עיצוב בר–קיימא |

לחלץ את השעם מהבקבוק

כך נהפך השעם לשחקן ראשי המככב בפתרונות אקולוגיים באדריכלות ובעיצוב

תמי בן שחר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמי בן שחר

הדאגה בנוגע למשבר האקלים וההבנה שאנו מצויים רגע לפני נקודת האל־חזור של הרס כדור הארץ, עומדות במוקד השיח העיצובי. בעבר, כשמעצב תכנן מוצר לפי המודל הליניארי (לקחת, לצרוך, לזרוק) הוא לא הביא בחשבון שהמשאבים שלנו מוגבלים, או בדק מה קורה למוצר בסוף חיי המדף שלו. השינוי החל מאמצע המאה ה־20, עם הצגתה של תפישת כלכלה מעגלית (לייצר, להשתמש, למחזר וחוזר חלילה), השואפת למנוע בזבוז משאבים ואנרגיה. בתפישה הזאת על המעצב להתייחס למחזור החיים המלא של המוצר (כלומר כיצד הוא ימוחזר וייכנס מחדש למעגל הייצור) עוד משלב התכנון, והחברה המייצרת אחראית לטפל במוצר בתום השימוש בו. מעצבים מחפשים חומרים שיתאימו לתהליך מעגלי זה. מאפיין נוסף של הגישה המעגלית הוא הצורך ביצירת שיתופי פעולה בין חברות וגופים שונים במטרה לחלוק ידע, פיתוחים טכנולוגיים ומחקרים שיקדמו את הפתרונות החדשים לבעיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker