כמה שופטים צריך כדי להחליט האם שיחותיו של נתניהו עם אלדסון היו חבריות?

בית המשפט העליון דחה הערב (ראשון) את בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים דיון נוסף בהחלטה אם לחייב את ראש הממשלה, גם בעת ששימש כשר התקשורת, לחשוף את השיחות שערך עם קברניטי העיתון "ישראל היום". הדיון בנושא התקיים בבוקר, והערב נמסרה הכרעת השופטים.

• "אם ביבי היה מתקשר - הייתי אומר לו 'לך תז****'": עדות אדלסון נחשפת
• אדלסון: ביבי ביקש לשנוא את שקד, שרה דרשה לפטר את עורך "ישראל היום"

הדיון הבוקר הגיע לאחר סדרה של דיונים ושני פסקי דין שניתנו בנושא בבית המשפט המחוזי בירושלים ועוד אחד בבית המשפט העליון, שחייבו את משרד ראש הממשלה למסור לעיתונאי חדשות 13, רביב דרוקר, את יומנו של ראש הממשלה, שבו רשומות שיחות הטלפון שנערכו בין נתניהו לבין בעלי העיתון, שלדון אלדסון, והעורך הראשי דאז, עמוס רגב.

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון הגיש נתניהו בקשה לדיון נוסף בנושא מסירת המידע. בבקשה כתבו עורכי דינו של נתניהו, ד"ר יעקב וינרוט המנוח וחדד כי "פסק הדין חידש הלכה בנושאים מרכזיים העומדים בבסיסו של חוק חופש המידע שמפאת חדשנותה והשלכות הרוחב שהיא מעוררת ראוי כי בית המשפט הנכבד יידרש אליה בהרכב מורחב".

שופטי בית המשפט העליון נימקו היום את החלטתם בכך ש"בבסיס הדיון הנוסף שהתבקש, עמדה ההנחה כי שיחותיו הטלפוניות של ראש הממשלה עם המשיבים אדלסון ורגב היו חבריות ועסקו בנושאים פרטיים. עם זאת, מסתבר כי ראש הממשלה פירסם בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו הודעה המתייחסת לפסק הדין שחייב את מסירת המידע נשוא עתירה זו, ובגדרה נאמר, בין השאר, כי ראש הממשלה משוחח, מעת לעת, עם אנשי תקשורת שונים והוא נוהג כך כמו פוליטיקאים אחרים ומציג בפניהם את עשייתו, ומציע לעיתונאים להביא את הדברים לפרסום".

בתגובה, החליט בא כוחו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, למשוך את בקשתו לדיון נוסף.

"שיחות של פוליטיקאים על עיתונים"

בית המשפט העליון דן הבוקר בנושא בהרכב מורחב של שבעה שופטים. שופטי ההרכב - חנן מלצר, ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וג'ורג' קרא - גילו חוסר סבלנות מופגן כלפי טענותיו של עו"ד חדד שייצג את נתניהו.

במהלך הדיון שאל השופט מזוז את עו"ד חדד בנוגע לטענה שאין צורך למסור את יומנו של ראש הממשלה שבו תועדו השיחות עם אדלסון ורגב: "שני פסקי הדין במחוזי ופסק הדין אצלנו היו מבוססים על טענה שלכם שלפיה השיחות חבריות ולא עסקו בעיתון. ואז התפרסם פוסט שאומר שאלה שיחות של פוליטיקאים על עיתונים, זה מתייחס במפורש לבקשה של רביב דרוקר. איך אתם מתעלמים מזה? אם יש לכם הסבר, הייתם צריכים לתת אותו. הטענה הועלתה בנובמבר 2017. התעלמתם מזה בעיקרי הטיעון, אחרי שזה הוגש, כאילו כלום. אתם חייבים הסבר, ואם אין, אז לא ברור איך אפשר לקיים דיון נוסף על מציאות תיאורטית".

על כך השיב עו"ד חדד: "אנחנו סברנו ועדיין סבורים שבמסגרת דיון נוסף אין מקום להידרש לטענות עובדתיות שמעלה צד מסוים".

מזוז המשיך בקו הנוקשה ואמר: "כל העתירה מבוססת מלכתחילה על חופש מידע. לא מדובר על שיחות פרטיות. זה לא עניין את המבקשים. הם הניחו שמדובר בשיחות על העיתון. לכן זה מהותי. זו היתה הטענה מלכתחילה של המבקשים וטענתם לאורך כל הדרך - שזה לא נכון, וראש הממשלה בעצמו אמר שזה שלטון-עיתון ואתם מתעלמים".

דרוקר מסר בתגובה: "אי אפשר לרמות את כל העולם כל הזמן. נתניהו טען במשך שנים ששיחותיו עם עורך 'ישראל היום' אינן בענייני העיתון. אחרי פסק דין בעליון הוא כתב בפייסבוק שאלה שיחות שגרתיות עם עורך עיתון, כמו שהוא מנהל עם כל עורך. לאור הפסיקה הצפויה עכשיו, מקווה שיענה בחיוב לבקשה שהגשנו בעבר - כמה שיחות הוא ניהל עם רגב אחרי שחדל להיות עורך".

עו"ד חדד ועו"ד נועה מילשטיין מסרו: "ב-2017 באופן תקדימי ביהמ"ש העליון חייב את רה"מ למסור תדפיסי שיחות פרטיות שלו. מדובר בדרישה חסרת תקדים ולטעמנו מוטעית. אף שראש המששלה מסר את המידע לפני שנים, עתרנו בבקשה לערוך דיון נוסף בבית המשפט העליון, דיון שהתקיים הבוקר, בשאלות עקרוניות ויסודיות בכל מה שקשור ליחס שבין חוק חופש המידע לבין חוק הגנת הפרטיות. בעקבות בקשתנו ובזכות הפנייה של ראש הממשלה, היועמ"ש שינה מן היסוד את ההנחיה שלו בנושא ובכך ביצר את הזכות לפרטיות, כך שמידע על ענייניו הפרטיים של אדם לא יימסרו על ידי הרשות הממשלתית".