מגזין TheMarker

חכמי העולם העתיק יכולים לעזור לנו לשרוד את הכאוס

אחרי הכל, הם חוו על בשרם כמה מהמשברים החברתיים והפוליטיים החריפים בהיסטוריה האנושית

ירון כהן צמח
ירון כהן צמח
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בעתות משבר, וכשהמציאות שהתרגלנו לחשוב עליה כמוצקה ונצחית מתפוררת לנגד עינינו במהירות מסחררת, רבים מחפשים דבר מה להיאחז בו מעבר לכותרות המהדורות.  חכמי העולם העתיק עשויים לספק כמה תשובות, ואולי גם מידה של נחמה – אחרי הכל, הם חוו על בשרם כמה מהמשברים החברתיים והפוליטיים החריפים בהיסטוריה האנושית.

באתונה העתיקה, למשל, נוצקו לא רק התורות הפילוסופיות הגדולות, אלא גם נולדה הדמוקרטיה, בגרסתה הבסיסית, כשלטון של העם על עצמו – ושני אלו קשורים זה בזה. לכן אין זה מפתיע שכאשר הדמוקרטיה העתיקה הזו  התערערה, במחצית המאה הרביעית לפני הספירה, והביטחון האישי של תושביה התערער, נולדו זרמי מחשבה שניסו להתמודד עם המשבר החברתי שפרץ בעקבות זאת.עם כיבוש כל המרחב היווני על ידי פיליפוס מוקדון, ובעיקר לאחר עלייתו לשלטון של בנו אלכסנדר הגדול ושלילת עצמאותה של אתונה, נהפכו למיותרות השאלות על מהי המדינה הטובה ומהו השלטון הראוי – שהיו נפוצות למדי בתקופות שלפני כן. הרי התשובות לאלו היו פשוטות: המדינה הטובה היא לא מה שקובע הפילוסוף, הרטוריקן או המדען, אלא מה שקובע אלכסנדר. לנוכח הלך רוח זה החלו להתבלט זרמי מחשבה חדשים אשר הסיטו את מוקד הדיון אל שאלה אחרת: כיצד על האדם לחיות לנוכח המצב הפוליטי החדש שבו הוא נמצא משולל – כל יכולת השפעה ממשית על ההחלטות הפוליטיות ועל חיי המדינה. אפשר להצביע על שלוש עיקריות מהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker