אלפי אברכים נכנסו לישראל ממדינות אדומות - אפליה? תלוי מי עותר

בג"ץ מוכן לרוב לדון בסוגיות ציבוריות גם כשמגישים עתירה עקרונית, אף אם העותר לא ניזוק בעצמו ■ אבל בשבוע שעבר נדחתה עתירה שלפיה החלטתו של גמזו להכניס 12 אלף אברכים לישראל אינה שוויונית ■ הנימוק: אף זר מחו"ל שיש לו משפחה בישראל לא עתר

עידו באום
עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תלמידי ישיבה בירושלים. למצולמים אין קשר למאמר
תלמידי ישיבה בירושלים. למצולמים אין קשר למאמרצילום: גיל כהן-מגן
עידו באום
עידו באום

האם ייתכן שהעומס, המתקפות והאווירה הרעילה הכללית שיוצרת המערכת הפוליטית נגד בג"ץ – גורמים לשופטים שלא ממוקמים בצד השמרני הקיצוני להגיע עד כדי סגירת שערי בג"ץ בפני עותרים בסוגיות ציבוריות?

תראו מה כתבה השופטת יעל וילנר בהחלטה לדחות עתירה שהגיש עותר ציבורי, עו"ד ראובן בילט, נגד החלטת פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, לאשר את כניסתם לארץ של 12 אלף אברכים ממדינה "אדומה" מבחינת קצב ההדבקה בקורונה.

העותר טען כי אפילו לפי גמזו, "הכנסתם של כ-12 אלף בחורי ישיבה לישראל במהלך הגל השני של מגפת הקורונה עלולה להוביל להחמרה במצב התחלואה בישראל". הסעד המבוקש בעתירה היה מניעת כניסתם של האברכים – בשם האינטרס הציבורי.

השופטת וילנר דחתה את העתירה משלל סיבות טכניות: העתירה הוגשה בשיהוי שכן ההחלטה על הכנסת האברכים התקבלה חודשיים קודם לכן; היה צריך לצרף לעתירה את האברכים ואת המוסדות שקולטים אותם; העותר לא פנה בצורה רצינית וממצה למקבלי ההחלטות לפני שעתר לבג"ץ, וחוץ מזה היה צריך בכלל לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים.

בקיצור, בג"ץ מצא שלל סיבות לדחות את העתירה. משום מה בחרה השופטת וילנר להתעכב דווקא על סיבת דחייה מטרידה ולא צפויה - זכות העמידה.

לפני יותר מ-30 שנה הרחיב בג"ץ את זכות העמידה ואיפשר לעותרים להגיש עתירות בנושאים ציבוריים - גם כשלעותר עצמו לא היתה עילה אישית לעתור, אלא הוא בא לתקן פגם בהתנהלות השלטון שתיקונו הוא אינטרס ציבורי.

השופטת יעל וילנרצילום: אתר בתי משפט

שאלת זכות העמידה בבג"ץ היא חלק מהוויכוח הסוער על האקטיביזם השיפוטי. ככל שבג"ץ מאפשר לעותרים רבים יותר להגיע לאולמותיו, כך הוא מתערב יותר במעשי השלטון. לכן, מתנגדי האקטיביזם השיפוטי מתנגדים גם להרחבת זכות העמידה.

השופטת וילנר קובעת כי עו"ד בילט אינו עותר ראוי במקרה זה. "כבר נפסק בעבר כי למרות ההרחבה של זכות העמידה בפסיקה נשמר העיקרון שלפיו בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף שנפגעים באופן ישיר מנושא העתירה, ונמנעו מפנייה לבית המשפט לבקש סעד על אף הפגיעה בזכות או באינטרס שלהם".

העותר פנה בשם הציבור בישראל וביקש למנוע את כניסת אנשים ממדינות בסיכון גבוה. הכניסה המאסיבית פוגעת לטענתו בשוויון לעומת זרים שיש להם בני משפחה בישראל ומתקשים להגיע לארץ. השופטת קבעה כי מכיוון שהעותר אינו מייצג זרים כאלה או את משפחותיהם - הוא רב בבג"ץ ריב שאינו שלו.

הנימוק של וילנר מבוסס על תפישה שלפיה "מקום שאדם המושפע מפעולה שלטונית אינו עותר נגדה, המשמעות היא כי אין מקום וצורך אמיתי בהתערבות שיפוטית". השופטים יצחק עמית ומני מזוז הסכימו לפסק הדין במלואו.

זוהי תוצאה בעייתית מכיוון שמדובר בעתירה עקרונית בשם אינטרס ציבורי מהסוג שבג"ץ לא היה נמנע מאפשר עד היום. בנוסף, העותר לא ביקש לאפשר כניסה של זרים שאינו מייצג אלא ביקש למנוע את כניסתם של מי שמגיעים ממדינה מסוכנת בשם אינטרס של אזרחי המדינה כאן, שהוא אחד מהם.

אף אם העותר אינו נפגע באופן ישיר, במקרה הזה הדרישה של בג"ץ היא שהנפגעים הישירים יגישו את העתירה אינה הגיונית.

תלמידי הישיבות נהנו מפעולה מתואמת של המפלגות החרדיות, שהצליחו להבטיח את הגעתם לישראל ואת שיכונם לתקופת בידוד בישיבות שקלטו אותם. רק כוח פוליטי עצום כמו המפלגות החרדיות יכול להביא לישראל 12 אלף בני אדם בימי קורונה.

זרים שיש להם משפחות בישראל ויתרו על הניסיון להגיע לכאן - יחיד בחו"ל יתקשה לנהל מאבק מרחוק מול רשויות המדינה. זרים שיש להם משפחות בישראל ולא נהנים מגיבוי פוליטי קולקטיבי של מפלגה ולכן מתמודדים עם קושי רב להגיע במצב הקיים, אלא אם הם מיליארדרים שמקבלים גישה למקבלי ההחלטות - עיינו ערך טדי שגיא.

כך, סטודנטים זרים שתיכננו ללמוד בשנת הלימודים הקרובה בישראל אינם מצליחים להגיע לישראל לא רק בגלל הגבלות הטיסות, אלא בשל הקושי להשיג אשרות כניסה בנציגויות ישראל בעולם - שסגורות בשל מגבלות הקורונה.

מי שלא מצליח להגיע לישראל, יתקשה גם לעתור לבג"ץ על פגיעה בשוויון. ומי שלא מצליח להכינס לישראל, ספק אם יטרח לעתור נגד כניסתם של אחרים - אם הוא יודע עליהן בכלל.

מכל זווית, הנימוק של בג"ץ הוא איתות לא בריא ביחס לנכונות בית המשפט העליון לפתוח את שעריו לעותרים ציבוריים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר