מגזין TheMarker

בין צנזורה לחופש מוחלט: יותר ויותר מדינות מגבילות את הגישה של אזרחיהן לשירותים ותכנים ברשת

במדינות המערב מסתייגים מצעדים המגבילים את חופש הביטוי, אך גם שם ברור שהימנעות מפיקוח כלשהו על התכנים המפורסמים ברשת מביאה עמה שורה של בעיות אחרות

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

ב־1 בינואר 2019 ניתקה ממשלתה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו את החיבור לאינטרנט לכל אזרחי המדינה, רגע לפני שפורסמו תוצאות הבחירות הטעונות לנשיאות. הסיבה: גם מפלגת השלטון וגם האופוזיציה טענו כי הן ניצחו בבחירות, וברשתות החברתיות הופצו תוצאות פיקטיביות. הבחירות נערכו בצלם של כמה משברים שהתרחשו בו־זמנית, ומנעו מקונגולזים רבים להצביע, בהם עימותים אתניים במזרח המדינה, התפרצות של מחלת האבולה, וכן בעיות טכניות במערכת ההצבעה שקרסה. מקורביו של הנשיא היוצא ג'וזף קבילה הסבירו כי כל אלו יחד הובילו את הממשלה להחליט לנתק את האזרחים מהאינטרנט שכן הפצת הגרסאות השונות לתוצאות "עלולה להוביל את המדינה לכאוס". בכך הצטרפה קונגו לרשימה הולכת ומתארכת של מדינות בעלות דמוקרטיה שברירית ששואבות השראה ממעצמות חזקות כמו סין ורוסיה, שמצנזרות ומפקחות על הפעילות ברשת. מדינות אחרות במועדון הלא מכובד הזה הן תאילנד, מצרים, אוגנדה ווייטנאם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker