את מה שיש לכלכלנים להציע כבר ראינו ב-2008

לראשונה זה שנים רבות, בעוד חודשים מעטים יעמדו בראש הבנקים המרכזיים באירופה ובארצות הברית יו"רים שאינם בעלי רקע אקדמי כלכלי. אולי זה לא רעיון כל כך רע

טלי גולדשטין
צילום: Daniel Tomlinson / royyimzy / Pe
טלי גולדשטין

בפברואר 2018 מונה לראשונה לאחר 40 שנה יו"ר לבנק הפדרלי בארצות הברית שאינו דוקטור לכלכלה. לבנק המרכזי של אירופה (ECB) עשויה להיות בנובמבר יושבת ראש חדשה שאף היא אינה כלכלנית, אם מינויה יאושר. ג'רום פאואל הוא משפטן; כריסטין לגארד היא עורכת דין בתחום דיני עבודה ודיני הגבלים עסקיים – ושניהם יעמדו בראש הבנקים המרכזיים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בעולם. מבקרי המינויים מזהירים מפני שבירת המסורת של מינוי כלכלן לתפקיד הבכיר, ומפני ההשלכות שעלולות להיות למינויים אלה על עצמאות הבנקים המרכזיים – מסורת נוספת שהתפרקה לרסיסים מאז המשבר הפיננסי ב־2008. אולם בשעה שהאמינות של הכלכלנים והמומחים נמצאת בשפל חסר תקדים, האם באמת הכרחי שראשי בנקים מרכזיים יהיו כלכלנים? והאם החשש הגדול מפני הפוליטיזציה של הבנקים המרכזיים הוא מוצדק?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker