עורך הדין של עשירי ישראל: שיטות הפעולה של פיני רובין נחשפות

הקמת מבנים משפטיים לצורך צמצום תשלומי מס, יחסים אישיים עם בעלי הון וסיוע לרגולציה ■ תביעה משפטית שמתנהלת בימים אלה חושפת חלק משיטות הפעולה של עו"ד פיני רובין ■ רובין: "טענות ורמיזות מכפישות ובדויות"

פיני רובין. "הוא מומחה במסים, אבל המומחיות הגדולה יותר שלו היא להבין כיצד המערכת — המשפטית, הכלכלית, הפוליטית — עובדת"
פיני רובין. "הוא מומחה במסים, אבל המומחיות הגדולה יותר שלו היא להבין כיצד המערכת — המשפטית, הכלכלית, הפוליטית — עובדת"צילום: אייל טואג
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה
שוקי שדה

מעטים המקרים שבהם מתגלים מסמכים החושפים את הקרביים של עבודת עורכי דין לענייני מס, שבונים מבנים משפטיים מיוחדים כדי שבעלי הון ישלמו פחות מס. ב–2000–2001 בנה עו"ד ג'וש רוזנצוויג, אז בכיר במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות', מבנה מס כזה עבור פרופ' שלמה בן חיים, אחד היזמים הישראלים הבולטים בתחום מדעי החיים.

רוזנצוויג עבד על כך עם עורכי דין ורואי חשבון מהולנד ומלוקסמבורג, עבודה שכללה לפחות שתי פגישות באמסטרדם, וחילופי פקסים ומיילים שבהם היו חוות דעת ושאלות שונות. במסגרת העבודה הוקמה חברת אימפולס הישראלית, שנוהלה בנאמנות על ידי משרד גורניצקי והיתה חלק מקבוצת החברות של בן חיים בחו"ל. בהתכתבויות של רוזנצוויג עם עמיתיו מחו"ל מופיעה גם רשימת "דברים לעשות", הכוללת רכישה או שכירה של משרדים חדשים, פתיחת חשבונות בנק, שכירת צוות וקביעת משכורות, והחלטה על יציקת פעילות לחברות האלה.

לצורך כך הוצע על ידי עורכי הדין שהיו מעורבים בנושא כי יש להשקיע בנדל"ן בהולנד ולהקים קרן להשקעות בתחום הרפואה בהולנד. בנוסף, נקבע כי יש למנות שלושה דירקטורים הולנדים ואחד ישראלי — שלמה בן חיים. באחת הפעמים דן רוזנצוויג עם עמיתיו בשאלה אם נכון לקבוע ששנת המס תתחיל באפריל ולא בינואר, דבר שיכול לחסוך 22.5 אלף דולר בשנה. בסופו של דבר הוחלט שלא, מחשש שרשויות המס יראו בכך שימוש לרעה בחוק.

הדברים האלה מופיעים בקובץ בן 176 עמודים — נספח לתצהירו של איש העסקים האמריקאי לואיס פל, שהסתכסך עם בן חיים שהיה חבר קרוב ושותף שלו במשך שנים. פל תבע את בן חיים ב–2012 בנוגע למניות חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון שבבעלות בן חיים ושלטענת פל היו שוות 100 מיליון דולר. השניים הגיעו לפשרה, אך כיום נמצא פל בסכסוך עם משרד עורכי הדין גורניצקי, בראשותו של פיני רובין, בנוגע לתשלום שכר טרחה. שם מופיע הנספח המתאר את הקמת מבני המס עבור בן חיים, כאחת הראיות לכך שבמשרד גורניצקי לא היו צריכים ליטול על עצמם את הטיפול בפל, כאשר זה תבע את בן חיים ב–2012. מנגד, במשרד גורניצקי טוענים כי פל נמנע במכוון לשלם שכר טרחה המגיע להם בתיק, כ–35% מ–27 מיליון דולר שקיבל פל בפשרה. בימים אלה מתקיימים דיוני ההוכחות במשפט. עורכי הדין שמייצגים את פל, גיא גיסין ויואל פרייליך, סירבו להתייחס לנושא.

בניית מבני מס הוא תחום ההתמחות של משרד גורניצקי בכלל ושל עו"ד רובין בפרט — ובעלי הון רבים נהנו מכך במשך שנים. רובין צמח בתחום המסים, ובמהלך השנים נהפך ליועץ קרוב לבעלי הון ולדירקטורים. הוא מלווה את יצחק תשובה, לדוגמה, בירידות ובעליות שחווה בעל השליטה בקבוצת דלק במהלך השנים. רובין הגיע למעמד של אחד מבכירי פרקליטי הטייקונים בישראל, ומלבד תשובה הוא ליווה גם את סמי ועידן עופר, שרי אריסון, דני דנקנר, ארנון מוזס, בני שטיינמץ ואילן בן דב. מסמכי התביעה מאפשרים הצצה בלתי אמצעית לאופן שבו פועל המשרד שלו, ובמקביל, ניתן לזהות שיטות פעולה עקביות לאורך השנים, שדרכן סייעו רובין ומשרדו ללקוחותיהם.

לרובין היה חלק בשתי פרשות משמעותיות הנוגעות לקבוצת אריסון, ובשתי הפרשות הללו נשמעה ביקורת על העצות שנתן רובין לבכירי החברות בנוגע להתנהלות בהן

שרי אריסון. רובין ליווה אותה, את סמי ועידן עופר, דני דנקנר, ארנון מוזס, בני שטיינמץ ועודצילום: Ariel Schalit / ASSOCIATED PRESS

הון, שלטון ורגולציה

רובין מצוי היטב במרחב שבין ההון לשלטון. כך לדוגמה, השר לשעבר אריה דרעי עבד עבורו כיועץ כמה שנים לפני חזרתו לפוליטיקה ב–2013. בתגובה ל"הארץ" בינואר 2013 אמר דרעי כי קיבל 300 אלף שקל מהמשרד של רובין עבור ייעוץ בעסקת נדל"ן מסובכת. רובין מעורב בכל אחד מהנושאים שבהם עוסקים תיקי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. ב–2008 הוא היה מעורב בהליכי החקיקה של מה שכונה מאוחר יותר חוק מילצ'ן — החוק שאיפשר לעולים חדשים ותושבים חוזרים לא לשלם מס במשך עשר שנים, והופיע בכנסת כדי לדבר בעד החוק.

רובין מייצג את בנק הפועלים, שעד לא מזמן החזיק בשליש ממניות "ידיעות אחרונות", והיה הכונס של יורוקום אחזקות, שדרכה שלט שאול אלוביץ' בבזק. מתוקף זה היה רובין מעורב במכירת בזק לסרצ'לייט. רובין גויס ב–2019 לצוות ההגנה של נתניהו לצורך ייצוגו בתיק 4000, אך לאחר כמה חודשים עזב את הייצוג, ככל הנראה משום שנתניהו, כמו במקרים של פרקליטים אחרים, לא שילם לו.

בנוסף, בדיוני ועדת הריכוזיות בעשור הקודם, הגיע רובין מטעם משפחת עופר כדי למנוע את המלצות הוועדה המסתמנות ובהמשך, כשהן התקבלו, הוא היה קולם של הטייקונים בהשמעת ביקורת בתקשורת נגד ההמלצות. לאחר גילויי הגז הגדולים, הוא נלחם עבור האינטרסים של שני לקוחותיו הגדולים — יצחק תשובה וקובי מימון — הן בוועדת ששינסקי והן בדיונים לקראת אישור מתווה הגז בדצמבר 2015. "פיני תמיד שם", אומר בכיר לשעבר באחת החברות הגדולות שרובין ייעץ להן, "הוא מומחה במסים, אבל המומחיות הגדולה יותר שלו היא להבין כיצד המערכת — המשפטית, הכלכלית, הפוליטית — עובדת".

אחת משיטות העבודה הבולטות של רובין ואנשיו היא היכולת לקשור קשרים אישיים עם לקוחותיהם, ללחוש על אוזנם ולהתערבב במועדון שבו הם נמצאים. במשך השנים הוא נהפך לאיש שמנהלים בכירים בחברות ציבוריות ואנשים חזקים במשק סומכים על עצותיו. "היכולת שלו לקנות את אמונם של בעלי ההון שעבורם הוא עובד היא כוח מרכזי אצלו", אמר בכיר נוסף באחת החברות שרוביו עבד עבורן, "הוא איש נחמד מאוד. זו תכונה שאסור לזלזל בה".

רובין צמח בתחום המסים, והגיע למעמד של אחד מבכירי פרקליטי הטייקונים. רובין גם מעורב בכל אחד מהנושאים שבהם עוסקים תיקי נתניהו

רובין (משמאל) עם נוחי דנקנרצילום: עופר וקנין

הקשר של רובין עם שרי אריסון, בנק הפועלים ושיכון ובינוי

קשר הדוק במיוחד היה לרובין עם שרי אריסון, שהיתה עד לפני כשלוש שנים בעלת השליטה בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי. רובין היה זה שליווה את אריסון והפועלים במאבק מול נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, שביקש להדיח את יו"ר הפועלים לשעבר דני דנקנר, שמאוחר יותר הורשע בפלילים, בהקשר לתפקידו בבנק.

לרובין היה גם חלק בשתי פרשות משמעותיות הנוגעות לקבוצת אריסון — ההאשמות נגד בנק הפועלים בסיוע ללקוחות הבנק בארה"ב בהתחמקות מתשלומי מס; ופרשת השוחד של חברה נכדה של שיכון ובינוי באפריקה, שבה הועמדו לדין שורה של בכירים ישראלים לשעבר בחברה. בשתי הפרשות האלה נשמעה ביקורת על העצות שנתן רובין לבכירי החברות בנוגע להתנהלות בהן.

בנושא של פרשיית המסים בארה"ב, לפני שנה הודיע הפועלים לבורסה על הסכמה עם רשות המסים בארה"ב, שלפיה ישלם הבנק קנס כולל של 900 מיליון דולר (3.1 מיליארד שקל). "אין כל חמלה ורחמים למוסדות פיננסיים זרים, שבניגוד לחוק מסייעים לאזרחים אמריקאים אמידים בהתחמקות מחובות תשלום המסים שלהם", אמר על ההסדר דון פורט, ראש מחלקת חקירות פליליות ברשות המסים האמריקאית.

הפועלים שילם בפרשה זו סכום הגבוה ב–500 מיליון דולר מלאומי — שהגיע להסדר דומה עם הרשויות בארה"ב כבר ב–2014. מלבד זאת, הפועלים שילם בגין פרשה זו סכומי עתק ליועצים ולרואי חשבון. לפי הערכות, משרד גורניצקי קיבל סכום של 200–250 מיליון שקל. בסך הכל, עם העלויות הקשורות לסגירת הפעילות של הפועלים בשווייץ, הפרשה הזאת עלתה לבנק 4.5 מיליארד שקל — כ–12% מההון העצמי של הבנק. בעקבות הפרשה, ובהוראות הפיקוח על הבנקים, הקים הפועלים ועדה בלתי תלויה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר.

"התרשמתי שהוא האיש הדומיננטי בחדר הדיונים, ושעל פיו יישק דבר", אומר גורם הבקיא בפרטי הפרשה מהצד של הפועלים, "רוב הבכירים בבנק אינם משפטנים, לא היתה להם דרך להתמודד עם מה שהוא אומר — הם סמכו על עצותיו. אני זוכר אמירות שלו על כך שאין מה למהר ולסגור את הפרשה".

גם בפרשת שיכון ובינוי נשמעה ביקורת על התנהלותו של רובין. המידע על הבעיות שיש לשיכון ובינוי באפריקה הגיע לחברה כבר ביולי 2017. זאת, לאחר שרואה חשבון שעבד בחברה נכדה באפריקה, שי סקף, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בהיקף של 6 מיליון שקל. בתביעה הוא העלה את הטענות שהתגלגלו מאוחר יותר לחקירת משטרה ולכתבי אישום בנוגע למזומנים בהיקף אדיר שזרמו לפקידים באפריקה, כדי ששיכון ובינוי יזכו בפרויקטים.

רובין מצוי היטב במרחב שבין ההון לשלטון. בתגובה ל"הארץ" בינואר 2013 אמר אריה דרעי כי קיבל 300 אלף שקל מהמשרד של רובין עבור ייעוץ בעסקת נדל"ן מסובכת, לפני שחזר לפוליטיקה

ח"כ אריה דרעיצילום: עמית שאבי

בתקופה מסוימת התנהל הליך גישור חשאי בעניין סקף אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. היא התנתה את הטיפול בהליך בדיווח לרשויות. בתגובה טען רובין שצריך לדווח בשווייץ ולא בישראל, מכיוון שהחברה הבת מאוגדת בשווייץ. כך או כך, שיכון ובינוי לא דיווחה על התביעה של סקף לבורסה ולציבור לא היה מושג לגבי הטענות עד שנפתחה החקירה הגלויה, בפברואר 2018.

לפי פרסום ב"גלובס", שמתבסס על חומרי החקירה, רוני פאלוך, מנכ"ל SBI שווייץ, החברה האם של החברה שפעלה באפריקה, סירב להשיב בישיבת דירקטוריון לשאלת אחד הדירקטורים אם אישר תשלום במזומן לגורמים מסוימים. לאחר מכן, יצא פאלוך מהישיבה ודירקטורים שאלו על כך את רובין. אחד מהם היה ניר זיכלינסקי, איש אמון ותיק של אריסון, שב–2006–2008 היה המשנה למנכ"ל קבוצת אריסון. רובין הסביר שהשתיקה אינה קשורה לטענות בנוגע לשוחד, אלא לעצה לא לדבר שקיבל פאלוך מעורכי דינו. כאשר חוקר משטרה ביקר את זיכלינסקי על כך שהדירקטורים לא היו תקיפים יותר בדרישת תשובות מפאלוך, זיכלינסקי הפנה לרובין: "מה שאני זוכר זה שרובין הבהיר שפאלוך לא מדבר, לא משום שהוא מסתיר משהו אלא מכיוון שהנחו אותו לא לדבר".

כשהפרשה נהפכה לגלויה, סבר רובין שלא יוגשו כתבי אישום ואף השמיע את הערכותיו בשיחות פנימיות בחברה. ואולם בסופו של דבר הוגשו כתבי אישום כנגד כל המעורבים כמעט, ובהם מנכ"ל שיכון ובינוי דאז עופר קוטלר (אחיו של מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר) והיו"ר דאז רוית בר ניב. שרי אריסון, בעלת השליטה, ואפרת פלד, מנכ"לית הקבוצה, נחקרו — אך לא הוגש נגדן כתב אישום. "בפברואר 2018, ביום שעצרו את פאלוך כשחזר לארץ, קראו לרובין לישיבת ההנהלה, והוא התחיל לנהל את העסק", אומר בכיר לשעבר בחברה, "הוא זה שניהל את המגעים מול סקף והוא זה שנתן את חוות הדעת כיצד לנהוג והיה בקשר עם הפרקליטות. הוא היה מקובל על שרי, וההתייחסות אליו בחברה היתה בהתאם".

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועליםצילום: גדי דגון

גם בשיכון ובינוי וגם בבנק הפועלים מתכוונים לצמצם את העבודה עם משרד גורניצקי. בכל הנוגע לבנק הפועלים הדבר קרה כבר בפרשת המס, כשיו"ר הבנק לשעבר, עודד ערן המנוח, הורה להפחית את שעות העבודה של המשרד בפרשת המס בארה"ב. ממידע שהגיע ל–TheMarker עולה כי משרד גורניצקי יטפל בתיקים הקיימים, אך מעתה והלאה יקבל פחות עבודות מבעבר. כוונה דומה קיימת גם בשיכון ובינוי. מבנק הפועלים נמסר: "הבנק מסתייע בשירותי משרדי עורכי דין רבים. גורניצקי ושות' נמנה על קבוצת משרדים אלה והבנק נעזר בשירותיו על פי הצורך". בשיכון ובינוי סירבו להתייחס לנושא.

רובין, ידיעות אחרונות ונוני מוזס

אחרי הרגולציה והקשרים האישיים, מגיעה הקרבה לתקשורת. רובין נתן בעבר שירותי ייעוץ משפטי לקבוצת ידיעות אחרונות — ומספטמבר 2016 שימש כונס הנכסים של העיתון מטעם בנק הפועלים, יחד עם עורך דין ממשרדו, ירון אלכאוי. הבנק החזיק בשליש ממניות העיתון בעקבות פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, ששיעבד את המניות לטובת הבנק.

קובי מימוןצילום: מוטי קמחי

חידת מימון עלתה לכותרת ב–2015 כשמשה כחלון, מיד לאחר כניסתו לתפקיד שר האוצר, פסל את עצמו מלטפל בסוגיית מתווה הגז בשל חברותם

בדצמבר 2020 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את העסקה שבה נמכרו מניות הבנק למוזס, תמורת 170 מיליון שקל בלבד, אף שההלוואה המקורית של פישמן מהבנק היתה 1.1 מיליארד שקל. ההצעה שאושרה היתה בסכום הנמוך ב–45 מיליון שקל (20%) לעומת הצעה קודמת של מוזס, שנה וחצי קודם לכן. כך חיזק מוזס את שליטתו בעיתון, למרות היותו נאשם בתיק 2000 במעשים הקשורים באופן ישיר לפעילותו כמו"ל. כיום אין אף נציג מחוץ למשפחת מוזס בשליטה בעיתון, לאחר שגם בני משפחתו של דב יודקובסקי המנוח, שהיו אופוזיציה חריפה למוזס, מכרו את מניותיהם (9%) לפני כחצי שנה.

כמעט מתחילת הדרך עלתה ביקורת ציבורית על כך שרובין מסייע למוזס לבצר את מעמדו בעיתון, במיוחד לאחר הצעת הרכש הראשונה של מוזס באמצע 2018. בני משפחת יודקובסקי ניסו להילחם במהלך מכירת המניות למוזס. "במשך תקופה ארוכה כונסי הנכסים (רובין ואלכאוי; ש"ש), נותנים יד למהלכים פסולים, המגבים את בעל השליטה בידיעות בביצור מעמדו בחברה", כתבו בני המשפחה לבית המשפט בדצמבר 2020, במסגרת בקשה דחופה לעיון במסמכים הקשורים לתיק. לטענתם, רובין ואלכאוי עשו יד אחת עם מוזס ושיתפו עמו פעולה "תוך שהם משתפים פעולה עם נקיטת סדרת פעולות פסולות", לשון המסמך שהגישו.

נוני מוזסצילום: עופר וקנין

במסמך הוצגו כמה דוגמאות: ניסיונות להאריך את הסכם ההעסקה של מוזס, זמן קצר לפני שנחשפה בתקשורת פרשת 2000; תמיכה בכך ש"ידיעות אחרונות" יממן את ההגנה המשפטית של מוזס בתיק 2000 ושיתוף פעולה עם משפחת מוזס בהסתרת נתונים, עובדות ודו"חות הנוגעים לעסקות הימורים במט"ח, שבהן גרם מוזס להפסדים של מיליארד שקל ל"ידיעות אחרונות". זאת ועוד, לפי משפחת יודקובסקי, רובין ואלכאוי שיתפו פעולה בסיכול בדיקת העסקה שבה מכר מוזס אופציה לרכישת חוזרת של מניות חברת HOT לפטריק דרהי, בהנחה של כ–100 מיליון שקל. בנוסף, נטען כי רובין ואלכאוי תמכו בבקשת מוזס לקבלת הלוואה מ"ידיעות אחרונות" בהיקף של 20 מיליון שקל, ללא בטוחות.

בתגובה לבית המשפט דחו רובין ואלכאוי את הטענות וטענו כי "בני משפחת יודקובסקי עושים כל אשר לאל ידם כדי לגרור גם את כונסי הנכסים (רובין ואלכאוי; ש"ש) למחול השדים של מאבק בעלי המניות ב'ידיעות אחרונות'".

לפי משפחת יודקובסקי, רובין ואלכאוי שיתפו פעולה בסיכול בדיקת העסקה שבה מכר מוזס אופציה לרכישה חוזרת של מניות HOT לפטריק דרהי, בהנחה של כ-100 מיליון שקל

גם הנאמן על נכסי פישמן, יוסי בנקל, לא חסך את שבטו מהתפקוד של משרד גורניצקי בפרשה וטען בפני בית המשפט, ערב אישור העסקה, כי "מטעמים השמורים עמם, חוזרים כונסי הנכסים ומנסים מפעם לפעם לממש את המניות שלא בדרך הרגילה והמקובלת בהליכי חדלות פירעון. תחת זאת, בחרו כונסי הנכסים לנהל הליך מימוש דיסקרטי ולמקד את עיקר מאמציהם אל מול בעל השליטה ב'ידיעות אחרונות'. התנהלות זו מותירה על המגרש שחקן יחידי, שלא רק מכתיב לכונסי הנכסים ולבנק את המועדים וכללי המשחק, אלא אף קובע את שיעור ההנחה".

לפני שבועיים פנו רובין ואלכאוי לבית המשפט וביקשו 2 מיליון שקל נוספים על עבודתם בתיק, בנוסף ל–1.8 מיליון שקל שכבר קיבלו. כעבור חמישה ימים הגיש בנקל בקשה לבית המשפט כדי שיאפשר לו להשיב תשובה מפורטת עד אמצע יולי. מבקשת בנקל משתמעת ביקורת שלו על המהלך של רובין ואלכאוי, תוך שהוא מציין שמדובר בתוספת של 110%. "תוספת זו תנוכה במלואה מהסכום שיחולק לבנק, באופן שישפיע במישרין על שיעור הדיווידנד שיהיו זכאים לו נושי החייב האחרים", כתב בנקל לבית המשפט.

סוגיה אחרת בפרשה היא מעמדו של עו"ד אבי פילוסוף, אחד השותפים במשרד גורניצקי. פילוסוף מונה מטעם המשרד כדירקטור ב"ידיעות אחרונות", במאי 2018. לפני חודשיים חשפו נתי טוקר ורפאלה גויכמן ב–TheMarker כי פילוסוף מועסק בקבוצת ידיעות בתפקידים שונים בפיתוח עסקי ובייעוץ משפטי, ואף יש לו משרד בבית ידיעות בראשון לציון. במהלך הדיונים בבית המשפט בעניין מכירת מניות הפועלים נראה פילוסוף מתלחש עם מוזס, זורק הערות ביניים נגד נציגי יודקובסקי ומחמיא לבת דודתו של מוזס, מרים נופך־מוזס, בסיום עדותה. פילוסוף טען אז בתגובה ל–TheMarker כי "הייתי דירקטור מטעם הכונסים ואין שום ניגוד עניינים. שמרתי על האינטרסים של הכונסים בעיתון. אין עם זה בעיה".

עו"ד ירון אלכאויצילום: דן קינן

הקשר של רובין לקובי מימון

טייקון אחר שרובין מקורב אליו הוא קובי מימון, הנחשב לאיש החזק בקבוצת אקויטל, שמחזיקה ב–28.5% ממאגר תמר. בנו של רובין, עו"ד איתי רובין, שמועסק במשרד גורניצקי, היה בעבר מנכ"ל חברת פוליגון, אחת מהחברות בקבוצת אקויטל.

מימון הוא אחד הטייקונים המסתוריים בישראל. במשך שנים נהגה קבוצת אקויטל לדווח שבעל השליטה בקבוצה הוא חיים צוף, אף שבשוק ההון התייחסו למימון כבעל השליטה האמיתי. מימון החזיק בתפקיד יו"ר הקבוצה עד 2010, ובשנה זו עזב לחו"ל. באותו הזמן החלה חקירה נגדו ברשות המסים, אך היא לא הבשילה לכדי כתב אישום. מימון הוגדר מאז יועץ לקבוצה, ובאפריל 2020 הצטרף מימון לקבוצת השליטה בחברה. כעבור שלושה חודשים העביר מימון את המניות שלו, באמצעות נאמנות, לשלושת ילדיו. מימון עצמו מתגורר בשנים האחרונות באירופה.

חידת מימון עלתה לכותרת ב–2015 כשמשה כחלון, מיד לאחר כניסתו לתפקיד שר האוצר, פסל את עצמו מלטפל בסוגיית מתווה הגז בשל חברותו עם מימון — אף שמימון הוגדר אז באופן רשמי יועץ לקבוצת אקויטל. במשך השנים היו כמה אנשים שטענו בפני בתי משפט שונים שמימון הוא בעל השליטה האמיתי: יובל רן, שהיה שותפו בקבוצת קווי אשראי; גרושתו, כרמלה וילנסקי, בשיחות שלה עם רן, שהוצגו בתיק הפירוק של קווי אשראי; ושי כהן, שהיה על פי עדותו איש אמונו של מימון, וטען כך בתצהיר במסגרת סכסוך משפטי בינו לאיירפורט סיטי, אחת מהחברות בקבוצה. בנוסף, עו"ד ימית אביטן־סרור, שעבדה שבע שנים בנצבא, העידה במסגרת תביעה שהגישה בבית הדין לעבודה כי "על הנייר, קובי מימון היה יועץ בקבוצת נצבא. לא על הנייר, הוא היה בעל שליטה בנצבא". השופטים קבעו בפסק הדין שאין מקום לפקפק בעדותה וציינו כי נצבא לא הביאה את מימון לעדות סותרת.

במשך שנים ליווה משרד גורניצקי את עסקי אקויטל. למרות הפרסומים הרבים שהיו בנושא, רובין מעולם לא התבטא בסוגיית הדיווחים של הקבוצה לבורסה בנוגע למימון כבעל שליטה. רובין ייצג את מימון בבית הדין גם בהליך הגירושים שלו, מול גרושתו, כרמלה. לדברי שי כהן, בשיחה עם TheMarker, באותו הזמן רצה מימון שרובין יגיש תצהיר לטובתו במשפט. "רובין ואשתו היו חברים של הזוג מימון, הם שכנים בכפר שמריהו", אומר כהן, "כשהתחיל הקרב מול כרמלה, קובי ביקש מרובין שייתן לו תצהיר, אבל רובין העדיף לא להתערב. זה הרגיז את קובי והוא נתן לי הוראה שרובין לא יעבוד יותר בשבילו. אמרתי לו: 'אולי תחשוב על זה קצת?' בסופו של דבר רובין נשאר, אבל היחסים ביניהם התקררו".

תגובת משרד גורניצקי: "שאלות מגמתיות ונתונים שגויים"

תגובת משרד גורניצקי: "עו"ד רובין ומשרד גורניצקי ביקשו אך לא קיבלו את טיוטת הכתבה בשלמותה. לכן, לא ניתן להתייחס ולסתור אחת לאחת טענות ורמיזות מכפישות ובדויות. המעט שניתן לומר ביחס לשאלות הלקוניות של העיתונאי לפני פרסום הכתבה הוא כי השאלות מגמתיות ומסולפות ומתבססות על חצאי דברים ונתונים שגויים. קשה להשתחרר מהרושם שהשאלות והכתבה הצפויה נובעות מניסיון לפגוע בעו"ד רובין ובמשרד גורניצקי שבראשו הוא עומד, עד כדי חשש להוצאת לשון הרע. עו"ד רובין אמנם נחשב למומחה מן המעלה הראשונה בתחום המסים, אך בכך לא תמה מומחיותו. ייחודיותו היא ברב תחומיותו והוא מוכר בידענותו המשפטית ובניסיונו רב השנים במגוון רחב של תחומי משפט שונים.

"לגבי פרשת לואיס פל, מדובר בהליך משפטי תלוי ועומד, שלא ראוי לנהלו מעל דפי העיתון. נציין רק כי הצגת הדברים המשתמעת משאלותיך היא חד־צדדית, מגמתית, מעוותת ומערבבת את היוצרות ואת העובדות. ביחס לפרשת שיכון ובינוי והמלצותיו או אי המלצותיו של רובין אין אפשרות להתייחסות קונקרטית מחמת חיסיון שחל בין עו"ד ללקוח. האמור בכתבה ביחס להמלצותיו או אי המלצותיו של רובין לגבי דיווחי שיכון ובינוי לרשויות הוא שקרי ומופרך.

"גם ביחס לדברים המצוצים מהאצבע בעניין שמכונה על ידכם 'פרשת בנק הפועלים'. הפרשה מצויה תחת חיסיון עורך דין ללקוח ואינה מאפשרת התייחסות; אבל ניכרת אי הבנתו ואי היכרותו של הכותב בעניינים אלה. סכומי שכר הטרחה הנקובים בכתבה אינם נכונים. התנהלותם של רובין ואלכאוי ככונסי נכסים למניות 'ידיעות אחרונות' היתה לעילא ולעילא לטובת אינטרס השאת התמורה ותחת פיקוחו של בית המשפט לענייני פירוק. גם כאן לא ניתן להרחיב מחמת חיסיון. חוסר הבנתו של הכותב בעניין זה בולט.

"גם לגבי קובי מימון חל חיסיון עורך דין ולקוח. עו"ד רובין לא התבקש וממילא לא סירב לתת תצהיר בתיק הגירושים של מימון. הדברים הם עורבא פרח. עו"ד רובין אכן טיפל בהיבטים מסוימים של מה שמכונה (בטעות) חוק מילצ'ן. אי הבנתו של העיתונאי בעניינים אלה, שקריותם, חד־צדדיותם והוצאתם מהקשרם, עלולים להיות לשון הרע פלילי ואזרחי גם יחד. לכשנקרא את הכתבה נדע אם כך הדבר".

חוק מילצ'ן או חוק רובין?

ב–2008, בשלהי ימי ממשלת אולמרט, חוקק חוק שמאפשר לעולים חדשים ותושבים חוזרים לא לשלם מס במשך עשר שנים. חוק זה זכה לכינוי חוק מילצ'ן, מכיוון שארנון מילצ'ן, לימים דמות מרכזית בפרשת תיק 1000, היה אחד הנהנים ממנו כשחזר להתגורר בישראל.

עו"ד פיני רובין היה מעורב בחקיקת החוק, אבל לא ייצג את מילצ'ן ב–2008, אלא רק כעבור כמה שנים, כשמילצ'ן ביקש שהחוק יוארך בעשר שנים נוספות. אגב, רובין עצמו נתן עדות במשטרה במסגרת תיק 1000. חוק מילצ'ן נחקק בימי דמדומים של ממשלת מעבר. בהחלטת שר האוצר דאז, רוני בר־און, הדיונים על החוק עברו מוועדת הכספים לוועדת הקליטה, ככל הנראה משום ששם ישבו חברי כנסת שאהדו יותר את החוק. אל ועדת הקליטה הגיעו נציגי חברת הלובי פוליסי, בבעלותו של הלוביסט בוריס קרסני, המקושר לרובין — שניהם מייצגים את בנק הפועלים. בנוסף, שותפו הוותיק של רובין, עו"ד מוריאל מטלון, הוא נאמן יחד עם קרסני בקרן ברוס רפפורט, אחת התורמות המרכזיות למוזיאון תל אביב.

אחד מהלקוחות של פיני רובין באותה תקופה היה סמי עופר, שלאחר חקיקת החוק עלה לישראל ומת ב–2011. לאחר מותו, מונה רובין להיות מנהל עזבונו. מלבדו, לא היה ברור אם יש עוד לקוחות שעבורם פעל רובין בעניין זה. היו אלה הימים הראשונים שלאחר חקיקת חוק הלוביסטים, וקרסני ורובין עשו תרגיל שאיפשר את הסתרת זהות הלקוחות — משרד פוליסי נרשם כמייצג בדיונים של משרד גורניצקי. הדיונים היו אז בפרופיל תקשורתי נמוך, ורק מאוחר יותר הבינו בציבור הרחב את משמעות החוק. רובין עצמו התגאה באמירות שונות בכלי התקשורת במעורבת בחוק, ואף טען פעם שהיה נכון יותר לקרוא לחוק על שמו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר