נגד הרוח: המאבק המר על כסף ואינטרסים סביב טורבינות הרוח ברמת הגולן

אינטרסים לאומיים, פערי מעמדות, דאגה עמוקה לערכי טבע והרבה מאוד כסף, מתערבבים אלה באלה במאבק המר סביב הקמתן של טורבינות הרוח הענקיות ברמת הגולן. האם ייתכן שהסיבה לכך שהמדינה והיזמים מתעקשים להמשיך לקדם את הקמתן היא ההון הרב שכבר הושקע בהן?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: גיל אליהו
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה

אזור צפון רמת הגולן, בסמוך לברכת רם ובקעת יפעורי, הוא אחד הפסטורליים בארץ. מתגוררים בו כ־25 אלף תושבי ארבעת הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן – קינייא, מג'דל שמס, מסעדה ובוקעתא – שהם שרידים לקהילה דרוזית גדולה הרבה יותר, שמנתה כ־130 אלף איש עד למלחמת ששת הימים. בשנתיים האחרונות, רוחות מלחמה שוב מערערות את השקט. הפעם, בשל פרויקט של חברת אנרג'יקס להקמת 24 טורבינות בגובה 200 מטר – כגובהם של מגדלי עזריאלי. הפרויקט, שצפוי להכניס לחברה כ־90 מיליון שקל בשנה, אמור להתחיל לייצר חשמל במחצית השנייה של 2022, כך לפי פרסומי החברה למשקיעים. ואולם, אין להתפלא אם המועד הזה יידחה. מעבר לביורוקרטיה הרגילה הקשורה בהשגת היתר בנייה, המיזם עומד בשנים האחרונות במרכזה של מחלוקת חריפה ברמת הגולן, כשברקע אירועי אלימות של הצתת מכוניות, קטטות, איומים אנונימיים וחרמות חברתיים ודתיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker