המדינה העבירה את הכסף, החברה הרוויחה - ועובדי הקבלן נשארו עם פנסיה מקוצצת

רבות נכתב על הפרת זכויותיהם של עובדי הקבלן בישראל. פסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מהווה צעד נוסף, גם אם קטן, בדרך לחיזוק ההגנות על תנאי עבודתם. בית המשפט אישר באופן תקדימי לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת קבלן בעילה המשפטית של עשיית עושר ולא במשפט.

השופטת אסנת רובוביץ אישרה לנהל תביעה ייצוגית נגד "קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ" משום שלא הפרישה עבור עובדיה הפרשות פנסיוניות מיום העבודה הראשון - בניגוד לתנאי המכרז שבו זכתה. החברה לא הפרישה את הכספים על אף שקיבלה תשלום ממשרד הביטחון עבורן, והתחייבה לעשות זאת.

עוד עולה מפסק הדין כי משרד הביטחון אמנם שילם לחברה עבור ההפרשות הפנסיוניות, אך לא עמד על כך שהחברה אכן תשלם לעובדיה את מלוא זכויותיהם.

הבקשה לנהל תביעה ייצוגית

את הבקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת השמירה הגיש עו"ד ערן גולן בשמם של שני עובדי קבוצת השומרים שעבדו כמאבטחים מטעמה בפרויקט של משרד הביטחון.

השניים טוענים כי החברה הפרה את הוראות המכרז משום שלא הפרישה לעובדיה כספים לחסכון פנסיוני החל מיום העבודה הראשון, על אף שקיבלה תשלום על כך. קבוצת השומרים החלה להפריש את כספי החיסכון פנסיוני רק חצי שנה לאחר שהחלו העובדים את עבודתם.

עורכי הדין של החברה טענו, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה לניהול תביעה ייצוגית, שכן היא מבוססת על נספח תמחירי בין החברה לבין משרד הביטחון שחלקים ממנו לא היו רלוונטיים במועד שבו ניתנו השירותים.

השופטת רובוביץ דחתה את טענת החברה, וקבעה כי העילה לתביעה נובעת מהוראות המכרז ומההתחייבות שקבוצת השומרים לקחה על עצמה מכוח הוראותיו. "עיון במסמכי המכרז מעלה כי הנתבעת התחייבה לעמוד בהתחייבויותיה לא רק בהתאם להוראות החוק, ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הרלוונטיים למועד חתימת המכרז, אלא גם מכוח הוראות המכרז והסכם ההתקשרות בינה לבין הנתבעת", נכתב בפסק הדין. "לא בכדי המשיבה קיבלה ממשרד הביטחון כספים החל משעת עבודה ראשונה של כל עובד", ציינה השופטת.

משרד הביטחון העיר, אך החברה לא עשתה דבר

המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן במשק. עובדה זו מעוררת אי נוחות לנוכח תיאור איכות הביקורת שנערכת לקבלנים כדי להבטיח את זכויות עובדיהם במסגרת ההתקשרויות עימה - כפי שעולה מפסק הדין. כך למשל, במכרז שפירסם משרד הביטחון נקבעה הפרדה בין התשלום עבור שכר העובדים, לרבות התנאים הסוציאליים וההפרשות הפנסיוניות, שקבע המשרד במכרז כרכיב שלא ניתן להתחרות עליו, לבין רכיבי התקורה והרווח של הקבלן. החברות השונות שניגשו למכרז החתרו בינהן על מתן ההצעה הזולה ביותר של שני האחרונים. עובדה זו מעלה את החשש כי חברות מסוימות עלולות "לחסוך" על חשבון הפנסיה של העובדים כדי להציע את ההצעה הזולה ביותר, בלי לפגוע בשורת הרווח.

עניין מתמיה נוסף העולה מפסק הדין הוא כי בביקורת שערך לחברה רו"ח אורי אליאב עבור משרד הביטחון, נקבע כי היא לא הפרישה למרבית עובדיה את רכיב הפנסיה החל מיום העסקתם הראשון. ואולם המשרד לא דרש את הכספים בחזרה או לחילופין דרש שהכספים יופרשו לעובדים רטרואקטיבית. כמו כן, המשרד לא דרש מהחברה להודיע לעובדיה שהם זכאים להפשרות פנסיוניות משעת העבודה הראשונה.

בעקבות הביקורת ערך משרד הביטחון שימוע לקבוצת השומרים בנושא זכויות עובדים. בשימוע הובהר כי על החברה מוטלת חובה להפריש לעובדיה הפרשות פנסיוניות החל מהיום הראשון. כך הדגיש גם היועץ המשפטי של המשרד דאז, אחז בן-ארי: "עמדת משרד הביטחון בנושא זה היא חד משמעית וברורה".

עם זאת, בדיון בפני בית הדין טענו באי כוחו של משרד הביטחון כי המדינה אינה צד להליך, וכי הם מבקשים שתמחק ממנו. זאת על אף שהיא זו ששכרה את שירותיה של קבוצת השומרים, שילמה את הכספים - וערכה ביקורת לחברה.

"הליך זה והראיות שהוצגו בו מלמד על הכשל של מנגנון הפיקוח מצד המדינה - מזמינת השירות", מסר עו"ד ערן גולן שהגיש את הבקשה לניהול התביעה הייצוגית נגד קבוצת השומרים. "קיים עולם שלם של הסכמות, מסמכים וביקורות שמשפיעים על זכויותיהם של עובדי הקבלן ואינם חשופים - לא לציבור ולא לעובדי הקבלן. נדמה שבקלות רבה מדי ניתן לקבל כספי ציבור ללא כוונה להעביר אותם ליעדם. נותר לקוות שייערך בדק בית במשרד הביטחון, בחשב הכללי ובפרקליטות כדי למנוע מצבים כאלה בעתיד".