"בלי תג מחיר לנסיעה בכביש, לא יהיה כסף כדי לתחזק אותו"

נח סגל, הממונה על פיתוח תחבורה בעיריית פורטלנד שבאורגון, מספר כיצד נהפכה העיר לנושאת הלפיד של התחבורה המתקדמת בארצות הברית, ואיך יוכלו הערים הגדולות למצוא את נקודת שיווי המשקל הנכונה בין המתכננים, היזמים והציבור

מירב מורן
מירב מורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מירב מורן
מירב מורן

"תחבורה היא חופש", אומר נח סגל כשהוא מגיע לפגישה שלנו בבית קפה ברחוב הרצל בתל אביב, רכוב על קורקינט שכור שאסף ביפו. "צריך לאפשר ליזמים לפתח ולהציע פתרונות ניידות מגוונים מבחינת עלות ותועלת, ולתת לכל אדם לבחור את אמצעי הנסיעה הנוח והמשתלם ביותר עבורו בכל רגע נתון".

סגל, בן למשפחה יהודית שגדל במזרח ארצות הברית ונשוי לישראלית, הוא הממונה על פיתוח התחבורה בעיריית פורטלנד שבמדינת אורגון בארצות הברית, ואחד האחראים לכך שחברות המפעילות קורקינטים חשמליים שיתופיים הוזמנו לפעול בעיר. בחודשי האביב והקיץ החמימים פוזרו הקורקינטים ברחובות, ועם בוא החורף, כמו הציפורים, נעלמו. הפעילות הוגדרה כפיילוט, וסגל מספר שהחברה המשכירה אמורה להעביר לו ולאנשיו את כל המידע שנאסף על השימוש ועל המשתמשים לפי פרמטרים מגוונים של זמן, מיקום, מאפייני לקוח וכיוצא בזה. כשהקורקינטים יחזרו, זה יקרה בתנאים שאותם תכתיב העירייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker