איום על עתיד הכלכלה: הצד האפל של החוצפה הישראלית

למה התכונה שאנחנו כל כך אוהבים לנפנף בה היא גם זו שמחריבה את מערכת החינוך, ומדרדרת את הישגי התלמידים ■ מגזין TheMarker

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סיון קלינגבייל

מאי. בית ספר תיכון במרכז הארץ. שיעור מתמטיקה של כיתה י"א. המביט מן הצד לא יכול להימנע מלחשוב על תיאוריית תנועת החלקיקים של החומר. בעוד המורה עומד ליד הלוח ומנסה להתקדם בחומר ולהסביר לתלמידיו טריגונומטריה במרחב, התלמידים עצמם לא חדלים לנוע. הם קמים, יוצאים מהכיתה, חוזרים, זזים לכאן ולכאן, מציצים בתיק, בטלפון, מחליפים מבטים ומשפטים. נדמה שהכיתה כולה אפופה בזמזום מתמיד של דיבורים וצעדים. שירה, תלמידת הכיתה, מספרת כי כך נראים רוב השיעורים. היא דווקא אוהבת את המורה ואומרת שהוא מסביר את החומר מצוין, אבל אין לה ממש סבלנות לשבת לאורך כל השיעור וכן, התנועה המתמדת של חבריה לכיתה מפריעה לה, אבל לדבריה דווקא בשיעור הזה רמת הקשב של התלמידים היתה גבוהה יחסית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker