כעבור 9 חודשים, רק 1% מהחייבים ניצלו את פריסת החובות לפי חוק הקורונה
החוק מאפשר לאדם עם חוב של עד 50 אלף שקל, להסדיר אותו בתנאים נוחים מהרגיל ■ הוראת השעה הוארכה עד מארס 2022 ■ מאז שהחוק עבר, 12% מהתיקים נסגרו אחרי תשלום מהיר של החוב בהנחה של אגרה ושכ"ט

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את בקשת שר המשפטים, גדעון סער, להאריך את הוראת השעה שכוללת הסדרים מיוחדים ומקלים בהוצאה לפועל לתקופת הקורונה עד למארס 2022. ההארכה התבקשה גם בשל העובדה שרק חלק מזערי מהחייבים ביקש הסדר מיוחד לפי החוק, וכדי לאפשר לעוד חייבים להצטרף להסדר.
חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מספר 68) פורסם בספטמבר 2020, והיה תקף למשך תשעה חודשים עם אפשרות להאריך את הוראת השעה עד 18 חודשים. מטרת התיקון היא לעודד אנשים שנקלעו שלא בטובתם לחובות בתקופת הקורונה, להסדיר כמה שיותר מהר את החובות שלהם בתנאים נוחים מהרגיל, כדי שהמשבר הכלכלי הזמני שאליו נפלו לא יהפוך למשבר קבוע.
התיקון קובע מסלול ייחודי, שלפיו בתיקים שייפתחו בהוצאה לפועל בגין חובות של עד 50 אלף שקל (90% מסך התיקים שנפתחים בשנה בהוצאה לפועל), מתאפשרת פריסה של החוב לתקופה של עד שנתיים לפי תשלומים חודשיים קבועים. חייב שישלם את התשלומים החודשיים באופן עקבי יקבל הפחתה בריבית, באגרה ובשכר טרחת עורך דין. בנוסף, לא יינקט נגדו הליך גבייה (כמו עיקולים או הגבלות שונות) כל עוד יעמוד בתשלומים. כמו כן, הוארכו המועדים של תקופת האזהרה והתקופה להגשת התנגדות, כדי לתת לחייבים זמן להתאושש כלכלית ולגייס משאבים לפרוע את החובות.
לפי נתוני רשות האכיפה והגבייה, לאחר כניסת התיקון לתוקף נפתחו בהוצאה לפועל כ-99 אלף תיקים מתחת לסכום של 50 אלף שקל, שעליהם ניתן להחיל את ההסדר. עם זאת, רק ב-1,000 תיקים הוגשה בקשה להסדר הפריסה המיוחד.
- החוק החדש שיאפשר לפרוס את חוב הקורונה, אולי אפילו עד אחרי שיימצא חיסון
- הקורונה תעמיק את הבור בכיס: למה עוד אפיקי אשראי לא יעזרו לחלשים
- עיכוב גבייה ופריסת תשלומים: החוק שיעזור למי שנקלעו לחובות בגלל הקורונה
בנוסף, 12.5 אלף תיקים נסגרו לאחר שהוחזר החוב (תשלום ראשון נעשה תוך 45 יום) - תוך הפחתה של האגרה ושכר הטרחה. להערכת רשות האכיפה והגבייה, הקטנת האגרה ושכר הטרחה בהתאם לתיקון לחוק תימרצה אנשים לשלם מוקדם יותר, שכן מספר החייבים ששילמו מהר את מלוא החוב הוכפל לעומת תקופה מקבילה. עם זאת, הנתון הזה מעלה את השאלה מדוע הם היו צריכים להגיע להוצאה לפועל, אם יש להם אפשרות לשלם מהר יחסית את החוב במלואו.
תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה, אמר ל-TheMarker כי הם קיוו שיותר חייבים יבקשו הסדר מיוחד. "עשינו כל מאמץ לעודד חייבים להצטרף להסדר, אבל בסוף - זו החלטה שלהם", הוא אמר. על מנת לעודד חייבים להצטרף להסדר, נשלחו מסרונים, הושק קמפיין ברדיו, בדיגיטל ובפייסבוק - ואף נוצר קשר טלפוני עם החייבים.
את התיקון יזם שר המשפטים לשעבר, אבי ניסנקורן, והוא גובש על ידי עורכות הדין לירון נעים ומרב זוהרי מייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), בשיתוף עם מוסקוביץ וענת הר־אבן, היועצת המשפטית של הרשות.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?
תגובות
כתבות שאולי פספסתם

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"
