בחברות שבהן אנשי שיווק וטכנולוגיה פשוט מתחילים לאסוף מידע בלי שיהיה ברור למה ולאיזו מטרה. כשאני שואלת 'מה שאלת המחקר? מה יצמיח את החברה? מה המטרות של החברה?' לא פעם אני מגלה שאיש לא שאל את השאלות האלה"
צילום: גילי לוינסון

שני דרפיש, שותפה מייסדת וסמנכ"לית מוצר ב–Career.Me: "אני נתקלת בחברות שבהן אנשי שיווק וטכנולוגיה פשוט מתחילים לאסוף מידע בלי שיהיה ברור למה ולאיזו מטרה. כשאני שואלת 'מה שאלת המחקר? מה יצמיח את החברה? מה המטרות של החברה?' לא פעם אני מגלה שאיש לא שאל את השאלות האלה"

"אנשים אינם עצלים, הם פשוט בהיסטריה מהרצון 'להיות חלק' מהגל הטכנולוגי, והם לא עוצרים לרגע כדי להבין שכמו בכל מהלך עסקי מוצלח ואפקטיבי, גם כאן דרושים שיטתיות, חזון, אסטרטגיה ויכולת גזירה ליעדים ופעולות בני השגה", אומרת שני דרפיש, שותפה מייסדת וסמנכ"לית מוצר ב־Career.Me.

דרפיש, שנמנתה עם 40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker ב־2017, עוסקת בתחום הביג דאטה והובילה תהליכים הטמעה של מערכות מבוססות דאטה בבית ההשקעות פסגות ובחברת זאפ. "מי שיודע לעבוד עם דאטה – ייהנה מכך שהנתונים ידברו בעד עצמם", היא אומרת. "מי שיודע להסתכל על נתונים – לאסוף אותם ולנתח אותם, זה יוצר לו ערך אמיתי והוא לא סתם עובד על ריק, אולם אין ערך באיסוף לשם האיסוף, אם אתה לא יודע בסופו של דבר לזקק תובנות אמיתיות לעסק שלך".

דרפיש אומרת כי לעתים חברות מצטיידות במערכות טכנולוגיות מבלי לשאול עצמן לשם מה הן צריכות אותן. "אני נתקלת בחברות שפשוט לא יודעות מאיפה להתחיל, ואז אנשי שיווק וטכנולוגיה פשוט מתחילים לאסוף מידע בלי שיהיה ברור בשביל מה ומה המטרה. כשאני שואלת 'מה שאלת המחקר? מה כואב לכם? מה הקשיים? מה החסמים? מה יצמיח את החברה? מה המטרות של החברה?' לא פעם אני מגלה שאיש לא שאל את השאלות האלה".

יועץ אסטרטגי שעובד עם חברות מובילות במשק הישראלי מספר שפעם אחר פעם הוא מופתע מהריצה אחרי באזז וורד מבלי להבין עד הסוף מדוע, ואיזו טובה תצמח לארגון מכך. "חברות קונות 'מרקט פלייס' או תוכנות של 'מרקטינג אוטומיישן' כי זה מה שכולם עושים. משקיעים בה משאבים כספיים, מטריפים את הארגון כולו ואת הלקוחות כי ההטמעה לא פשוטה. ואז התוכנה היא כמו פיל לבן, לא יודעים מה לעשות איתה והיא לא מחזירה את ההשקעה, כי השימוש לא נכון וזה לא משפר את החוויה של הלקוחות", הוא אומר. מה שקורה בשנים האחרונות מזכיר לו את מה שהתרחש בחברות בתקופה שבה ארגונים רבים עברו למערכות ERP (תוכנות לעיבוד נתונים מינהלי): "במקום שהמערכת תעבוד בשביל הארגון, הארגון עובד בשביל המערכת וממש לא ברור מה התרומה שלה".

דוגמה נוספת מספק בכיר בתחום הפרסום, שגם הוא מעדיף שלא להיחשף: "מנהל בכיר סיפר לי בהתלהבות על המערכת שהם קנו. שאלתי אותו 'כמה סוגים של מסע לקוח (הצגה של נקודות המפגש בין החברה ללקוח, ס"ק) אתם מנהלים עליה?' הוא ענה לי 'שניים'. בשביל לנהל שני מסעות לקוח צריך מפית, אפילו לא קובץ אקסל. למה לרכוש מערכת מחשוב?".

ג'וב טוב
הערכות סמנכ"לי שיווק לגבי תפקידים שצפויים לצמוח בארגון עד 2020 , שיעור מהנשאלים

גם דרפיש רחוקה מלעודד רכש נמרץ של תוכנות וכלים. "כדי לעבוד בצורה חכמה, עדיף להתחיל ממערכת אחת, ואם רואים כי טוב, ממשיכים למערכות נוספות. הבהלה הזאת, לקחת חלק בעולם הדאטה, גורמת להטמעה מהירה של עוד ועוד מערכות מחשש לפספס, והבעיה שנוצרת, מעבר לעבודה במערכות שונות והקושי להבין את דרך הפעולה של כל אחת מהן, היא חוסר היכולת לראות את התמונה המלאה במקום אחד. נוצרים המון מאגרי מידע – כל מערכת כזאת מייצרת מאגר ידע נפרד וגם כל מערכת מייצרת תמונה אחרת. אי אפשר לנתח דברים עד הסוף. וזה מחזיר אותנו לבסיס: קודם לשאול את שאלת המחקר ולהבין אותה ואז להבין איך בונים את התשתית, איפה הדאטה נמצאת, איזו מערכת צריכה לשקף את זה. ברגע שנראה את כל התמונה, נוכל להבין איזה ערך יש לה עבור הארגון ומה הפעולות הבאות שאנחנו צריכים לעשות בהתאם לנתונים", היא אומרת.

ישכיל מוסיפה כי ארגונים שאינם מסתפקים באיסוף נתונים, אלא גם מתאימים את המבנה הארגוני שלהם ויוצרים שגרות ניהוליות המתבססות על נתונים, מחזקים את היתרון התחרותי שלהם ומייצרים מנועי צמיחה חדשים וחכמים יותר. לעומתה אומרת דרפיש כי לא פעם, דווקא היכולת להשתמש בנתונים מספקת תירוץ להימנע מקבלת החלטות. "יש מנהלי שיווק שמתקשים בקבלת החלטות והם יכולים להסתתר מאחורי הנתונים והמערכות", היא אומרת. "כשמנסים לזקק את הבעיה והקשיים שהחברה צריכה להתמודד איתם ואת הצרכים של הלקוחות, זה פשוט הופך להיות פורומים שעוברים משבוע לשבוע, קוראים את ניתוח הנתונים, והולכים לאיבוד ושוכחים לשם מה התכנסו. קל יותר להתכנס שוב ושוב ובכל פעם לבקש ניתוח ועיבוד לנתונים של משהו אחר, מאשר להסתכל על המציאות שעולה מהניתוח ולקבל החלטות חותכות".

אי אפשר להתעלם מהפער בין האופן בו אפל מתייחס לדברים לאופן בו דרפיש רואה אותם. הפער מעיד על ההבדלים בין החדירה של Martech בארצות הברית ובישראל. בעוד אפל חושש מכך שהסטודנטים שלו ישתמשו בכלים טכנולוגיים כדי להימנע מלחשוב בעצמם, דרפיש עדיין מנסה לסייע לארגונים להטמיע כלים חדישים ולהפוך את השיווק שלהם למבוסס נתונים. "אני חושבת שהתמונה היא לא חד־ממדית. אנחנו רואים אבולוציה ותהליכים שכל מנהלי השיווק עוברים או לפחות מבינים שהם צריכים לעבור. יש מי שיודע כבר לעשות את זה, יש מי שמבין שהוא צריך להיעזר באנשי מקצוע לשם כך ויש מי שיודע שהוא צריך להיכנס ועוד יעשה זאת", היא אומרת.

לאפל בכל זאת יש המלצה לסטודנטים שמסיימים ללמוד – בניגוד לשאיפה הרווחת להשתלב בחברות ההייטק הגדולות, עדיף להם לחפש מקומות עבודה שיאפשרו להם חשיבה עצמאית. לדבריו, חברות שעובדות בדרך הנכונה הן אלה שאמנם אוספות כמויות גדולות של נתונים, אך בתהליך קבלת ההחלטות מעורבים אנשים שמנתחים אותם וחושבים עליהם. "אם אתה נמצא במקום שמאמין שמערכות טכנולוגיות הן הפתרון המושלם, כנראה שלא יצטרכו אותך ולא יאתגרו אותך. לכן אני אומר לסטודנטים שלי להתרחק ממקומות כאלה". 

תגובות