"אל תשבו פה ותתלוננו": סיפור היו"ר הבריטי שהסתבך מעלה שאלות על ניהול עכשווי

כשהעובדים והלקוחות מגיעים מקבוצות אתניות שונות, מנהלים בכירים שמרשים לעצמם להביע דעות שלא קשורות לעסקים מסכנים את הקריירה שלהם. תקינות פוליטית מוגזמת, או פשוט היגיון בריא?

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

אנשים רבים, כולל כותב טור זה, מתלוננים לא מעט על כך שמנכ"לים יוצאים במונולוגים תפלים ומתובלים בז'רגון תאגידי. אך כשמנהל בכיר מחליט בטעות להביע דעות נחרצות על החיים עצמם, ברור מדוע התמסרו הבוסים הגדולים לפטפטת רב־משמעית.

האחרון למעוד היה ביל מייקל, היו"ר הבריטי של KPMG, חברת ייעוץ גדולה. בפגישה וירטואלית הוא התייחס בביטול לדאגות עובדיו לגבי המגפה, ואמר, "אתם לא יכולים לשחק את תפקיד הקורבן, אלא אם אתם חולים. אני מקווה שאינכם חולים, ואם אתם באמת לא חולים – קחו שליטה על החיים שלכם. אל תשבו פה ותתלוננו". אחר כך גלש לנושאי גזענות וסקסיזם, והוסיף: "אין דבר כזה 'הטיה לא מודעת'. אני לא קונה את זה, כיוון שאחרי ניסיונות לשנות הטיות בלתימודעות, אף פעם לא מתרחש שינוי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker