אסתר חיות היא נשיאת בית המשפט העליון החל מאוקטובר 2017. חיות נולדה במעברת שובקי בהרצליה לאב ניצול מחנה אושוויץ ואם ניצולת טרנסניסטריה. כשהיתה כבת שנה וחצי התגרשו הוריה, ולאחר מכן היגר אביה לאנגליה. היא גדלה כבת יחידה בבית סבה וסבתה בשכונת נווה עמל בהרצליה. את שירותה הצבאי עשתה בלהקה צבאית וכיום היא מתגוררת בשכונת צהלה בתל אביב.
טרם מינויה לשיפוט עבדה חיות במשרד עורכי הדין צדוק ושות' - משרדו של שר המשפטים לשעבר חיים צדוק. בהמשך פתחה משרד עם בעלה דוד חיות, שעוסק עד היום בתיקי ביטוח ונזיקין. חיות מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב ב-1990. כעבור שש שנים קודמה לבית המשפט המחוזי. את מינויה לשופטת בבית המשפט העליון קיבלה לפני 14 שנים, בתקופת הנשיא אהרן ברק ושר המשפטים יוסף לפיד.
חיות הפגינה אקטיביזם שיפוטי כשהחליטה כמה פעמים לפסול חוקים של הכנסת. כך למשל, היא הצטרפה לדעת הרוב בהרכב שפסל את חוק טל, ביטל את הפרטת בתי הסוהר, וכן סברה שיש להדיח ראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום. בשלוש העתירות שהוגשו נגד התיקונים לחוק ההסתננות, היתה חיות בדעת הרוב, כשסברה שיש לפסול את החוקים.
במרוץ נותרו עורכי הדין דורון ברזילי, מוחמד נעאמנה ויצחק גורדון ■ לנעאמנה יש הסיכויים הטובים ביותר להיבחר ■ ח"כ אסנת מארק מהליכוד הגישה הצעת חוק, שלפיה נציגות הלשכה בוועדה תבוטל ובמקומה ימונו נציגים מהכנסת ■ לדברי מקור ממשלתי, ההצעה באה מנתניהו
נציב תלונות הציבור על השופטים: "התוקפנות וההתלהמות שלהן אנו עדים בימים אלה לא יביאו לקידום המטרות הלגיטימיות של יתר שקיפות מצד המערכת"
ברשימה מופיעים הצדדים, החברות ועורכי הדין שלשופטי העליון יש זיקה אליהם
בהסברים של שופטי בג"ץ שדנו בעתירות נגד כהונת נתניהו, יש זגזוג בין הגישה המחמירה כלפי שחיתות שלטונית לבין הקביעה ש"אין מניעה" בכהונת נאשם בפלילים בראשות הממשלה ■ השופטים קידשו את רצון הבוחר - אך רוב הבוחרים תמכו במפלגות שהבטיחו להפיל את נתניהו
בחודש אחד התערער מעמדו של בג"ץ מול הכנסת ובשמירה על טוהר המידות - ובקרוב נוכל להכריז על הבניין כאתר מורשת ■ שום הסדר ניגוד עניינים לא יחסום את השפעת נתניהו על מערכות אכיפת החוק
שר המשפטים אמיר אוחנה חתם על הארכה נוספת למצב החירום בבתי המשפט ■ מטרתה לאפשר למערכת המשפט להיערך באופן מיטבי לחזרה מלאה לשגרה
מגפת הקורונה היתה הגורם המשמעותי ביותר במערכת הפוליטית הישראלית בחודשיים האחרונים - ישראל נוהלה כאוטוקרטיה ונתניהו השליט את רצונו על מדינה שלמה ■ האם הממשל בישראל עבר תהליך חסר תקדים בחסות הקורונה?
"לא לתת לביבי ולימין להמשיך להשתולל נגדנו. בטח שמעת את בצלאל סמוטריץ' אומר ש'אחרי הבחירות בג"ץ לא יחליט עלינו יותר, אלא אנחנו נחליט עליו'. אז השארתי לי כמה קלפים ביד, לקרבות שעוד יבואו" ■ הראיון שלא היה עם אסתר חיות
הרכב השופטים המורחב הגיע לדיון על פסילת נתניהו ברמת מוכנות גבוהה, והשתיק טענות פופוליסטיות משני הצדדים ■ השופטים לא פסלו התערבות בשיקול הדעת של חברי הכנסת, אך לא קיבלו בסיס חוקי מספק לכך
הרכב בראשות הנשיאה חיות דן בדרישה לבטל את התקנות המסמיכות את שב"כ ואת המשטרה לעקוב אחר אזרחים כחלק מהמאבק בהתפשטות המגפה. הדיון מועבר בשידור חי כחלק מפיילוט לשידור דיונים בפרופיל ציבורי גבוה
בית המשפט העליון קיים היום דיון בארבע העתירות נגד הסמכת השב"כ והמשטרה לערוך מעקבים אחרי חולי קורונה ■ בצל משבר הקורונה והגבלותיו, הדיון שודר בשידור ישיר באתר של בית המשפט ובחשבון הטוויטר של דוברות הרשות השופטת
לפי החלטת בית המשפט העליון, בשל אילוצי משבר הקורונה, בקרוב ישודרו דיונים בשידור ישיר באופן ניסיוני - ייתכן שלפני סוף השבוע הקרוב ■ ההחלטה ניתנה בתגובה לעתירה נגד תקנות שעת חירום שמפעילה הממשלה
בספרו של שר המשפטים לשעבר יש סקירה היסטורית עשירה של מערכת המשפט בישראל, אולם לא ברור אם וכיצד הביקורת החריפה שלו מקדמת את ההגנה על הדמוקרטיה
השידורים היו אמורים להתחיל בימים אלו, אולם נדחו עד לאחר סיום הטיפול בקורונה. הדיונים שישודרו יהיו בעלי פרופיל ציבורי גבוה או כאלו שעוסקים בסוגיות תקדימיות
אלון דביר, שכיהן כעוזר של שרת המשפטים לשעבר, העיד בפרשת השוחד המיני כי "ועדת הדילים" למועמדי שיפוט פעלה גם בתקופת הנשיאה חיות ■ "עברתי על יותר מ-1,000 מועמדים, לא זוכר בדיוק מה היה" ■ מערכת בתי המשפט: "השופטים מצביעים לפי שיקול דעתם בלבד"
נשיאת העליון חיות הורתה לקיים בירור נגד שופט השלום זאיד פלאח, שנשא דברים לעיני המצלמות מבלי שקיבל לכך אישור, ונגד השופטת שרון לארי-בבלי, שאמרה בהארכת מעצרו של הרב אליעזר ברלנד "תנו מנטוס"
סטודנטים שיתקבלו השנה להתמחות יהיו הראשונים ש"ירצו עונש" - התמחות של שנה וחצי במקום שנה, עקב תיקון לחוק שיזמו איילת שקד ואפי נוה ■ שופטי העליון החליטו עקרונית לקבל מתמחים לשנה בלבד
חיות צודקת כי אסור לשנות את השיטה לפני הבחירות. אולם כדי שהמערכת תשיב את אמון הציבור, נדרשת הפקת לקחים ונקיטת פעולות – כמו הפחתת ההשפעה הפוליטית על ועדת בחירת השופטים והגברת השקיפות של חבריה
במכתב ששלחה נשיאת העליון לעובדי מערכת המשפט נכתב כי השיטה "הוכיחה את עצמה לאורך עשרות שנים ואלפי מינויים". היא הוסיפה כי "מדובר בפרשה אחת שאסור שתכתים את שופטי ישראל"
"אסור שפרשה אחת תכתים את שופטי ישראל כולם או את תהליך המינוי ושיטת מינוי השופטים בכללותה", כתבה נשיאת בית המשפט העליון לשופטים ■ בשנים האחרונות מונו 21 מועמדים שלא עברו בהצלחה את קורס השיפוט, בהם השופטת אתי כרייף
לפני שלושה שבועות פורסמה ידיעה על דליפת חומרים מהטלפון של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר ל"גורמים בעלי זיקה לארגוני פשיעה" ■ ההפרזה שבטענה הזו נועדה להסיט את הדיון מפרשות נוספות שקשורות בנוה — שטרם נחקרו ■ זו בדיוק הסיבה להתמקד בהן
