בג"ץ יפסול את נתניהו? חיות: שום מבצר לא נופל גם אם נדחה את העתירה

לאחר כמעט שבע שעות של דיון, הסתיים החלק הראשון בבג"ץ נתניהו ■ שופטי בית המשפט העליון הפצירו בעותרים לבסס את הטיעון המשפטי שלפיו נאשם בפלילים לא יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה, אך נראה כי אלה לא עמדו במשימה ■ מחר ב-10:00 ייערך הדיון בנושא תוקפו המשפטי של ההסכם הקואליציוני

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
השופים בבית המשפט העליון, הבוקרצילום: יוסי זמיר

לאחר כשבע  שעות, הסתיים הדיון הראשון בבג"ץ בנושא הרכבת הממשלה על ידי בנימין נתניהו ובנושא ההסכם הקואליציוני. ההכרעה צפויה להתקבל לקראת יום רביעי בערב - יום לפני סיום המועד להרכבת ממשלה.

הדיון, שהועבר בשידור ישיר באתר בית המשפט, נסב סביב השאלה אם יש עיגון חוקי שדרכו יוכלו השופטים לבחון אם אפשר להטיל על נאשם בפלילים את הרכבת הממשלה, וזאת לאור העובדה שחוק יסוד הממשלה אינו מתייחס באופן מפורש לנושא.

בא כוח המדינה עו"ד הנר הלמן חזר בדיון המתרחש כעת על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה אין מניעה משפטית שנתניהו יוכל להרכיב את הממשלה, משום ששיקול דעת הבוחר הוא המרכזי בחברה דמוקרטית.

השופטים דחקו בהלמן ושאלו אותו איזה החלטה עומדת היום למבחן: האם החלטת הנשיא להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, או שיקול הדעת של 61 חברי הכנסת לתמוך בהרכבת הממשלה על ידי נתניהו.

הלמן: "עמדת היועמ"ש היא שאם יש הכרח להכריע בסוגיה, אז מודל לשון החוק הוא המודל הנכון, משום שלשיטת היועץ זה המודל שהכנסת רצתה להגיע אליו בעניין ראש ממשלה - כלומר הפסקת כהונה רק לאחר מתן פסק דין.

ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

חלק נוסף בדיון התמקד בשאלת ניגוד העניינים של ראש הממשלה. ב”כ המדינה טען בפני השופטים כי נתניהו ייאלץ לחתום על הסדר ניגוד עניינים, שיאסור עליו לעסוק במינויים הנקושרים למערכת אכיפת החוק.

השופט מלצר שאל מה יקרה אם נתניהו ירצה לכהן כשר, האם אז תחול עליו הלכת דרעי-פנחסי. הלמן השיב כי הנטייה תהיה להגיד שתפקידו כראש משלה שונה משר.

והוא מועבר בשידור חי באתר האינטרנט של בית המשפט העליון ובאתר האינטרנט של TheMarker.

הדיון היום מתמקד בסוגיה אם נאשם בעבירות שיש עמן קלון יכול להרכיב ממשלה. ביום שני ייערך דיון שיתמקד בחוקיות ההסכם הקואליציוני. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר ביום חמישי כי הוראות חוק יסוד הממשלה בדבר הפסקת כהונתו של ראש ממשלה אינן תומכות בגישה כי יש למנוע מנתניהו את הרכבת ממשלה.

היועמ"ש מנדלבליטצילום: אמיל סלמן

"העובדה כי המחוקק לא קבע הוראה מפורשת ביחס למצב שבו מוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה, מלמדת על בחירה מודעת בכך שבכוחו של ראש ממשלה להמשיך ולכהן בתפקידו עד להרשעתו בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון", כתב היועץ המשפטי לממשלה.

מנדלבליט הסביר כי "מעמדו של ראש הממשלה הוא מעמד השונה ממעמדם של שרים וסגני שרים. משמעות התפטרותו שונה ותוצאותיה מרחיקות לכת. כפיית התפטרותו מהווה התערבות משמעותית הרבה יותר בהליך הדמוקרטי מזו הנובעת מפיטורי שר.

היועץ הוסיף כי הלכת דרעי פנחסי אינה חלה על ראש הממשלה, בין היתר כי לא קיימת הוראה בחוק היסוד אשר מאפשרת לגורם מסוים מלבד הכנסת להפסיק את כהונתו של ראש הממשלה, לפני שהאחרון הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

"אין הוראת חוק המעניקה סמכות לגורם א' להורות על הפסקת כהונתו או פיטוריו של בעל תפקיד ב'. ההוראה הקרובה ביותר בענייננו היא הוראת סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה, המעניקה לכנסת את שיקול הדעת להורות על הפסקת כהונתו של ראש ממשלה, לאחר שהורשע בערכאה דיונית בעבירה שיש עמה קלון".

פרופסור ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית ומומחה למשפט חוקתי, הסביר כי "בנושא של הרכבת הממשלה על ידי נאשם בעבירות שיש עמן קלון, המסקנה היא שחוק יסוד הממשלה אינו שולל את תחולתה של הלכת דרעי פנחסי לעניין ראש ממשלה, לפחות ככל שמדובר בשלב של מינוי אדם לתפקיד, זאת בשונה מהעברתו מתפקידו".

מדינה הוסיף כי "חוק יסוד הממשלה אינו קובע שמי שהוגש נגדו כתב אישום אינו כשיר לכהן כראש ממשלה, אך הוא אינו קובע שהוא כשיר לכך. לפי הלכת הנגבי והמוסכמה החוקתית שהתגבשה בעקבותיה, הלכת דרעי פנחסי עומדת בעינה גם אחרי התיקון שנעשה לחוק יסוד הממשלה ב-2001 (ביטול הבחירה הישירה). המשמעות היא שלא נדרשת אמירה מפורשת בחוק היסוד כדי לקבוע את תנאי הפסלות".

מדינה מסביר כי "חוק היסוד מבחין בין שר לראש ממשלה רק בעניין כשירות להמשיך לכהן בתפקידו. לעומת זאת, אין בחוק היסוד הבחנה בין שר לראש ממשלה לעניין כשירות להתמנות לתפקיד. סעיף 6(ג') לחוק היסוד, שקובע כי לא יתמנה לשר אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, קובע הסדר אחיד לעניין שר וראש ממשלה. הפרשנות המקובלת של חוק היסוד היא שאם לא נאמר מפורשות אחרת, אז שר הוא לרבות ראש ממשלה. גם בסעיף 4 לחוק יסוד הממשלה, שעוסק בהתמנות למשרה, מדובר בהסדר אחיד לעניין שר וראש ממשלה".

עוד אמר מדינה כי "סעיף 6(ג') אינו קובע תנאי כשירות להתמנות לתפקיד שר, מה שמבטא את הפנמת הלכת דרעי פנחסי. הסעיף הזה חשוב כי ממנו אפשר להפריך את הטענה כי חייבת להיות הוראה מפורשת בתוך חוק היסוד להחלת הלכת דרעי-פנחסי גם על ראש ממשלה. ההלכה חלה על מינוי אדם לשר למרות היעדר עיגון מפורש לכך בחוק יסוד, ואין בחוק היסוד הבחנה לעניין כשירות לכהונה בין שר לראש ממשלה".

השופטים לא השתכנעו

העותרים התמקדו בניסיון להקיש מהלכת דרעי פנחסי אל עבר כהונת ראש הממשלה. עו"ד דפנה הולץ לכנר הקשתה על השופטים: "האם כאשר המחוקק לא אמר משהו ברור בנושא כהונת ראש הממשלה שהוגש נגדו כתב אישום,  א יהיה לבית המשפט קל יותר להתייחס לערכי הליבה החוקתיים ולפרש את חוק היסוד ככזה שלא מאפשר לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה?"

טיעון נוסף שנשמע מפי העותרים היה כי יש אפשרות לבחון  את שיקול דעתה של הכנסת בהענקת המנדט על נאשם בפלילים, וכן את שיקול דעתו של המועמד עצמו - כך ששיקול דעת זה ייפסל לאור התערבות בית המשפט.

הטיעונים של העותרים אמנם לא זכו לתשובה ברורה בדיון, אך השופטים חזרו והפצירו בעותרים להצביע על עיגון משפטי שדרכו ניתן להסיק שנאשם בפלילים אינו יכול לכהן בתפקיד ראש הממשלה - מה שמרמז על כך שהטיעונים לא שיכנעו אותם.

עו"ד אביגדור פלדמן ניסה להעניק לשופטים אסמכתא משפטית וטען כי ההסכם הקואליציוני שמעגן את שינוי שיטת המשטר מהווה אסמכתא משפטית שדרכה ניתן לתקוף את המלצות חברי הכנסת על נתניהו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker