אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה אפשר ללמוד מ"האיש השמן" על המלחמה הנוכחית

E
שתפו בפייסבוק

שפה מייצרת תודעה. האם תייצר מציאות אקלימית אחרת? | רועי שושן

1 | המאבק במשבר האקלים מתחיל כבר בשפה שאנחנו בוחרים להשתמש בה.

אנחנו מכירים זאת היטב בשמות של הוריקנים או סופות טורנדו, ואפילו בישראל נחשפנו לכך לראשונה עם סערת "כרמל" בחודש שעבר. אך מה בנוגע לרוצחים השקטים — גלי החום ששוברים שיאים?

גלי החום גברו מאז שנות ה־50 בתדירותם ובעוצמתם ומשכם התארך. מגמה זו צפויה להימשך כל עוד פליטות גזי החממה לא ירוסנו, ובעיקר באזורים אורבניים, כך על פי מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Nature Communications. לפי ארגון הבריאות העולמי, 166 אלף איש מתו כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות קיצוניות בשנים 1998־2017. סיבות אלה ואחרות הביאו מומחים לקדם יוזמה להצמיד שמות לגלי חום ולדרג אותם לפי מידת הנזקים הבריאותיים שיגרמו, ובכלל זה מספר המתים, במטרה להעלות מודעות ובכך גם להתכונן טוב יותר לקראתם. הראשונה לעשות זאת היא סביליה בספרד, ואחריה צפויות להצטרף אתונה – שחוותה הקיץ את גל החום הקשה ביותר מאז 1987, שכלל מאות שריפות וטמפרטורות קיצוניות שהגיעו עד 46 מעלות – וערים נוספות בארצות הברית.

”המסורת הזו החלה בתחום הצבאי עם הכינויים 'ילד קטן' ו'איש שמן' לפצצות אטום, כדי לרכך את דעת הציבור האמריקאי", אומר הבלשן רוביק רוזנטל. "במקרה שלפנינו, המטרה היא לא להקטין את האיום, אלא להפוך את זה לחלק מהשיח ולהתכונן אליו. זה מהלך ראוי".

2 | השרה תמר זנדברג ביקשה להוסיף מילה אחת לשם משרדה כך שיקרא המשרד להגנת הסביבה והאקלים.

דוגמאות למשרדים וגופים ממשלתיים שמנכיחים את הסכנה האקלימית בשמם אפשר למצוא ברחבי העולם, מניו זילנד ועד איחוד האמירויות. הרעיון קיבל תמיכה חלקית בקואליציה, אך לבסוף טורפד מסיבות פוליטיות.

הסמנטיקה חשובה לזנדברג, שביקשה עוד קודם לכן מהאקדמיה ללשון עברית להחליף את המונח "גז טבעי" ב"גז מחצבים". לטענתה, מדובר בגרין־ווש לסכנה הנשקפת ממנו: גז "טבעי" עלול להטעות את הציבור ולהציג מצג שווא של אנרגיה ירוקה, אף שתהליך הפקתו כרוך בפליטת גזי חממה. בחודש שעבר נחשף כי המכון האמריקאי לפטרוליום (API) הוציא 750 מיליון דולר על פרסום ויחסי ציבור על פני עשור, ונראה שלא לחינם: רוב האמריקאים רואים בגז פתרון נקי ולא מזהם.
"המילה 'טבעי' נהפכה גנרית ושם נרדף לכל דבר טוב", אומר רוזנטל. "זו תגובת־נגד לעולם תעשייתי־טכנולוגי, שמנותק מהטבע. אך אני בספק אם שימוש במונח גז מחצבים או מאובנים יפתור את הבעיה, כי אדם מן היישוב לא יבין שמדובר במשהו רע. לכן המהלך הולך צעד אחד קדימה, אבל אלא אם כן זה ילווה בהסברה על הסכנות — שינוי השם לא ייתן ערך מוסף".

3 | ה"גרדיאן", מהעיתונים החשובים בעולם, הצהיר ב־2019 על שינוי מדיניות לשונית בסיקור משבר האקלים.

כך, בין היתר, המונח "שינויי אקלים" הוחלף ב"משבר אקלים" או "מצב חירום אקלימי"; "פליטת פחמן" נדחקה לטובת "פליטת גזי חממה"; ו"מכחישי אקלים" תפסו את מקומם של "ספקני אקלים". המטרה היתה לרתום את הכוח של השפה, שיוצרת תודעה ומבנה מציאות, להתמודדות עם המשבר הדוחק.

עורכת הגרדיאן, קתרין וינר, נימקה את השינויים בסיבה כפולה. "אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו מדויקים מבחינה מדעית, תוך שאנחנו מתקשרים באופן ברור עם קוראינו בנושא החשוב הזה", כתבה. עם זאת, היא הוסיפה כי המונחים הקודמים לא אסורים בפרסום.

רוזנטל סבור אחרת. "מכחישי מדע הם אלה שטוענים שכדור הארץ שטוח או מי שטוען שאין דבר כזה קורונה. הם לא מביאים שום ראיה מדעית. המונח 'משבר אקלים' לגיטימי כי הוא מתאר שינויים הדרגתיים בתוך זמן קצר. ואולם יש גם אנשי מדע שמאתגרים את השיח ואומרים שצריך לבחון את המצב בפרספקטיבה רחבה, שכן היו תקופות של התחממות והתקררות. אלה אנשי מדע ששואלים שאלות — לכן לדעתי זה קיצוני לכנות אותם 'מכחישי אקלים'. ברגע שמדע משתיק את הספקות, הוא מפסיק להיות מדע ונהפך לדת".

הכתבות המומלצות

כתבות ראשיות באתר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות