"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות, ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין": הצעירים שהגיעו לגלימה - והחליטו לפרוש

העבודה הטכנית, ההתעסקות עם ביורוקרטיה אינסופית והשכר ההתחלתי הנמוך - שישה צעירים שסיימו מסלול ארוך של לימודי משפטים, התמחות ובחינות לשכה מספרים למה החליטו לעזוב את המקצוע זמן קצר אחרי שהוסמכו ■ "רבים חשבו שהם נכנסים למשהו אחד וקיבלו משהו אחר, שלא מותאם לתרבות העבודה שלהם או לדור של היום״

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"
עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"צילום: GLRL/Shutterstock.com
עדן ארשיד
עדן ארשיד
עדן ארשיד
עדן ארשיד

הם למדו לתואר ראשון במשפטים במשך שלוש שנים וחצי, עברו התמחות שנמשכה שנה, התכוננו חודשים מראש לבחינות הלשכה, שרק כ-50% מהנבחנים מצליחים לסיים עם ציון עובר - ובכל זאת בחרו שלא לעסוק בעריכת דין. חלקם בחרו להשתלב בחברות היי-טק, אחרים פנו לענפים כמו פרסום, ונוספים נשארו בעולם המשפט, אך ויתרו על הגלימה.

כיום רשומים בישראל 93 אלף עורכי דין (בעלי רישיון), מתוכם 76 אלף רשומים כפעילים, לפי נתוני לשכת עורכי הדין. הפער בין המספרים, שלא השתנה בחמש השנים האחרונות, כולל בעיקר עורכי דין שפרשו או הגבילו את חברותם בלשכה, כך שאינם משלמים דמי חבר ואינם יכולים לעסוק במקצוע (בנוסף, יש כאלה שמונו לשופטים וכאלה שאינם בין החיים).

עם זאת, ייתכן שהפער גדול יותר. הסיבה: עורכי דין המשלמים דמי חבר של עד 1,200 שקל בשנה ללשכה גם אם אינם עוסקים בכך - אם בשל הרצון לשמור על התואר גם בתפקיד שאינו משפטי או האפשרות לבצע פעולות משפטיות למשל עבור חברים ובני משפחה - ממשיכים להופיע במניין עורכי הדין הפעילים.

מאז ומתמיד היו מי שלמדו משפטים, הוסכמו לעורכי דין ובכל זאת בחרו לבסוף בקריירה אחרת. ואולם הצעירים עמם שוחחנו מעידים כי התופעה – לפחות ממה שהם רואים סביבם - משתקפת כיום בקרב רבים שבחרו במסלול הזה. מה מביא צעירים שעברו מסלול לימוד והכשרה כה ארוך לפרוש ממנו ולשנות כיוון? אלה סיפורם של שישה מהם.

"העבודה שלך היא לריב עם אנשים וזה מחלחל לאופי. לא אהבתי את זה"

אילן שרטר למד משפטים באוניברסיטה העברית (בתואר משולב עם לימודים רומאניים). אחרי שעסק בתחום במשך כמעט שנתיים, הוא הבין שהוא הגיע למקצוע הלא נכון עבורו.

את ההתמחות בפרקליטות מתאר שרטר כמעניינת, סוערת ומאוד אינטנסיבית. ״היו ממני דרישות רבות, מה שגרם לי להרגיש חשוב ותורם, אבל זה גם היה שוחק״, הוא מספר. כבר בתקופת ההתמחות החלו המחשבות על עזיבת המקצוע, ובכל זאת הוא החליט לעשות את בחינות הלשכה, מתוך מחשבה שמאפיינת רבים שהגיעו עד השלב הזה: "כבר הגעתי עד כאן, שלפחות תהיה תעודת עורך דין והאופציות יישארו פתוחות", הוא אומר.

אני כבר לא רב כל הזמן עם אנשים, והעסק שלי לא כולל שפה רשמית או גלימות, כמו שיש בעולם המקביל של בתי המשפט - אלא אנשים״

אילן שרטר

אחרי שהוסמך לעריכת דין הוא טעם מעט מהמקצוע ועבד כעורך דין צעיר בחצי משרה. עם זאת, הלחץ המלווה בעבודה בבית המשפט, ובעיקר ההרגשה שהעיסוק בתחום משנה אותו ומשפיע לשלילה על מצב רוחו - הביאו אותו להחלטה הסופית לפרוש.

״אני חושב ומאמין שכל מה שבן אדם עושה משפיע עליו ונכנס לו לאופי, והרגשתי שהתחלתי להיות וכחן, לעומתי, אפילו כעוס. כל היום העבודה שלך היא לריב עם אנשים, ואם אתה עורך דין טוב אז אתה רב טוב - וזה מחלחל לאופי ונדבק לך בהרגלים, באופן הדיבור, בהכל. לא אהבתי את זה", אומר שרטר. מעבר לכך, לדבריו, בשל התחושה של שחיקה ושעמום, רבים מחבריו למקצוע בחרו אף הם לנטוש אותו.

כיום משמש שרטר סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת ההיי-טק Tepez, העוסקת במחשוב טפסים ותהליכים ארגוניים. אל התחום הזה הוא הגיע במקרה, אחרי שנפגש דרך חברים משותפים עם מייסד החברה ומי שכיום הוא השותף שלו בה, שבאותה תקופה חיפש מישהו שייקח עליו את עולמות השיווק והפיתוח העסקי שלה.

בחינות ללשכת עורכי הדין. "עם ממוצע ההצלחה של 40%-50% בבחינות, זה מרגיש שלא רוצים עורכי דין חדשים" (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: אוליבייה פיטוסי

לדברי שרטר, בעבודה הנוכחית שלו הוא נהנה מעצמאות ואחריות רבה. ״אני כבר לא רב כל הזמן עם אנשים, והעסק שלי לא כולל שפה רשמית או גלימות, כמו שיש בעולם המקביל של בתי המשפט, אלא אנשים״.

באופן מפתיע, ובניגוד לדעה הרווחת בענף ההיי-טק, המשרה של שרטר דווקא מספקת לו זמן פנוי כדי לעשות דברים נוספים במקביל, כמו לעשות תואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ״אם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן כנראה שלא הייתי לומד שוב משפטים. מצד שני, לא בטוח שהייתי מתפתח ומגיע לאן שהגעתי לולא השנים האלה".

לדבריו, "למדתי הרבה דרך הפריזמה של עולם המשפט, כמו למידה מהירה של חומר חדש. כשמקבלים תיק חדש צריך להבין מהר מאוד מה חשוב ומה לא, ויש כמות גדולה של חומר, ולמדתי להבחין מהר בין העיקר לטפל ופיתחתי יכולת של למידה עצמית. כיום אני לא מפחד ללמוד משהו חדש בהיי-טק, ודי מהר, דרך שאילת השאלות נכונות, אני מוצא את המידע שאני זקוק לו״.

"יש תחושה מנכרת של עבודה במפעל. מעט מהסטודנטים שלמדו איתי מרוצים מהמקצוע"

יפתח ואנה (השמות המלאים שמורים במערכת) הספיקו לעבוד זמן קצר בלבד במקצוע עריכת הדין עד שהחליטו לעזוב אותו. יפתח, שאת ההתמחות שלו עשה במשרד פרטי, ניסה להשתלב בענף ועבד כעורך דין במשרד קטן במשך ארבעה חודשים בלבד עד שפרש לחלוטין מהתחום, ועבר לעבוד בסטארט-אפ בתל אביב.

ציפיתי למפגשים רבים עם לקוחות, עם הצוותים שעבדתי מולם, עם מתמחים - אבל בפועל עובדים בעיקר לבד. אם לא הייתי יושבת עם עוד מתמחים בחדר, כנראה שלא הייתי מוציאה מילה מהפה כל היום"

אנה

לדברי יפתח, הסיבות העיקריות שהביאו אותו לעזוב היו האווירה השמרנית של המקצוע וחוסר החיבור לטרנדים הנוכחיים בעולם העבודה וביחס לעובדים. ״בעריכת דין שוררת תחושה מנכרת של עבודה במפעל, ואני רציתי להרגיש שאני חלק מצוות. מיעוט האנשים שלמדו איתי מרגישים מרוצים במקצוע. התחושה היא שרבים מאמינים שמדובר בעניין של זמן עד שיעשו את הצעד, יפרשו מהמקצוע ויעברו לתחום אחר״.

אנה, שאת ההתמחות שסיימה באחרונה עשתה במשרד עורכי דין גדול, דחתה את ההצעות שקיבלה להישאר במשרד, בין היתר, משום ש״מצפים ממך לעבוד הרבה שעות, בלי לספק תגמול ראוי". לדבריה, "גם הפרקטיקה, כמו בהרבה מקצועות, שונה מהלימודים ולא מתאימה לכל אחד. יש המון ביורוקרטיה, המון פרוצדורות, המון טרחנות, ובעיקר המון ישיבה מול מחשב וקריאה של מסמכים שלא מעניינים בשום צורה״.

כל אלה עוד היו נסבלים מבחינתה, ומה שבסופו של דבר שבר אותה והביא אותה לחפש עבודה בתחום אחר הוא המחסור שהרגישה באינטראקציה האנושית, הן מול הלקוחות והן מול עורכי הדין שהיו עמה בצוות. ״ציפיתי למפגשים רבים עם לקוחות, עם הצוותים שעבדתי מולם, עם מתמחים - אך בפועל הרבה מהעבודה נעשית ללא אנשים סביבך, אלא לבד. אם לא הייתי יושבת עם עוד מתמחים בחדר, היו ימים שכנראה לא הייתי מוציאה מילה מהפה, חוץ מלומר בוקר טוב למזכירה. לי זה לא התאים, אני אדם שצריך אינטראקציות עם אנשים״.

״עבדתי לפי ההוראות שקיבלתי מלמעלה, ורובן היו טכניות. הרגשתי כמו הבורג הכי זוטר במערכת״

ההחלטה הסופית לעזוב את מקצוע עריכת הדין התקבלה במקרה של ברק אוסטר - שלמד משפטים בבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן), הוסמך ב-2018 וכיום עובד בתחום הפרסום - בשלב ההתמחות. ״אמנם התמחיתי בסביבת עבודה מפרגנת, אבל העבודה הייתה טכנית מאוד. הרגשתי כמו שרברב של החוק והדין, בעוד ליבת העשייה נעשתה על ידי עורכי דין מנוסים הרבה יותר. לא נדרש ממני להביא את יכולות החשיבה והיצירתיות שלי, ולא היה צורך ביזמות ובמחשבה עצמאית. עבדתי לפי ההוראות שקיבלתי מלמעלה, ורובן היו הוראות טכניות".

הסיפוק וההצלחה המקצועית שאני חווה היום שונים ב-180 מעלות מהתקופה שעברה עלי בעולם המשפטי"

ברק אוסטר

אוסטר לא היה לבד בתחושה. לדבריו, אף שבמסלול הלימודים שלו הוסמכו יותר מ-100 סטודנטים לעריכת דין, בדומה לו, רבים בחרו לעזוב את התחום. "היו ערבים שהיינו נפגשים החברים והיינו ממורמרים, כי הרגשנו כמו הבורג הכי זוטר במערכת״.

עוד לפני ההחלטה הסופית, אוסטר החל להטיל ספק בעיסוק בתחום בתקופת הלימודים לבחינות הלשכה - שמאופיינת בשינון מידע רב ולבסוף בחינות שהוקשחו בשנים האחרונות, וכיום ממוצעי ההצלחה של כלל מוסדות הלימוד נעים סביב 40%-50%. "זה חידד אצלי את ההרגשה שלא רוצים עורכי דין חדשים, ולכן לא הבנתי על מה בעצם אני נלחם. ברגע שעברתי את מבחני הלשכה והוסמכתי הייתה תחושה של סיפוק והקלה, אבל באותו רגע גם הודעתי שאני עוזב את המקצוע מבלי לעבוד יום אחד כעורך דין".

משם החל החיפוש אחר תחום שישלב יכולות רטוריות ויצירתיות, וכך הגיע ברק לתחום הפרסום והשיווק, שבו הוא עוסק היום. לאחר קורס מזורז, הוא הפך להיות קופירייטר במשרדי פרסום מובילים, והיום עומד בראש עסק פרטי לפרסום ושיווק שהקים בעצמו, "הסיפוק וההצלחה המקצועית שאני חווה היום שונים ב-180 מעלות מהתקופה שעברה עלי בעולם המשפטי".

לדבריו, העבודה היום, בניגוד לעבודה בזמן ההתמחות, מאפשרת לו לעשות דברים נוספים במקביל, ולהיות מעורב בעמותת ״מברוק״ שהקים בזמן הלימודים, המפיקה חתונות לזוגות מעוטי יכולת ומעודדת את הערבות ההדדית.

"העבודה אינה מתוגמלת כראוי, וכשמדובר בעורך דין ערבי - הוא גם נאלץ לוותר על הסביבה שבה גדל"

נסרין אבו עסלה, שסיימה את לימודיה באוניברסיטת חיפה והוסמכה ב-2021, מספרת על הפער בין הציפייה מהתחום לבין העבודה המעשית בתחום.

היא הגיעה ללימודי משפטים מתוך התעניינות בשיח של זכויות אדם, ואת שיא לימודיה היא ראתה בעבודה בקליניקה לזכויות אדם. ״בחרתי להתמחות במשרד המשפטים, מקום שקובע מדיניות ואף משפיע על החקיקה. למדתי שם הרבה על תחום השלטון והמשטר ועסקתי בסוגיות ערות״, היא מספרת. "עם זאת, בסוף ההתמחות ולאחר הסמכה רשמית, כששקלתי איפה לעבוד כדי להישאר בתחום זכויות האדם – נאלצתי לוותר על המגזר הציבורי בגלל המרחק ממקום העבודה והשכר הנמוך. במבחן התוצאה, ראיתי לא מעט אנשים איכותיים מתרחקים מהמגזר הציבורי, אף שזה המגזר שצריך להשקיע בו״.

נאלצתי לוותר על המגזר הציבורי בגלל המרחק ממקום העבודה והשכר הנמוך. במבחן התוצאה, ראיתי לא מעט אנשים איכותיים מתרחקים מהמגזר הציבורי, אף שזה המגזר שצריך להשקיע בו״

נסרין אבו עסלה

לדבריה, "היו לי תשוקה ועניין במגזר הציבורי, אבל העבודה הקשה לא מתוגמלת". מעבר לכך, לפיה, בפני האוכלוסייה הערבית המתגוררת בפריפריה עומדים קשיים נוספים, שכן רבים נאלצים לנסוע רחוק כדי להגיע למקום עבודתם, מה שפוגע בהזדמנויות התעסוקה שלהם. "עורך דין עובד שעות רבות ואינו מתוגמל כראוי, וכשמדובר בעורך דין ערבי - הוא גם נאלץ לוותר על הסביבה שבה גדל אם הוא רוצה להתפתח ולהגיע רחוק", היא אומרת.

אבו עסלה מספרת כי הקשיים עמם מתמודדים בחברה הערבית מתחדדים במגזר הציבורי, וכאישה דרוזית מהפריפריה, היא התקשתה למצוא את עצמה בתחום עריכת הדין. ״כשעובדים עם פוליטיקאים, למשל בוועדות החקיקה של הכנסת, את נדרשת לא פעם לנטרל את העמדות האישיות שלך מבחינה פוליטית, לנתק עצמך רגשית״.

כשהיא חושבת על המסלול שעברה והמקום שבו היא נמצאת כיום, הרחק מעריכת הדין, היא מרגישה פספוס, במיוחד משום שהגיעה אל המקצוע מתוך תשוקה. עם זאת, כמי שמשמשת אנליסטית ומפתחת בחברת Social Finance Israel להשקעות, שעוסקת בפיתוח והוצאתן לפועל של איגרות חוב חברתיות בישראל, היא מרגישה סיפוק. "זו תחום שטמון בו שינוי חברתי ועבודה עם אנשים מקצועיים, והתגמול הכספי הולם יותר את ההשקעה".

"אין להם רצון להתייעל כי העבודה מבוססת על שעות חיוב של לקוחות"

יש מי שבחרו לעזוב את עריכת הדין הקלאסית, אך להישאר בתחום המשפטים. כך למשל, עו"ד איתי קפלוטו, סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת רייכמן, הוסמך לפני כשנתיים וחצי לאחר התמחות באחד המשרדים הגדולים - וכיום הוא מייסד ומנכ״ל חברת איזילו (EASYLAW) ללימוד משפטים.

זו סביבה לא טכנולוגית, שאף נרתעת מטכנולוגיה. בזמן שאני גדלתי על מחשבים ועל ניסיון לייעל תהליכים על ידי טכנולוגיה, במשרדים של עריכת דין הדברים מתנהלים עדיין באמצעות דפים ובאופן ארכאי"

איתי קפלוטו

עבור קפלוטו הבעיה לא הייתה מהות העבודה, אלא האופן בו היא נעשית. ״זו סביבה לא טכנולוגית, שאף נרתעת מטכנולוגיה. בזמן שאני גדלתי על מחשבים ועל ניסיון לייעל תהליכים על ידי טכנולוגיה, הרגשתי שבמשרדים הדברים מתנהלים עדיין באמצעות דפים ובאופן ארכאי. למעשה, נראה כי העבודה של עורכי הדין מונעת כל רצון להתייעל, כי היא מבוססת על רצון לשעות חיוב של לקוחות".

קפלוטו סבור כי התרבות הארגונית של מעמדות במשרדים המאפיינת את עולם עריכת הדין, פחות מתאימה לדור של היום. ״זה דור שיכול לעבור הרבה יותר בקלות בין עבודות ותחומים, וכדי להחזיק את האנשים צריך סביבה שבה הבוס מכיר אותי ברמה האישית. בנוסף, הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה״, הוא אומר.

את הרעיון לחברה שהקים הוא יזם עוד בשנה ב׳ ללימודיו יחד עם אשתו דפנה. החברה מלווה סטודנטים למשפטים משנה א' בתואר ועד לבחינות הלשכה. הלימוד מתבצע באמצעות פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת המבוססת על קורסים אינטראקטיביים ותרגולים ממחושבים. "כשסטודנט צורך את התוכן שלו באמצעים טכנולוגיים, אז כשהוא יהיה עורך דין, הוא גם ירצה לצרוך את הדברים בטכנולוגיה וכך אולי יתחיל שינוי".

גם קפלוטו מספר כי נראה כי ישנה מגמה וכי לא מעט חברים בוחרים לעזוב את המקצוע. לפיו, המכנה המשותף למי שעוזב היא שמרביתם עורכי דין טריים, ש"חשבו שהם נכנסים למשהו אחד וקיבלו משהו אחר, שלא מותאם לתרבות העבודה שלהם או לדור של היום״.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?