הפרקליטות בערעור דנקנר: "בתיקי צווארון לבן אין את השודד עם כובע גרב ואקדח"

עורכי הדין של דנקנר: "בתיקים דומים - לא היתה אכיפה כזו, דנקנר לא היה שותף לתרמית" ■ השופט: "לא מדויק להגיד שהתיק בנוי על ראיות נסיבתיות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עדכונים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

נציגת הפרקליטות, עו"ד חנה קורין התייחסה לטענות של דנקנר ושטרום ואמרה: "המערערים טוענים שהם הורשעו שלא כדין על ידי שופט שנכנע לדעת קהל שלילית ולעד מדינה שקרי מתוך נקודת פתיחה מניפולטיבית וזה מה שהביא להרשעה. אלו טענות קשות ביותר ואין להן כל בסיס".

קורין התייחסה להכרעת הדין של כבוב ואמרה: "ביהמ"ש ראה את ההודעות, קרא את המסרונים, גם של דנקנר, של שטרום ושלג, הם היו חד משמעיים והצביעו על המטרה להשפיע. לא שמעתי כאן שום התייחסות מההגנה. זה נעלם כאן". קורין הוסיפה כי ביהמ"ש בחן את הטענות אחת אחת והתייחס גם לכולן כמכלול.

ראש צוות התביעה, עו"ד חנה קורין
ראש צוות התביעה, עו"ד חנה קוריןצילום: ניר קידר

"יש כאן סדרת אירועים שגם אם היינו רואים אותם כסרט אילם - זה היה מחשיד. אנחנו רואים קניות של שטרום, שיחת טלפון לבנק ומחלצים. במקרה הזה לדבריה יש גם פסקול - מה שדנקנר ושטרום אמרו בחקירות שלהם.

"בתיקים של עבירות צווארון הלבן אין את השודד עם כובע הגרב והאקדח. אין את האקדח המעשן, יש לנו אנשי עסקים, פעילויות בבורסה שלכאורה הן לגיטימיות, שיחות שמתרחשות בבית קפה, בשיחת סלון, אף אחד לא מעלה על הכתב. לפעמים די בקריצה ואפילו וירטואלית, מספיקה הבנה הדדית על ידי אנשים מתוחכמים שמבינים מה כל אחד עושה. בדיעבד קל לטעון שאין תוכנית רק בגלל שמדובר בחברים – 'בסך הכל טלפנתי לבנק זה חסר משמעות'", אמרה קורין, ואולם לדבריה, השופט כבוב הבין מהראיות, מכך שדחה את הגרסאות, שהיתה כאן הבנה הדדית בין השניים שצריך לתמוך בא.ידי.בי לפני ההנפקה.

"אנחנו לא יודעים הכל, מי יזם, מי הציע, מי הסכים, אבל לאחד היה אינטרס יותר גדול כי ההנפקה הייתה קריטית. והיה לו אינטרס ולכן גם עזר במימון. דנקנר לא נתן צ'ק של 20 מיליון אבל הוא פנה לבנק, הפנה את המחלצים ובסוף נתן מכיסו 8 מיליון שקל". היא התייחסה גם לפעילות המסחר שהיתה אינטנסיבית מאוד באותם ימים. "כל המתווה שקונים ומוכרים מאוד חריג ומאוד יוצא דופן".

באשר להנפקת החברים אמרה קורין כי זו היתה כמו אוויר לנשימה לחברה, שנדרשה לעמוד בפירעון של סדרות האג"ח הקרובות. "אם החברה לא היתה מזרימה כסף היא היתה מגיעה לתזרים שלילי - וזה קריטי - אבל לדנקנר יש חברים וכולם יבואו וישקיעו, ואין שום משמעות שתמונת המסחר מראה שעומדים לספוג הפסד אדיר. לא רק חברים, גם בנקים ומוסדיים השתתפו בהנפקה, אבל לפי הגרסה של דנקנר ושטרום אף אחד לא מסתכל על המסחר".

קורין הדגישה כי יש קשר ישיר בין מחיר מניה לפני הנפקה להצלחה של הנפקה. לפי הסיפור של שטרום, בהחלטה מהבטן הוא קונה פוזיציה של 15 מיליון, כשיומיים קודם הבטיח לדנקנר שיקנה ב-2 מיליון. איזו הארה הוא קיבל ב-21 לחודש פברואר, שבמקום 2 מיליון בהנפקה - החליט לקנות 15 מיליון בשוק", תהתה קורין.

קורין הזכירה גם את רצף האירועים לאחר שהבנק סירב לתת לשטרום אשראי להמשך הפעילות. "ההון העצמי של החברה של שטרום היה 800 אלף שקל בלבד, אחרי פעילות ב-3 מיליון שקל הבנק עוצר אותו, אז מה הוא עושה? הוא פונה לחבר שלו - דנקנר, ומצפה שנאמין שזה היה תמים," אמרה.

"כשדנקנר של 2012 מרים טלפון הוא קודם כל מחפש את מנכ"לית הבנק, וכשהוא לא מוצא אותה הוא מגיע למשנה, ותוך כמה דקות יש אשראי של 15 מיליון שקל. הוא לא היה צריך לתת שום דבר חוץ ממילה טובה. אבל הם רוצים  שנקבל הכל כתמים וכג'סטה בין חברים. ובמשך כל הזמן הזה הם היו בטלפון והחליפו ביניהם מסרונים שלצערי אין בידינו. צריך להפעיל פה היגיון חיים ושכל ישר, כדי לזכות את המערערים יש להיפרד מהשכל הישר ומההיגיון".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

גם הסנגורית של שטרום, עורכת הדין איריס ניב סבאג, מתחה ביקורת נוקבת על הכרעת הדין של השופט כבוב. "ההרשעה של שטרום יצרה אצלנו תחושה של עוול גדול. הרגשנו שהיינו שקופים במשפט. שטרום היה זכאי להתייחסות עצמאית. הכרעת הדין היא תלושה מהראיות ואין בה התמודדות עם טענות ההגנה שלנו".

ניב סבאג התייחסה גם לעדותו של עד המדינה עדי שלג ולהתייחסותו של כבוב אליה: "איך ייתכן שלא ניתן בהכרעת הדין משקל מכריע לשקר של עד המדינה. התחושה שלי היא שלא משנה מה עשינו בתיק הזה  - בית המשפט הרשיע בלי לתת התייחסות ראויה".

לדבריה, הערעור של שטרום הוא ייחודי מהרבה בחינות. "לשטרום היה קשר חברי ועסקי עם דנקנר. הוא ביצע את העסקות ממניעים שלו. הוא לקח את מלוא הסיכון שבירידת הערך, שטרום השתמש בכסף שלו לפעילות ולא מתמריץ כספי, אין אינטרס כספי אישי של שטרום. המניע של שטרום לפי בית המשפט זה הרצון לשאת חן בעיני דנקנר - להעדיף את האינטרס של דנקנר על פני האינטרס שלו - ולהפסיד מיליונים? שטרום פעל כי הוא האמין במניה, המצב של דנקנר ואי.די.בי באותה עת היו רחוקים מהמצב שלהם היום. אנשי עסקים רבים מקורבים לדנקנר נתנו בו אמון, לא רק שטרום. שטרום חשב שהוא מבצע עסקה טובה וכדאית. בית המשפט התעלם מראיות ולא התמודד עם הראיות. היה כאן עד מדינה שלא התמודד עם שאלה קריטית".

חלק מרכזי בטיעון של ניב סבאג נגע לעדותו של עד המדינה עדי שלג, שמסר לטענתה עדות שקר. "הלכו לעסקת עד מדינה. אי אפשר לומר שעד מדינה זה הכרח בל יגונה כשחותמים על הסכם וכשהעדות נופלת ושהוא ניסה להפליל את שטרום באמצעות שקר - לא עושים עם זה כלום. ובל נשכח שמדובר באדם עבריין, שחילץ את עצמו ואת אשתו באמצעות שקר, והיום המערכת נעמדת מאחוריו. הפגם היסודי ביותר הוא שאי אפשר להרשיע בתיק הזה בלי הגירסה הספקולטיבית של עד המדינה. יש פה בהחלט בסיס להתערבות של ערכאת ערעור", אמרה.

מבחינת שטרום, עדותו של שלג כוללת חור שחור אחד גדול. לטענתו, הסיפור של שלג על הפגישה במשרדו, שבה הוא הנחה אותו להריץ את המניה, הוא שקרי - ושלג המציא אותו כדי לקנות את החופש שלו. בעיצומו של המשפט הגישו עורכות דינו של שטרום חוות דעת של אבי קמר, יועץ טכני בתחום התקשורת. חוות הדעת הזאת מבוססת על בסיסי הנתונים של חברת פרטנר, והיא מראה כי המכשיר הסלולרי של שטרום כלל לא נקלט במשרד שלו ב-21 בפברואר. מבחינת שטרום ודנקנר המשמעות היא אחת: שטרום כלל לא היה במשרד ופגישת ההנחיה לא התקיימה.

אולם שלג דווקא זכה להתייחסות חיובית מצדו של כבוב. "שלג הותיר רושם של אדם מתון ושקול. גירסתו, למרות הבעייתיות שבה, נותרה עקבית וברורה. דבריו לפי מיטב התרשמותי היו כנים - זאת, מבלי להמעיט ערך בסתירה שהתגלתה בדבר מועד מיקום או עצם קיומה של הפגישה הראשונה בינו לבין שטרום", כתב השופט.

"שלא ישתמע שהערעור שלנו משליך על מוסד עד המדינה. במקרה הזה קרה דבר תקידימי", אמרה ניב סבאג. "מלכתחילה ביססו את התיק על העדות של עד המדינה. ומה קרה כאן? כבר בחקירה התברר ששלג ביצע עסקות מתואמות מול אשתו ושטרום לא ידע על העסקות האלה. זה סיפור שכשלעצמו היה צריך להחמיר את בדיקת החוקרים בנוגע אליו. שלג מסר שלוש הודעות ברשות ניירות ערך, אבל החוקרים היו משוכנעים ששלג ביצע את העסקות המתואמות כדי לבצע פעילות הרצה גדולה יותר. אנחנו מכירים את זה שחוקרים נתפסים לתזה, היה ברור להם שבלי הנחיה מפורשת של שטרום אין להם תיק - המפתח היה בידי שלג, שהיה לכוד כבר. ומה ששלג מספק בהסכם עד המדינה זו פגישה ופרשנות פלילית לכל האלמנטים בסיפור הזה, זו התווית שעד המדינה נותן.

"החוקרים התאהבו בתזה שלהם ולא בדקו. אנחנו הסנגורים הראנו את האיכונים של מכשיר הטלפון של שטרום, עוד לפני כן זה היה כל כך ברור ששטרום בכלל לא הגיע למשרד באותו יום. המדינה הופתעה ובכל זאת הסכם עד המדינה לא בוטל. בהסכם יש סעיף יסודי שאם אדם שמשקר בלב ליבו של ההסכם, המדינה תהיה רשאית להגיש נגדו ונגד אשתו כתב אישום. כששלג המציא את אותה פגישה קונספירטיבית, הוא לא העלה על דעתו שיוכיחו את השקרים שלו באמצעים מדעיים".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

במרכז הטיעון של עורכת הדין אפרת ברזילי, שגם היא מייצגת את דנקנר עומדת מהותה של ההנפקה שזכתה לכינוי "הנפקת החברים". היא הדגישה כי מהרגע הראשון ריכז דנקנר את מאמציו להצלחת ההנפקה. "ברקע הסיפור עומדת הנפקה לגיטימית, והרצון של בעל השליטה בחברה בהצלחת ההנפקה הוא לגיטימי. וזה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו. זו היתה פניה לאנשים שהתבקשו להביע אמון בחברה ובדנקנר עצמו והנפקת החברים הצליחה".

לטענת ברזילי, לדנקנר לא היה כל מניע לביצוע עבירה. "המאפיינים המיוחדים של ההנפקה הזו הפכו את שערי המניה ומחזורי המסחר בה לפחות רלוונטיים לבעל השליטה".

היא התייחסה לקביעה של כבוב לפיה ההנפקה הזו היתה קריטית. "בית המשפט קבע כי למהלכים עסקיים אחרים לא היתה משמעות וכלל לא התייחס לחלופות. אבל אם היו חלופות- ההנפקה הזו לא נועדה לפתור את כל הבעיות ובטח שלא לאורך זמן. כשיש פתרונות אחרים- אין קריטיות. איך אפשר לומר שהמחשבה על חוב ביוני 2013 היא הדבר שיוצר את הקריטיות, אנחנו מדברים על אירועים שקרו בפברואר 2012, יותר משנה לפני כן".  

ברזילי התייחסה למידת הוודאות שהיתה לדנקנר בנוגע להצלחת ההנפקה, מחיר המניה לדבריה, לא היווה שיקול מבחינתו, וגם לא מבחינת המשקיעים. "מדובר בחברה שהיתה בימים מאתגרים שהיה לה עבר מפואר וניתן היה לחשוב שיהיה לה עתיד מפואר. המשקיעים התבקשו לשקול את שיקולי החברה לחזור להתאוששות בהנהגתו של דנקנר. האנשים האלה לא באו להפסיד, הם חשבו שזו חברה עם בסיס טוב, שיש אדם שעומד בראשה עם בסיס טוב. זה לא שיקול של שער וזה לא שיקול של מחזורים והובאו כמה עדים שהעידו שאלו היו השיקולים שלהם. דנקנר העיד שהאנשים שפנו אליו לא התעניינו בשער או במחזור. גם ההזמנות נרשמו בסכומים עגולים ולא באופן שתלוי בשער המניה. כבר בחקירה הראשונה דנקנר הסביר כי ההנפקה היתה הצלחה גדולה, שהיתה היענות גדולה של שותפים וחברים, הוא מדגיש שההנפקה היתה מצליחה גם בלי הפעילות של שטרום, שלא היתה הכרחית בשום שלב, ושמבחינתו לא היה שום צורך בכך".

טענה נוספת שהעלתה ברזילי נוגעת לאכיפה בררנית. "כאשר אנחנו מסתכלים על תיקים דומים שהתנהלו בעבר - בהם לא היתה עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. אם במקרה הזה התקיימה עבירת הלבנת הון - היא התקיימה גם בתיקים אחרים. במנופים ומליסרון לא היו עבירות כאלו ואלו תיקים בונים. המדינה לא מסבירה את שינוי המדיניות", אמרה.

אולם השופטים תהו בעניין זה למה הטענה לא נטענה בסיבוב הראשון של התיק. 

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ען"ד רוזן עוזר טענה כי בהכרעת הדין התעלם השופט כבוב מקביעות עובדתיות שהוא עצמו קבע. "זו הכרעת דין שאין בה היגיון. צריך לעשות אחורה פנה ולבדוק את הטעויות שנפלו בה". לדבריה, בית המשפט לא בדק בשום שלב את קיומו של ההסבר האלטרנטיבי.

רוזן עוזר טענה כי דנקנר לא יזם את פעילות רכישת המניות על ידי שטרום בעצמו. "הוא לא ביקש אותה, בוודאי שלא תיכנן אותה ובוודאי שלא היה שותף לפעילות ביום הראשון".

"דנקנר לא היה שותף לפעולה של תרמית ב-21 בפברואר. זה נתון קריטי משום שכל התזה של התביעה היא שכל הפעילות של רכישת המניות על ידי שטרום נעשתה עבור דנקנר אבל דנקנר לא היה חלק מהפעילות. אין שום התייחסות לכך בפסק הדין. כל העובדות שפועלות לטובתו של דנקנר נעלמו מהכרעת הדין".

טיעון מרכזי נוסף של רוזן עוזר נגע לקשר בין דנקנר ושטרום. לטענתה, יש עובדות ששוללות קיומה של שותפות בין דנקנר ושטרום. היא התייחסה לפנייתו של שטרום לדנקנר לעזרה בקשר עם הבנק הבינלאומי ביום הפעילות הראשון ואמרה כי גם כבוב קבע ששטרום עשה זאת מתוך חברות ולא מתוך שותפות. "אין שאלה שדנקנר הדגיש בנחרצות שהוא לא נותן ערבות או הבטחה או מילה. הוא גם לא ביקש לדעת מה היקף האשראי ואם אילן בצרי מתכוון לתת את האשראי. זו לא שיחה שאפשר ללמוד ממנה שהיא היתה חשובה לדנקנר. היינו מצפים לאמירה של דנקנר לבצרי שזה חשוב לו אבל אין אמירה כזו.

בעניין הפגישה עם ויליגר אמרה עורכת דינו של דנקנר: "הפגישה עם ויליגר בלילה היתה ביוזמתו של ויליגר. דנקנר לא עשה כלום מיוזמתו. בית המשפט התעלם לחלוטין גם מכך שלא היה שום הסדר לניהול הפעילות. בית המשפט קבע שההלוואה שדנקנר נתן לשטרום לא היתה מתוכננת ולא היתה פיצוי לפעילות, וקבע גם כי אין זיקה בין המניות להלוואה. אלו נתונים מאוד חשובים מבחינת דנקנר. התזה של הפרקליטות היא שכל הפעילות מבוצעת עבורו. זה עוד נתון עובדתי שלא מופיע ברשימת הנתונים שבית המשפט היה אמור לשקול. בית המשפט נמנע מלהכריע במקומות של סלע המחלוקת. לו בית המשפט היה מתעסק בנקודות האלו, הוא היה מוכרח להכריע בהן לטובת דנקנר".

סלע מחלוקת נוסף בין הפרקליטות לדנקנר נוגע לחמישה רוכשים שהוא הפנה לשטרום כדי לרכוש ממנו את המניות מחוץ לבורסה. "דנקנר טען שהפנה לשטרום אנשים שחשב שלא מתכוונים להשקיע. התביעה טוענת כי דנקנר הסיט את אותם רוכשים מרכישה בהנפקה. זהו נדבך קריטי במסקנה של בית המשפט. הטעות של בית המשפט במקרה הזה היא ברורה. מה היה קורה אם בית המשפט היה מתעסק בשאלה הזו האם נכונה.

"דנקנר טען שהפנה אנשים שחשב שלא ירכשו. בעניין הזה בשניים מתוך חמשת המקרים יש ראיות חותכות באופן שאי אפשר להתווכח אתו שאלה אנשים שבבירור לא רצו להשקיע בהנפקה. אילן בן דב מלכתחילה אמר: 'נעקוב ונשתתף במידת האפשר'.  זה בעצם סוג של לא. בסופו של דבר הוא רכש מניות ומייד מכר אותן. האם יכולה להיות טענה שבעולם שבן דב התכוון להשקיע בהנפקה? ברור שדנקנר צדק.

השופט קרא: "אבל למה להפנות את הרוכשים לשטרום?"

רוזן עוזר: "כאשר יש מישהו שאומר שיש מניות בשוק, זו התנהגות טבעית והגיונית, זה הכי הגיוני בעולם מבחינתו של דנקנר. הסיטואציה של הפניית הרוכשים היא סיטואציה בה בית המשפט כשל מלהכריע".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בפתח הדיון אמר השופט ניל הנדל כי בכוונת ההרכב לשמוע היום את כל הטיעונים בעניין. "כמה שזה יקח-יקח". מטעם דנקנר טוענים היום עורכת הדין מיכל רוזן עוזר ועורכת הדין אפרת ברזילי.

רוזן עוזר החלה את הטיעון שלה בתיאור מצבו של דנקנר מאז פתיחת החקירה. "נוחי הוא אדם שהביטוי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא התממש בו בצורה כואבת" אמרה. "הוא הפסיד בקרב שלא כדין. הוא הורשע למרות שאשמתו לא הוכחה"

אולם הנדל קטע אותה ואמר. "אנחנו מבינים את זה, והטענות הללו רלוונטיות לכל נאשם".

רוזן עוזר התייחסה לעבירה של השפעה בדרכי תרמית על השער בה הורשע דנקנר וציינה כי העבירה הזו מיוחדת בכך שהיא לוכדת ברשת שלה התנהגויות לגיטימיות. "מה שמפריד בין התנהגות לגיטימית למעשה עבירה היא שאלת הכוונה. על הפער הזה בין התנהגות שהיא עבירה להתנהגות שהיא לא עבירה אמר בית המשפט- שהוא דק".

לטענתה, השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי הכריע את התיק על סמך ראיות נסיבתיות. אולם גם במקרה הזה הנדל הקשה עליה והתערב: "זה לא לגמרי מדויק להגיד שהתיק בנוי על ראיות נסיבתיות. בכל הנוגע לכוונה - אין אפשרות לראיה ישירה".

רוזן עוזר: "יש פה התנהגות שניתנת לפרשנות לגיטימית, ואז השאלה היא איזו ראיות מביאים לצורך הוכחה של אותה כוונה. בית המשפט התעלם מקביעות שלו ומראיות שנובעות מקביעות שלו. בית המשפט הסיט הצידה את כל הראיות שהיה בהן כדי להראות שלא היתה לדנקנר כוונה להשפיע על השער. בית המשפט לא נזהר בכך שאין לו ראיות ישירות. בית המשפט גם לא בחן את האפשרות שדנקנר ראה את הפעילות הזו כפעילות כדאית . אם אדם אחר אומר לו שהוא יקנה מניות שלו והוא מבסוט מזה, הוא ראה בפעילות הזו פעילות שמעוררת אמון בו. הוא לא מצא פסול בלהיעתר לבקשות העזרה שלו".

אחד הטיעונים המרכזיים של רוזן עוזר נוגע לעדותו של עד המדינה עדי שלג. "עד המדינה שיקר בליבת עדותו".

"אין מחלוקת שדנקנר לא פגש את שלג מעולם. למרות זאת, הופעל עליו לחץ להביא ראיות שמסבכות את דנקנר בתיק. תמורת העדות שלו שלג זכה לטובת הנאה מופלגת. לא הוגש כתב אישום נגד אשתו ונגדו, למרות שאין מחלוקת שהוא ביצע מעשים ששטרום לא ידע עליהם וגם דנקנר לא ידע עליהם".

רוזן עוזר ציינה כי העדות של שלג נגעה לשתי פגישות בהן שטרום הנחה אותו לרכוש מניות ולהעלות את שער המניה. "במהלך התיק שלנו הוכח שהדברים הללו הם דברי שקר. הוכח ששטרום בכלל לא היה במשרדים בתאריך הזה. ובית המשפט קובע בפסק הדין שראיית האיכונים מפריכה את עדותו של שלג לעניין קיומה של הפגישה. אי אפשר להפריז בחשיבות של הנתון הזה. אנחנו מדברים על האיש שביצע את פעולות המסחר.

"הוא אמר ששטרום ישב אתו פנים מול פנים במשרד והנחה אותו. בתיק שכל השאלה בו היא כוונה להשפיע על השער הנתון הזה הוא סופר דרמטי אבל בית המשפט לא ראה את הנתון הזה כנתון דרמטי. בית המשפט קבע שעדותו של שלג לא משפיעה על דנקנר, אבל אי אפשר לעמוד פה באדישות בנוגע לעדות של שלג. קריסת עדותו של שלג היתה צריכה להביא להתעלמות אמיתית מהעדות. בית המשפט הלך כברת דרך קיצונית כדי לבסס את עדותו של עד המדינה- שהוא עד שקר".

רוזן עוזר טענה גם כי אי אפשר להתעלם מהנסיבות של עדותו של שלג שהודה שהופעל עליו לחץ. "זהו עד שלמרות שהוכח שהוא דיבר דברי שקר המדינה פטרה אותו. עדותו של שלג היתה חייבת להיעלם מהדיון המשפטי".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נוחי דנקנר, בבית המשפט העליון
נוחי דנקנר, בבית המשפט העליוןצילום: אמיל סלמן

בית המשפט העליון החל בדיון בערעור נוחי דנקנר שהגיש על הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי. דנקנר הורשע ונשלח לשנתיים מאסר על ידי השופט חאלד כבוב, והוא מערער הן על הרשעתו והן על העונש שנגזר עליו. הרכב השופטים שידון בערעור הוא: ניל הנדל (ראש ההרכב), ג'ורג' קרא ודוד מינץ.

לטענת דנקנר, הכרעת הדין מתבססת על ראיות נסיבתיות, והמסקנה של כבוב מהן אינה הגיונית. לטענתו, כבוב טעה כשלא התייחס לכך שתוכנית עבריינית ספונטנית שתלויה ביד המקרה אינה מתיישבת עם אופיו של דנקנר, שאותו גם תיאר כבוב עצמו "כאדם כה קפדן עד שלא ניתן ליישב את אופיו עם אקראיות כלשהי". עוד טען דנקנר כי אדם יסודי כמוהו לא יערוך תוכנית כזו ללא הסדרת נושא המימון ולא ינהל יוזמה פלילית במשך ימים ללא כל ניסיון להסתיר את מעשיו, וכי אדם דקדקן לא יסמוך על יד המקרה שתביא את המשקיעים הנחוצים למימוש התוכנית, ולא יסמוך על המזל שיימצא הסוחר שיבצע את הפעילות.

שותפו של דנקנר להרצה, איתי שטרום, הגיש ערעור גם הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. בערעורו העלה שטרום טענות הנוגעות למהימנותו של עד המדינה בפרשה, עדי שלג.

הפרקליטות מצדה, הגישה ערעור על גזר הדין — ודרשה לגזור על דנקנר ושטרום עונשים חמורים יותר: מתחם ענישה של 60–36 חודשים לדנקנר ומתחם ענישה של 54-30 חודשים לשטרום. בערעור טענה הפרקליטות כי לא רק שהעונשים שנגזרו לשניים אינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק — וזאת בתיק שנסיבותיו חמורות ביותר.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker