העמותות פוחדות מפרסום "רשימה שחורה" שתרחיק מהן תורמים

הצעת חוק שעברה לקריאה ראשונה קובעת שרשות המסים תפרסם אילו עמותות קיבלו אישור שנותן הטבת מס לתורמים - ואילו נדחו ■ בדיון אתמול עלה חשש כי פרסום העמותות שנדחו יפגע ביכולתן לגייס תרומות, ושגם מי שלא יקבל אישור מסיבה טכנית יסומן כבעייתי

אפרת נוימן
אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מתנדבת אורזת מזון. 40% מהעמותות קיבלו 84% מהתרומות
מתנדבת אורזת מזון. 40% מהעמותות קיבלו 84% מהתרומותצילום: אלון רון
אפרת נוימן
אפרת נוימן

ועדת הכספים אישרה אתמול (רביעי) לקריאה ראשונה תיקון חקיקה שעוסק בהטבת המס שמקבל מי שתורם לאחת מאלפי העמותות שקיבלו אישור מיוחד לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. לפי סעיף זה, הטבת המס מאפשרת למי שתרם 190 שקל או יותר בשנה לפנות לרשות המסים ולקבל זיכוי מס של 35% מסך התרומה. במקרה של חברות שתורמות, הזיכוי יינתן כנגד הפחתת מס חברות.

לפי התיקון, כדי לקבל את האישור לא יהיה צורך לעבור את הדרג הפוליטי של ועדת הכנסת כפי שנדרש כיום. בנוסף, רשות המסים תידרש לפרסם את רשימת העמותות שקיבלו את האישור וכן את אלה שנדחו.

כיום לא קיימת שקיפות, כך שהרשימה המלאה של מי שקיבל אישור או נדחה לא מתפרסמת. צריך לבדוק באופן פרטני אם לעמותה יש אישור או לתרום דרך ארגון שמאגד רק עמותות שקיבלו אישור. אם לעמותה אין אישור, לא ניתן לדעת מה הסיבה ואם העמותה נדחתה או לא פנתה כלל.

האישור שניתן לעמותה שפועלת למען "מטרה ציבורית" בעל ערך רב לגוף שמבקש תרומות, ומאחוריו עומדת הטבת מס ליחידים ולחברות שמצטברת למאות מיליוני שקלים בשנה. קבלת ההכרה חשובה לארגונים: גם מכיוון שהאישור נותן תמריץ לתרומות בכך שהוא מוריד את עלות התרומה, וגם כי תורמים יכולים לראות בכך חותמת כשרות לארגון מסוים.

לפי נתונים שפורסמו באחרונה במחקר של ד"ר אסנת חזן מהמכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מתוך תרומות בהיקף של 7 מיליארד שקל שניתנו ב-2018 לארגונים חברתיים על ידי יחידים וחברות - רק מיליארד שקל הגיעו לעמותות שאין להן אישור לזיכוי מס. כלומר, קיימת דומיננטיות ברורה לתרומה לארגונים שמאפשרים את הטבת המס.

עוד נכתב במחקר כי ב-2018 ל-40% מהעמותות היה אישור לפי סעיף 46, והן קיבלו 84% מהתרומות שניתנו בישראל. במחקר צוין כי מבירור מול רשות המסים עולה שרק חלק קטן מהארגונים ללא אישור ביקשו אישור לזיכוי מס וסורבו. לצידם, קיימים לא מעט ארגונים שכלל לא הגישו בקשה. זאת, בין השאר, כי חלקם לא עומד בתנאי הסף הפרוצדוראליים (מחזור שנתי מסוים, אישור ניהול תקין ועוד).

ח"כ אלכס קושנירצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי אישור ועדת הכספים

במצב הקיים כיום, אישור לפי סעיף 46 מתקבל משר האוצר (הסמכות הואצלה לרשות המסים) באישור ועדת הכספים של הכנסת.

ביוני 2021 ניתנה בבג"ץ הכרעה בעתירה שעסקה במקרה שבו ועדת הכספים סירבה לתת לשתי עמותות של יהודים משיחיים הכרה כמוסד ציבורי, לאחר שאושרו על ידי רשם העמותות ורשות המסים. הוועדה קבעה כי הפעילות שנויה ב"מחלוקת ציבורית עמוקה", וכי היא רשאית להביא שיקול זה בחשבון. בג"ץ קבע כי הוועדה חרגה מסמכותה וכי שיקול הדעת של ועדת הכספים באישור של מוסד ציבורי מוגבל ומתמקד בקיום פיקוח פרלמנטרי לצורך תקינות ההליך של רשות המסים.

היה זה הרקע לתיקון החקיקה שדנים בו כעת ויזמו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אלכס קושניר ונירה שפק שהוגש בסוף 2021, ולפיו יבוטל אישור ועדת הכספים.

על מנת להשאיר את הכנסת בתמונה, התיקון קובע כי שר האוצר ידווח לוועדת הכספים אחת לשלושה חודשים על רשימת המוסדות הציבוריים שאושרו, בקשות שלא אושרו או שבוטלו והנימוקים לכך. בנוסף, אחת לשישה חודשים תקבל הוועדה את פילוח הנתונים בעניין המטרה הציבורית של מוסדות ציבוריים שאושרו ושלא אושרו.

למזער את הנזק

חלק נכבד מהדיון בוועדה שהתקיים אתמול נסוב סביב הסעיף שבו נקבע כי רשות המסים תפרסם באתר האינטרנט שלה גם את רשימת מוסדות הציבור שלא אושרו. הטענות שעלו מצד נציגי משרד המשפטים ורשות המסים היו כי פרסום של העמותות שלא קיבלו אישור יפגע בהן, ולכן צריך למזער את הסיכון הזה וכי יש לרשות חובת סודיות מוגברת כלפי העמותות.

רון ברקאי, מנכ"ל מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי - אמר כי גורמים פילנתרופיים מתייחסים לסעיף 46 כסטנדרט לצורך תרומה, והחשש הוא שגם ארגונים שלא קיבלו אישור בגלל עניינים טכניים "יסומנו" כבעייתיים ויפגעו.

עם זאת, יו"ר הוועדה קושניר חזר כמה פעמים על כך שיש ערך מהותי לשקיפות והתעקש על הסעיף הזה. "מדובר בתמיכה כספית לגוף ציבורי, ואין סיבה שלא תהיה שקיפות גם לגבי מי שלא קיבל", אמר. עם זאת, סוכם כי לקראת הקריאה השנייה והשלישית תוקדש מחשבה לאיזונים שימזערו את הנזק כלפי מי שנדחה כמו למשל פרסום נימוקי הדחייה. "סוגיית הפרסום חשובה. אנחנו מבינים שיש סיכון לעמותות, ולכן נמצא את הדרך", אמר קושניר.

אביגדור ליברמן, שר האוצרצילום: אוהד צויגנברג

שר האוצר יקבע אמות מידה

אישור לפי סעיף 46 ניתן לארגונים שפועלים למען מטרה ציבורית שהוגדרה בחוק כמטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט - וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית.

בעקבות חששות לאי-שוויון ושרירותיות בהפעלת הסמכות, הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש שהמליצה ב-2014 על עדכון והרחבת רשימת המטרות הציבוריות. בעקבות ההמלצות, רשות המסים פירסמה קווים מנחים להחלת סעיף 46. ואולם רשימת המטרות הציבוריות לא עודכנה בחוק כפי שהמליצה הוועדה.

לפי התיקון המוצע, אין הרחבה של המטרות הציבורית, אבל "שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יקבע אמות מידה לבחינת פעילות למטרה ציבורית", נכתב.

בדיון בוועדה עלתה השאלה מה יקרה בטווח הזמנים שבין אישור הצעת החוק (אם תאושר) עד לקביעת אותן אמות מידה. בינתיים סוכם כי בהמשך יוחלט פרק הזמן שיוקדש לקביעת אמות המידה, ובזמן הזה ימשיך לחול המצב הקיים ויוגדר מה יקרה אם הקביעה תתעכב.

לבסוף, ההצעה קובעת כי מי שנפגע מהחלטת רשות המסים יהיה רשאי לפנות לוועדת ערר בתוך 30 יום מההחלטה כשגם על הרכב הוועדה היו השגות שידונו בהם בהמשך. הצעת החוק מנוסחת כהוראת שעה עד סוף 2023, ולשר האוצר תהיה סמכות להאריכה בעוד שנתיים באישור ועדת הכספים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"