יוסי כהן, המסרון - והפיצוץ בין מיכל עבאדי־בויאנג'ו לזהבית כהן

החשכ"לית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו שותקת מול הרמז כי פוטרה מתפקיד יו"ר פסגות כחלק מפרשת הרומן של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ■ בפועל, יש סיבות לחשוב שהיא סיימה את דרכה בבית ההשקעות בגלל סכסוך מוקדם יותר עם גיסתו של כהן, מנכ"לית איפקס זהבית כהן ■ וכיצד קשורה העסקתה בבית ההשקעות לביקור הלא נעים שקיבלה מעיתונאי שהתחזה לנציג של ראש המוסד?

מיכל עבאדי־בויאנג'ו
מיכל עבאדי־בויאנג'ו. "הניסיון לקשור את שמי לפרשיית הצוללות מטריד. אני לא קשורה לאירוע"צילום: עופר וקנין
גור מגידו
גור מגידו
גור מגידו
גור מגידו

ערב אחד בסוף פברואר 2020, שלושה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה–23, הופיע גבר זר בפתח ביתה של משפחת עבאדי־בויאנג'ו בחולון. הגבר המיוזע — שהציג את עצמו בפני בעלת הבית, החשבת הכללית לשעבר באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו ובן זוגה, אנדי, כנציגו של ראש המוסד דאז, יוסי כהן — היה מצויד באקדח ובטאבלט. האקדח היה ככל הנראה אקדח צעצוע. על מסך הטאבלט נטען מבעוד מועד קובץ עם מה שנראה כמו שער עיתון "הארץ".

"יש לי פה את כתבת השער של 'הארץ' של מחר", אמר הגבר ונתן לעבאדי־בויאנג'ו לעיין בכתבה. מילים כמו "צוללות", "ספינות" ו"גז" ניבטו אליה מתוך המסך, כמו גם שמה שלה ושמם של כהן ושל בנימין נתניהו. הגבר הזר הושיט טלפון לבעלת הבית. "ראש המוסד רוצה לדבר איתך", אמר. ראש המוסד לא חיכה בצד השני של הקו. כמה דקות של מבוכה חלפו עד שהגבר עזב את המקום. עבאדי־בויאנג'ו, שילדיה שהו בבית במהלך התקרית, התפוצצה מזעם. בירור טלפוני זריז העלה כי הכתבה שהוצגה לה היא זיוף מוחלט. היא פנתה למשטרה ועוד באותו ערב נגבתה ממנה גרסה ראשונית. חוקרי היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) החלו לחקור. בשלב מסוים, התגלה כי למכוניתה של עבאדי־בויאנג'ו הוצמד גם מכשיר מעקב.

עד אוגוסט 2020 פיצחה המשטרה את התיק. שני חשודים עוכבו ונחקרו: העיתונאי העצמאי ליאור קופולוביץ', המוכר בעיקר בשם "אישתון", ובת זוגו. קופולוביץ' נחשד בהתחזות לעובד ציבור ובהטרדתה של עבאדי־בויאנג'ו כעדה בתיק 3000, ונחקר גם בחשד להצמדת מכשיר המעקב למכוניתה. עד כה לא התקבלה החלטה אם להעמידו לדין.

יוסי כהןצילום: מוטי מילרוד

הקשר בין מתווה הגז ותיק 3000

קופולוביץ' הוא בלוגר עצמאי בשנות ה–30 לחייו, תושב המרכז, שפעיל כעשור. הוא אחראי לכמה תחקירים עצמאיים מרשימים ועתירי אינפורמציה, שעליהם הוא עמל פרקי זמן ארוכים במיוחד. בתקופה שקדמה לתרגיל החקירה שהוציא לפועל, סימן לו קופולוביץ' יעד חדש: הגז, הצוללות, הספינות — ומה שביניהם.

חודשים דגר אישתון על חומרים בתיק 3000 ובפרשת מתווה הגז, וכמו רבים הוא מצא שיש מן המשותף לשתי הפרשות. בין היתר, הוא זיהה שרכישת סוג הספינות שרכשה מדינת ישראל מחברת תיסנקרופ הגרמנית הוצדקה בצורך לאבטח את אסדת הגז לווייתן שדובר על מיקומה 120 ק"מ בעומק המים. אלא שלאחר שנרכשו הספינות, התגלה כי מיקום האסדה שונה, והיא מוקמה 10 ק"מ בלבד מחוף דור. משרד הביטחון השלים את עסקת הרכישה של הספינות, בלי שעודכן בשינוי העצום בצורך המבצעי, שלדעת רבים במערכת הביטחון מבטל את הצורך בספינות מהסוג שנרכש.

קופולוביץ' סימן את עבאדי־בויאנג'ו ואת יוסי כהן כדמויות מפתח להבנת הפרשה. שעה שכיהן כראש המל"ל, קידם כהן את מתווה הגז, ועמד מאחורי חוות דעת שנויה במחלוקת — ששימשה להצדקת החלטתו של ראש הממשלה נתניהו להשתמש בסעיף החוק המאפשר פטור מהגבלים עסקיים למונופול הגז. יום אחרי מתן חוות הדעת, קיבל כהן מנתניהו תשלום במזומן על נאמנותו, בדמות המינוי לתפקיד ראש המוסד. כראש המל"ל כהן גם הפעיל לחצים לרכישת הספינות בבלעדיות מהגרמנים, ופעל לקידום מזכר הבנות לרכישת שלוש צוללות מתיסנקרופ, כך לפי עדויות בכירי משרד הביטחון שנמסרו לתנועה לאיכות השלטון.

עבאדי־בויאנג'ו, מצדה, אישרה את מתווה מימון הספינות, באופן חריג, באמצעות הלוואה, ומחוץ למסגרת התקציב. אישתון כנראה שם לב גם לכך שעבאדי־בויאנג'ו מונתה לאחר תקופתה כחשבת כללית ליו"ר בית ההשקעות פסגות, שעה שקרן איפקס — בניהולה של זהבית כהן, גיסתו של כהן — שלטה בפסגות. כששם את הטלפון בידיה של עבאדי־בויאנג'ו, הוא ככל הנראה קיווה שמה שתגיד לתוך המכשיר יאושש את ממצאי התחקיר המזויף שהציג לה.

זהבית כהן, מנכ"לית קרן איפקס. בתחקיר "המקור" טען גיא שיקר כי יוסי כהן הביא לפיטוריו באמצעות קשריו עם גיסתו, זהבית כהןצילום: דודו בכר

הקשרים שאכן קיימים בין עבאדי־בויאנג'ו לכהן עמדו במרכז תשומת הלב בשבועיים האחרונים, בעקבות העיסוק בפרשת הגירושים שנהפכה למפורסמת בישראל — זו המערבת את ראש המוסד לשעבר כהן, עובד לשעבר בפסגות בשם גיא שיקר ואת גרושתו, דיילת אוויר שניהלה לכאורה רומן עם כהן.

בתחקיר בן שני פרקים ששודר בתוכנית "המקור" על נסיבות פיטוריו של שיקר, שהיה אמון על תחום מכירת קרנות הנאמנות בפסגות, טען שיקר כי יוסי כהן הביא לפיטוריו באמצעות קשריו עם גיסתו, זהבית כהן. לעבאדי־בויאנג'ו היה תפקיד שולי בפרשה. היא שימשה יו"ר פסגות למשך מעט יותר משנה אחת בין 2018 ל–2019, ובמהלך פגישה בינה לשיקר, הוא שטח בפניה את נסיבות היכרותו המוזרה עם כהן. באותה פגישה שלחה עבאדי־בויאנג'ו מסרון ליוסי כהן שבו ציינה את היותו של שיקר עובד מצטיין שבמצטיינים. בהמשך שוחחה על הפרשה עם זהבית כהן. שיקר רמז שסיום דרכה של עבאדי־בויאנג'ו בפסגות באפריל 2019, היה על רקע אותם מסרון ושיחת טלפון. עבאדי־בויאנג'ו מקפידה לשתוק בנוגע לנסיבות סיום העסקתה בפסגות, דבר שמטבע הדברים מתפרש בעיני רבים כאישור לטענתו של שיקר בעניין.

היחסים העכורים עם בעלת הבית

השבוע דיברנו עם שישה מקורות שונים בהנהלה הבכירה לשעבר בפסגות ובסביבתה, ולא מצאנו אפילו אדם אחד שמוכן לקנות את הטענה שהסיבה לסיום דרכה של עבאדי־בויאנג'ו בפסגות נובע מפרשת שיקר. מנגד, כולם, ללא יוצא מן הכלל, מציינים את היחסים העכורים בין זהבית כהן לבין עבאדי־בויאנג'ו על רקע מחלוקות מקצועיות, כחלק משמעותי מהרקע לסיום היחסים. חשוב להבהיר כי חברי ההנהלה שעמם דיברנו אינם תלויים עוד בזהבית כהן לפרנסתם, מאחר שבית ההשקעות נמכר וההנהלה הוחלפה.

בשעה שמונתה עבאדי־בויאנג'ו ליו"ר, קרן איפקס כבר תיכננה למכור את השליטה בפסגות. איפקס רכשה את פסגות במחיר של כ–2.5 מיליארד שקל בשתי עסקות, שהראשונה מביניהן התרחשה ב–2010. כבר במועד המינוי של עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד היה ברור שאיפקס מחקה ערך עצום בהשקעה בפסגות. ב–2021 התבררו ממדי ההפסד — כמיליארד שקל במונחים נומינליים כשמביאים בחשבון הכנסות ממכירת החברה לאלטשולר שחם בכמיליארד שקל, וכ–500 מיליון שקל בדיווידנדים.

"ב–2018 הלחץ להביא למכירה היה עצום, ועל הרקע הזה התחיל מתח גדול בין זהבית כהן לעבאדי־בויאנג'ו", אומר אחד מהמנהלים הבכירים. על פי כמה חברי הנהלה, כהן ביקשה "לארוז" את החברה למכירה, כלומר, להקטין הוצאות באגרסיביות כדי להציג מצג קצר טווח של תוצאות כספיות מרשימות, שיסייע במכירת החברה. "כבר בישיבות הדירקטוריון הראשונות לאחר המינוי של מיכל, נאמר מפורשות שהכיוון הוא למכור, וכדי למכור צריך לחתוך הוצאות באגרסיביות, כדי ליצור מדדים שיאפשרו לקבל שווי חברה גבוה", אומר משתתף נוסף בישיבות.

צמצומים כ"הכנה למכירה" הם מהלך נפוץ בשוק ההון, אך בתנאים מסוימים המהלך עשוי להזיק לחברה בטווח הארוך, משום שעם צמצום כוח האדם, החברה מאבדת גם יכולות — דבר שבא לידי ביטוי בירידה בהכנסות בעתיד הרחוק יותר. "דווקא משום שמיכל היא אשת מקצוע שלא מסוגלת לחשוב רק רבעון אחד קדימה, היא לא הסכימה לקיים חלק מהדרישות של זהבית. אם תשאל אותי, זה הרקע האמתי לעזיבה של מיכל", מחמיא לה בכיר נוסף.

מקור אחר סיפר שעבאדי־בויאנג'ו ביקשה לקדם מהלכים ארוכי טווח שישפרו את ביצועי החברה, אבל בטווח זמן שבו איפקס קיוותה כבר להיפטר מהנכס, כמו החלפת מערכת המחשוב בבית ההשקעות והעברת משרדי בית ההשקעות מהמגדל בשדרות רוטשילד 3 למיקום חדש. "זהבית לא רצתה לשמוע על זה. היא התפוצצה. היא רצתה לייפות את הכל ולמכור. זה הכל", אומר המקור.

"למה עבאדי־בויאנג'ו אינה יוצאת בפומבי ומתארת את התמונה המלאה?", נשאל בכיר אחר שסיפר סיפור דומה למדי. "להגיד לך את האמת", השיב הבכיר, "אני חושב שמיכל נפגעה מאיך שנגמרו היחסים עם זהבית, אז די נוח לה לשתוק ולתת לשיקר לפזר רמזים".

הנתון שמקשה יותר מכל לקנות את התזה שלפיה עבאדי־בויאנג'ו סולקה מפסגות על רקע פרשת יוסי כהן והדיילת הוא ציר הזמן. עבאדי־בויאנג'ו עזבה את פסגות באפריל 2019. שיקר פוטר רק בנובמבר של אותה שנה, כלומר שבעה חודשים לאחר מכן. האם יש היגיון בטענה שיוסי כהן הפעיל את גיסתו כדי שתפטר קודם כל את יו"ר החברה, שכל חטאה היה שהחמיאה ליריבו, אבל המתין בסבלנות שבעה חודשים נוספים עד שהביא לפיטורי שיקר עצמו?

ספינת סער 6 שישראל רכשה מתיסנקרופ. במשרד הביטחון העדיפו שהתשלום על העסקה לא ייצא מהתקציב בבת אחתצילום: רמי שלוש

מימון יצירתי עוקף תקציב

הגושפנקא שנתן סיפור פיטוריו של שיקר להנחה על אודות קיומם של קשרים בין עבאדי־בויאנג'ו ליוסי כהן, מעניינת בעיקר בגלל שאלת חלקה של עבאדי־בויאנג'ו בפרשת כלי השיט ובדרך מימון עסקת הספינות, אחת מהעסקות שבלב הפרשה. ב–2015, אחרי עיסוק רב באפיון הספינות, פרסום מכרז בינלאומי, השהייתו וביטולו — התקשרה מדינת ישראל בעסקה לרכישת ארבע ספינות קרב מדגם סער 6 מתיסנקרופ, בעלות כוללת של כ–430 מיליון יורו. 27% מהעלות כוסתה על ידי ממשלת גרמניה כחלק מההסכם בין הממשלות. יתר הסכום שולם בתשלומים, במסגרת פטנט שהומצא במשמרת של עבאדי־בויאנג'ו בתקופתה כחשבת כללית.

רכש ביטחוני משולם על פי רוב מתקציב משרד הביטחון, גם כשמדובר בסכומים של מאות מיליוני יורו. בתקופתה של עבאדי־בויאנג'ו באוצר הומצאה שיטה חדשה: רכישת מטוסים וספינות בתשלומים. בעסקת הספינות סייעה מדינת ישראל לספקית תיסנקרופ לקבל הלוואה של כ–230 מיליון יורו מקבוצת מלווים בראשות בנק דיסקונט. ההלוואה איפשרה לחברה הגרמנית לפרוס למדינת ישראל את תשלום התמורה בעסקה לתשלומים ששולמו על פני שלוש שנים — מה שאיפשר למשרד הביטחון לפרוץ את מסגרת התקציב השנתי שלו. מדינת ישראל, אגב, התחייבה לשלם גם את עלות הריבית.

המהלך המימוני היצירתי עוקף התקציב הזה, שנחשף כשבוע בלבד אחרי שרביב דרוקר חשף בערוץ 10 את הידיעה הראשונה בפרשה, העלה את השאלה אם הוא חלק ממסכת השחיתות שנחקרה בתיק כלי השיט. כך או כך, בית המשפט העליון פסק באחרונה שההסדר הזה בלתי חוקי.

קודם לעסקת הספינות, תרגיל המימון הזה נעשה פעם אחת בהיסטוריה של מדינת ישראל — בעסקה לרכישת מטוסי אימון מאיטליה ב–2012; ועוד פעם אחת במקביל לעסקת הספינות, בעסקת מטוסי ה–F35. עבאדי־בויאנג'ו היתה שומרת הסף שאיפשרה את כל שלוש העסקות, אף שבעסקת ה–F35 ננקטה הקומבינה הזאת פעמיים, כשמשרד הביטחון הוסמך בידי הקבינט בתחילת 2021 למחזר את ההלוואה.

מיחזור ההלוואה בסך 2.5 מיליארד שקל, שנחשף על ידי אבי בר־אלי ב–TheMarker בתחילת השנה, נעשה מחוץ למשמרת של עבאדי־בויאנג'ו. המהלך עמד באחרונה למבחן בג"ץ, שהגישה התנועה לאיכות השלטון. בית המשפט העליון בחר לא להורות על ביטול החלטת הקבינט בפסק הדין שנתן באוגוסט האחרון, אך כלל בפסק הדין "התראת בטלות". כלומר, קביעה שההסדר הזה הוא בלתי חוקי ואסור מעתה והלאה, בין היתר משום שהוא סותר את הוראות חוק יסודות התקציב ועוקף את הפיקוח של הכנסת על מסגרת התקציב.

בכל הנוגע לדרך המימון של עסקת הספינות, ה"אליבי" שהציגה עבאדי־בויאנג'ו בעדותה לכך שסוגיית המימון אינה חלק מהמסכת הפלילית לכאורה בפרשה, נגע לכך שדרישת המימון החוץ־תקציבי של העסקה באה מהאנשים שנתפשים כחושפי השחיתות בפרשה: שר הביטחון לשעבר יעלון ומנכ"ל משרדו, דן הראל.

משה (בוגי) יעלוןצילום: תומר אפלבאום

"בעסקת המים הכלכליים, אישרתי את מתווה המימון", העידה עבאדי־בויאנג'ו בפני חוקרי תיק 3000, "משרד הביטחון רצה לעשות עסקת הלוואה כמו בעסקת המטוס (האיטלקי; ג"מ). לא הסכמתי שכל העסקות במשרד ייעשו באשראי, ולכן, כחשבת, קבעתי תקרת סכום אשראי מספקת של העסקות במשרד הביטחון. את התקרה, למיטב זכרוני, קבעתי בעסקת המים הכלכליים", אמרה לחוקרים.

יעלון והראל אישרו השבוע בשיחות עם TheMarker, שאכן, כפי שטענה עבאדי־בויאנג'ו, משרד הביטחון — ואם להיות ספציפיים, שניהם באופן אישי — היו אלה שדרשו את מימון העסקה באמצעות המהלך החוץ־תקציבי. השניים אמנם העידו בפרשה שהתנגדו להתקשרות בלעדית עם תיסנקרופ, בתחילת הדרך, אך מרגע שהוכרע שישראל תרכוש את הספינות מתיסנקרופ, העדיפו שהתשלום על העסקה לא ייצא מתקציב הביטחון בבת אחת. אם נתניהו או נאמנו, יוסי כהן, בכלל עסקו בסוגיית המימון החוץ־תקציבי עם עבאדי־בויאנג'ו, כפי שאולי הניח קופולוביץ' כשתיכנן את מבצע ההתחזות, אין לכך ראיות כלשהן.

פרשת הארגזים

נסיבה נוספת שהביאה רבים לסמן את עבאדי־בויאנג'ו כדמות מפתח בפרשת כלי השיט היא פרשת הארגזים. כשעבאדי־בויאנג'ו עזבה את משרד האוצר בתחילת 2017, היא נטלה כמה ארגזים כבדים של חומר מקצועי, כפי שחשף חיים לוינסון ב"הארץ" לאחר האירוע.

עבאדי־בויאנג'ו התעקשה בעדותה בתיק 3000, המתפרסמת כאן לראשונה, שלא לקחה אף מסמך הקשור לספינות. היא הודתה שלקחה מסמכים אחרים, כפי שנפרט בהמשך.

גם קורות חייהם של עבאדי־בויאנג'ו ובעלה אנדי, הביאו רבים לתהות לגבי מניעיה. עבאדי־בויאנג'ו נחשבה פקידה מזן מיוחד כשכיהנה כחשבת כללית. מצד אחד, היא מתוארת על ידי אנשים שעבדו עמה כמחוברת פוליטית ולעתים אפילו כמי שנכונה, בגבולות מסוימים, להגשים את מאוויי הפוליטיקאים. מצד שני, היא אשת מקצוע מצטיינת שגם שילמה במקרים מסוימים מחירים על התעקשותה לעמוד על האינטרס הציבורי. בין היתר, פורסם בתוכנית "עובדה" כי שמה נכלל ברשימת יעדים לריגול פוטנציאלי שהציגה חברת המודיעין בלאק קיוב, בשירותה של חברת כיל של עידן עופר. עופר שכר את שירותיה של בלאק קיוב במקביל להקמת ועדת ששינסקי 2, שדנה בהגדלת המס על מחצבים שכורה החברה.

שלטי בחירות של הליכוד, כחול לבן וכולנו. כחשבת הכללית באוצר עבדה עבאדי־בויאנג'ו, באופן חריג, תחת ארבעה שרי אוצר: יובל שטייניץ, יאיר לפיד, משה כחלון ובנימין נתניהוצילום: תומר אפלבאום

עבאדי־בויאנג'ו החלה את דרכה כגזברית סניף הליכוד בחולון בשנות ה–90. באותה תקופה היא היתה גם חברת מרכז הליכוד. בהמשך היא התגלגלה לתפקיד יועצת כלכלית במשרד הבריאות, שנשלט בידי המפלגה, ולאחר מכן מונתה ליו"ר החברה הממשלתית מ.י נכסים, שם עסקה במהלך ההפרטה של בנק דיסקונט, שנמכר לקבוצה בראשות מתיו ברונפמן. ב–2005 מונתה לתפקיד חשבת הבנק הבינלאומי, וב–2011 מונתה לחשבת הכללית באוצר, תחילה תחת שר האוצר יובל שטייניץ. באופן חריג, עבאדי־בויאנג'ו שרדה תחת שלושה שרים נוספים: יאיר לפיד, משה כחלון ונתניהו, ששימש שר אוצר בממשלת המעבר ערב בחירות 2015.

במערכת הפוליטית רבים מזהים את עבאדי־בויאנג'ו כבעלת זיקה לנתניהו. כששירתה תחת שטייניץ, לפיד וכחלון, שמרה עבאדי־בויאנג'ו על ציר פתוח ללשכת ראש הממשלה, ונהגה לפגוש את נתניהו אישית, ללא נוכחות השרים המכהנים, באופן תכוף.

ב–2016 ביקש נתניהו משר הביטחון דאז, יעלון, למנות את עבאדי־בויאנג'ו למנכ"לית משרד הביטחון, לקראת פרישתו של המנכ"ל הקודם, דן הראל. יעלון דחה את ההצעה על רקע המוניטין של עבאדי־בויאנג'ו כמי שנאמנותה הסופית נתונה לנתניהו.

גם בעלה של עבאדי־בויאנג'ו, רופא שיניים במקצועו, נודע בעברו הרחוק בקשריו הפוליטיים. אנדי בויאנג'ו שימש בסוף שנות ה–90 מנכ"ל חברת נתיב אל המזרח, שענייניה נחקרו במסגרת פרשת חברות הקש שבה נחשד יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בקבלת שוחד משורה של אנשי עסקים, תיק שנמרח היטב על ידי היועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין, עד שנסגר מחוסר ראיות בתחילת העשור הקודם. באחרונה מינה שר האוצר ליברמן את עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד יו"ר חברת קצא"א (הישנה), חברה ממשלתית המחזיקה בחלקה של המדינה בתחנת הכוח דוראד. בין לבין היא היתה גם יו"ר פסגות.

במהלך 2017 התייצבה עבאדי־בויאנג'ו במשרדי יחידת להב 433 בלוד, כדי למסור את עדותה בתיק 3000. "באחרונה פורסם בתקשורת שכאשר עזבת את תפקידך לקחת עמך קלסרים הביתה. מה הכילו הקלסרים?" שאלו אותה החוקרים. "פיניתי חדר עבודה של 20 שנה", הסבירה החשכ"לית לשעבר, ופירטה שהעבירה את מטלטליה בין משרדיה במקומות העבודה השונים ומעולם לא לקחה את החפצים הביתה. "הוצאתי המון ארגזים עם המון מזכרות אישיות", הסבירה.

"לא הוצאתי שום רשומה מהמדינה ושום נייר שאין לו עותק במדינת ישראל. הוצאתי עותקים שהרגשתי שאני אצטרך אותם מכיוון שאני נרדפת, או דברים שהרגשתי שאצטרך לתת עליהם דין וחשבון. לדוגמה: הוצאתי קלסרים של ישיבות של חברות ענבל (חברת הביטוח הממשלתית; ג"מ) ומ.י נכסים שם כיהנתי כיו"ר הדירקטוריון (החברה הממשלתית שמכרה את מניותיה בדיסקונט לקבוצת ברונפמן; ג"מ). החומר הוא לא סודי ולא מסווג".

ימי הלמבורגיני

קבוצת מסמכים אחרת, טענה החשבת הכללית לשעבר, נוגעת לצורך שלה להתגונן במסגרת הסכסוך הפרסונלי שלה עם פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנכ"ל בתי החולים הדסה ושיבא; סכסוך שהביא לעולם מעט תועלת והרבה כותרות צבע בעיתונות הכלכלית.

אחת מנקודות הרתיחה של הסכסוך התלקחה ב–2015 בעקבות דו"ח ביקורת שיזמה עבאדי־בויאנג'ו על שיבא, שרוטשטיין בדיוק סיים את תקופתו כמנכ"לו. חלק מהדו"ח עסק בנושא אי־הסדרת אישורים למבנים מתקופת המנדט הבריטי בבית החולים. לרוטשטיין הססגוני, שצבר מוניטין של תגרן השש אלי קטטה, יש גם כמה מעלות. חוש הומור הוא בהחלט אחת מהן. בתגובה לדו"ח, שיגר רוטשטיין מכתב לראש ממשלת בריטניה דאז, דיוויד קמרון: "אשמח לקבל עותקים מהמסמכים של ממשלת בריטניה, כדי שאוכל להבטיח לממשלת ישראל שכל הבניינים נבנו ברשות ובסמכות מלאה", הליץ המנכ"ל.

פרופ' זאב רוטשטייןצילום: תומר אפלבאום

תזמון פרסום הדו"ח נתפש על ידי רוטשטיין כחלק מניסיון של עבאדי־בויאנג'ו לסכל את מינויו למנכ"ל בית החולים הדסה עין כרם. זה לא עבר בשתיקה. חודש לפני כניסתו לתפקיד השיב מלחמה בראיון לוחמני ל"כלכליסט": "החשבת הכללית היא המתעללת הראשית בהדסה", הוא צוטט בכותרת. בגוף הראיון התלונן רוטשטיין על עיכובים בהעברת חלק מ–1.3 מיליארד השקלים שהמדינה התחייבה להעביר לבית החולים במסגרת תוכנית ההבראה של בית החולים, כביכול על רקע ההתנגדות של עבאדי־בויאנג'ו למינויו.

בהמשך, נהפך הסכסוך לתגרה בין רוטשטיין לבין החשב המלווה שמינתה עבאדי־בויאנג'ו להדסה עוד לפני מינויו של רוטשטיין למנכ"ל בית החולים, רו"ח רז זונטג. בינואר 2017 פורסם כיצד טמן רוטשטיין פח לחשב, כשהכניס למערכת ההזמנות של בית החולים הזמנה פיקטיבית של מכונית למבורגיני אדומה בעלות של 1.3 מיליון שקל, רק כדי להוכיח שהרכש המוזר הזה עובר לרו"ח הנכבד מתחת לאף. אין צורך לציין שמישהו טרח להדליף את הידיעה על כך לעיתונות. עד מהרה התפטר החשב מתפקידו ומונה לו מחליף.

ימי הלמבורגיני היו ימיה האחרונים של עבאדי־בויאנג'ו במשרד האוצר. אלה היו גם ימי אירוע הארגזים. "אני נרדפת על ידי פרופ' רוטשטיין בצורה בלתי רגילה", אמרה עבאדי־בויאנג'ו לחוקרי תיק 3000. לדבריה, היא נדרשה לחומרים "כדי שאם הוא יפנה אלי או יתבע אותי בבית המשפט, שיהיה לי עותק בקשר לדרכי התנהלותי".

מה עוד כללו הארגזים? "הוצאתי עותקים של החלטות שקיבלתי בנושא תע"ש", הסבירה עבאדי־בויאנג'ו. תהליך ההפרטה של יצרנית הנשק והתחמושת הממשלתית שנמכרה בסופו של דבר ב–2018 לאלביט היה מכרז עם מציע אחד בלבד שהחל בימיה של עבאדי־בויאנג'ו במשרד האוצר, ואף עמד במרכז דו"ח מיוחד של מבקר המדינה.

המבקר הצביע, בין היתר, על פרוטוקולים מדיונים בוועדה שדנה במכירה, שנותרו בלתי חתומים, בשל מחלוקת לגבי הנאמר בדיונים. "אני לא רוצה להישאר חסרת הגנה אם אשאל על כך בעתיד", הסבירה עבאדי־בויאנג'ו לחוקרים. החוקרים לא הרחיבו בשאלות על הנושא.

בנוגע לתיק 3000, התחייבה החשבת הכללית לשעבר בפני החוקרים, "לא הוצאתי שום ניירות בנושא המים הכלכליים (כינויה של עסקת הספינות; ג"מ) והצוללות".

המפגשים עם עו"ד דוד שמרון

חוקרי תיק 3000, שהחזיקו ביומני הפגישות של כמה מהמעורבים בתיק, שמו לב לכך שעבאדי־בויאנג'ו נפגשה כמה פעמים במהלך כהונתה עם דמות מפתח אחרת בתיק, עו"ד דוד שמרון. שמרון שימש עורך דינו האישי של ראש הממשלה באותה עת, נתניהו, ובמקביל עורך הדין של המשחד העיקרי בתיק (על פי כתב האישום), נציג תיסנקרופ בישראל, מיקי גנור.

עו"ד דוד שמרוןצילום: מוטי מילרוד

חוקרים: "בכל הדבר הזה, האם עו"ד דוד שמרון דיבר איתך?"

עבאדי־בויאנג'ו: "לא דיבר איתי מילה וחצי מילה. אני מציעה לכם לברר אם הוא בכלל ישב בחדרים. אני לא ידעתי שדוד שמרון הוא חלק מזה. את השם תיסנקרופ שמעתי רק עכשיו בפרסומים".

חוקרים: "מול מי לברר?"

עבאדי־בויאנג'ו: "מול מנה"ר (מנהל הרכש במשרד הביטחון; ג"מ). לא התעסקתי בכלל בספק. בעניין זה שאל אותי לאחרונה עיתונאי אם שמרון ישב בחדר בעסקת הצוללות ולאחר שבדקתי עם עמוס שקדי (שהיה חשב משרד הביטחון; ג"מ) ועם מלכה שמעון שהיתה הסגנית של שקדי, הם אמרו לי ששמרון לא ישב שם וכך מסרתי לעיתונאי. בעסקת המטוס האיטלקי עלו שאלות על הספק... שאלו אותי בקבינט על הדירוג (דירוג האשראי של הספק; ג"מ). לאחר השאלה הזאת נתתי הוראה לחשבות משרד הביטחון לעקוב אחרי הדירוגים והדו"חות הכספיים של הספקים הגדולים במשרד שאנו תלויים בהם באופן שוטף".

חוקרים: "האם ראש הממשלה שאל אותך מה הדירוג של תיסנקרופ?"

עבאדי־בויאנג'ו: "לא. זו עסקת G2G (עסקה שנחתמה רשמית בין הממשלות של ישראל וגרמניה; ג"מ). אני בכלל לא זוכרת ששאלת הספק או תיסנקרופ עלתה בקבינט המים הכלכליים".

חוקרים: "האם את מכירה את עו"ד דוד שמרון והאם נפגשת עם עו"ד דוד שמרון במהלך עבודתך?"

עבאדי־בויאנג'ו: "בנושא המים הכלכליים והצוללות שמרון לא דיבר איתי. חשוב לי להדגיש כי שימשתי חשבת כללית כמעט שש שנים ואני אומרת את הדברים למיטב זכרוני. לא זכור לי שהוא דיבר איתי על הלקוחות שלו. דיברתי איתו על נושא הדסה ביוזמה שלי. ישבתי גם עם אישתו אודרי כנציגת נשות הדסה בישראל". אודרי שמרון, רעייתו של שמרון, היא מנכ"לית נשות הדסה, בעלי בתי החולים הדסה.

מניית הזהב של ישראל בצים

עניין אחר שעלה בעדות של עבאדי־בויאנג'ו הוא סוגיית מניית הזהב של מדינת ישראל בחברת הספנות צים. ב–2004 מכרה ישראל את אחזקותיה בצים לחברה לישראל, בבעלות משפחת עופר.

בידי המדינה נותרה "מניית זהב" בחברה, המאפשרת לה למנוע את העברת השליטה בחברה לידיים זרות וכן מאפשרת לה לדרוש מצים להמשיך להחזיק בגודל צי מסוים — כדי להבטיח את יכולתה של המדינה להשתמש בספינות הסוחר של צים בשעת חירום. עידן עופר, בעל השליטה בצים, ביקש כי המדינה תוותר על מניית הזהב באמצע העשור הקודם, כדי להיפטר ממספר ספינות ישנות ולהגביר את הגמישות הניהולית של החברה. מי שפעל מטעמו בעניין הזה היה עו"ד שמרון.

חוקרים: "ידעת על הקשר של דוד שמרון לצים?"

"למיטב זכרוני, לא בזמן אמת", השיבה עבאדי־בויאנג'ו והוסיפה כי עמדתה בנושא מניית הזהב היתה מחמירה, נגד ויתור המדינה על המניה. עבאדי־בויאנג'ו אפילו החזיקה באסמכתאות לעמדתה המתנגדת. הפרוטוקול מתאר כיצד העבירה לחוקרים במהלך העדות נייר עמדה שגובש בתקופתה באוצר, שאותו שלח לה סגנה כחשבת כללית, יריב נחמה. למרבה המבוכה, החוקרת פתחה את המסמך ומצאה בו אזכור לכך ששמרון ייצג את צים, בניגוד לטענתה של עבאדי־בויאנג'ו שלא ידעה על המעורבות של עורך הדין. "גם אם הובא לידיעתי, כפי שעולה מהמכתב של יריב נחמה ששמרון הוא המייצג של צים, ולא זכרתי את זה — לא ראיתי שלעובדה הזאת יש קשר לעמדתי", אמרה.

חוקרים: "יש לך מה להוסיף?"

עבאדי־בויאנג'ו: "אני מוצאת לנכון להבהיר שבסמוך לסיום כהונתו של דן הראל בתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון ולאחר ששמעתי על עזיבתו הצפויה, פניתי ביוזמתי לראש הממשלה וביקשתי ממנו שימליץ עלי לשר בוגי יעלון. אני מעריכה שהוא המליץ עלי. אני לא מאמינה שבוגי שקל בכלל את מועמדותי. הפנייה לראש הממשלה נעשתה מיוזמתי ועשיתי זאת כי סברתי שאני מסוגלת לתרום למדינת ישראל בתפקיד הזה. העובדה שהדברים האלה יוצאים לעיתונות, כמו גם הניסיון לקשור אותי לפרשיית הצוללות, היא מטרידה. פנו אלי לפחות שני כתבים באחרונה בשאלה אם זומנתי לעדות בעניין הצוללות. יש ניסיון לשרבב את שמי באירוע שאני לא קשורה אליו".

אחרי שישראל מכרה את אחזקותיה בצים לחברה לישראל, באמצע העשור הקודם בעל השליטה עידן עופר ביקש כי המדינה תוותר על מניית הזהב שלה. מי שפעל מטעמו בעניין הזה היה עו"ד שמרוןצילום: Kobi Wolf - Bloomberg

עבאדי־בויאנג'ו מסרה: "בכהונתי כיו"ר פסגות ראיתי לנגד עיני את טובת בית ההשקעות, לקוחותיו ועובדיו. התיאור בכתבה לגבי הסיבות לסיום כהונתי אינו משקף את מלוא התמונה. שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ ביקש ופעל למנותי לתפקיד יו"ר קצא"א הישנה. ההליכים הושלמו בתקופת הממשלה הנוכחית, במהלך כהונתו של אביגדור ליברמן כשר האוצר. יש לציין כי קודמי בתפקיד כיהן גם הוא בעבר כחשב הכללי.

"החקירה שנוהלה בעניין בעלי בפרשיית ליברמן נסגרה מחוסר אשמה. עבודתו אצל ליברמן הסתיימה לפני יותר מ–20 שנה.

"בנושא פעילותי בליכוד, פרשתי ממרכז הליכוד לפני כ–24 שנה ואיני עוסקת מאז בפעילות פוליטית. בתקופת כהונתי כחשבת הכללית נפגשתי עם ראש הממשלה נתניהו בעניינים מקצועיים ובמסגרת סמכויותיי ואחריותי.

"המימון לעסקות המטוסים וספינות המגן אושר על ידי הקבינט הביטחוני לבקשת משרד הביטחון, תוך הצגה מלאה של העסקות, משמעותן ורישומן בספרי במדינה. לעניין בג״ץ עסקת המטוסים, בג"ץ דחה את העתירה, וסלל את הדרך לביצוע עסקת המימון החדשה למטוסים.

"איני יכולה להתייחס לתוכן עדותי בתיק 3000. עם זאת, בשאלות ש–TheMarker הפנה אלי, נקב הכתב בתאריך שגוי שבו לכאורה נגבתה ממני עדות.

"איני יכולה להתייחס לפרטי אירוע 'אישתון' מעבר למידע שפורסם בפומבי. על פי הפרסומים, בפברואר 2020 'אישתון' הגיע לביתי תוך התחזות לאדם אחר, חדר לפרטיותי, טפל עליי האשמה שאין לה אחיזה במציאות, ומאוחר יותר אף התברר כי הציב מכשיר מעקב על המכונית שלי. 'אישתון' גרם לי נזק המלווה אותי עד היום. אני סבורה כי אסור שפקידי ציבור ושומרי סף, בתקופת כהונתם ולאחריה, יהיו מטרה לאיומים, הכפשות וסחטנות. מקצוע העיתונות לא יכול שיהפוך עיר מקלט לביצוע פעולות עברייניות".

ליאור קופולוביץ' (אישתון) סירב להגיב לפרסום.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"