כמו שאומרים הילדים - בלי חרטות!

המערכת הכלכלית, הפוליטית והחברתית בישראל נמצאת בסחרור, וקשה עד בלתי אפשרי לקיים מערכות הסכמיות, חוזים והתקשרויות. האם ניתן עדיין להסתמך על מילה שנותן לך לקוח פוטנציאלי או ספק שעובד איתך כבר הרבה זמן?

מוטי קריסטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי קריסטל

כילדים, אחרי שהגענו להסכמה בסחר חליפין בממתקים או בצעצועים, מיהרנו להכריז: "אבל בלי חרטות!" במלרע. מאוחר יותר כבר נכנסו החארטות במלעיל, והחרטה, או במילים אחרות, הפרה בוטה של הסכמים, נהפכה למציאות נפוצה. ברוח התקופה, התחייבות אינה התחייבות, הסכם אינו הסכם, וכל אמירה עקרונית היא רק "נכונה לשעתה".

"חרטה" או הפרת הסכם תהיה תמיד פעולה מודעת, המביאה בחשבון את כל משמעויות ההפרה: הסיכון באובדן אמון, הסיכון בהליכים משפטיים, ובעיקר הסיכון שבפגיעה במוניטין. אין "הפרה בטעות" או "הפרה בתום לב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker