היום אלה עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית - מחר זה כולם

תזכיר החוק חדש שנועד להגביל את זכות השביתה של עובדי מדינה - מסוכן וחסר תקדים בעוצמתו, והשלכותיו הרסניות לדמוקרטיה

אריאל שמר
אריאל שמר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הכור בדימונה
הכור בדימונהצילום: AFP/ תומאס קואקס
אריאל שמר
אריאל שמר

מה עומד מאחורי תזכיר חוק חדש, ראשון מסוגו בישראל, שנועד לתת לראש הממשלה כוח להחליט כמעט לבדו על הוצאת צווי ריתוק לעובדים, חיוב עובדים לעבוד בכפייה, איסור על עובדים לשבות, איסור על עובדים להתפטר, איסור על עובדים לצאת לחופשה ועוד?

בשלב הראשון, תזכיר החוק מכוון נגד קבוצה מצומצמת יחסית של עובדים - עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית. בשלב הבא, כוונתו להחיל את החוק או את רוחו על שאר עובדי השירות הציבורי. אכן, תזכיר החוק הזה מסוכן וחסר תקדים בעוצמתו, והשלכותיו הרסניות לדמוקרטיה. אולם יתרה מזאת, משמעות החוק היא ביטול כוחם הפוליטי של הסתדרות העובדים, ארגוני העובדים והעובדים עצמם.

הכיצד? מדינת ישראל היא המעסיק הגדול ביותר והחזק ביותר במשק. פרט לפררוגטיבה הרבה והכמעט בלתי מוגבלת שלה, עושה מדינת ישראל שימוש בכלים רגולטוריים - החל מהממונה על השכר במשרד האוצר, דרך חקיקת חוקים והתקנת תקנות ועד לקבלת החלטות ממשלה שונות - לשם קביעה ואכיפה של תנאי העבודה על ארגוני העובדים ועל העובדים עצמם. במקרים כאלה, נשק השביתה, שכוחו מוגבל מלכתחילה, מצומצם עוד יותר על ידי בית המשפט.

את ה"איזון" הבלתי שוויוני הקיים כיום - מדינה חזקה מול ארגוני עובדים שכוחם מוגבל - מנסים בעלי אינטרסים שונים להטות עוד יותר, באמצעות חקיקת חוקים האוסרים על שביתה בשירות הציבורי. ממלאי תפקידים שונים כמו השרה לשעבר איילת שקד, השר ישראל כ"ץ, וכעת גם ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, זאב שניר, לוחשים על אוזנו של ראש הממשלה ומנסים לפתותו לקדם חוקים מעין אלה.

חשוב לציין שכבר במצב התחיקתי כיום, בהתאם לתקנות ההגנה לשעת חירום מ-1945 (שאותן ירשנו מהשלטון הבריטי), יש לכנסת סמכות וכוח להוציא צווי ריתוק לעובדים במצבי חירום קיצוניים. לאורך השנים נעשה שימוש מצומצם, נדיר ומושכל בסמכות זו, ובמקרים חריגים ביותר. צווי הריתוק נבחנו לעתים בערכאות השיפוטיות, ובדרך כלל זכו לאישור שיפוטי. תזכיר החוק החדש נועד לשנות את כללי המשחק מהיסוד ולאפשר לראש הממשלה להוציא לעובדים צווי ריתוק ללא הגבלה. לא רק שהעובד לא יוכל לשבות, הוא גם לא יוכל להתפטר או לצאת לחופשה.

לפי תזכיר החוק החדש, ראש הממשלה, בשיתוף שני שרים בלבד, יכול להחליט על הוצאת צווי ריתוק לוועדה לאנרגיה אטומית, למשך שישה חודשים, ולאחר תקופה זו ניתן להאריכם באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי תזכיר החוק, מבוטלת סמכותה של הכנסת (!) וסמכותו של בית הדין לעבודה לבדוק, לאשר או לפסול את התקנות. במילים אחרות, מדובר בביטול כמעט מוחלט של מעורבות הרשות המחוקקת והרשות השופטת, בהחלטותיה של הרשות המבצעת.

לא במקרה בחרה המדינה בעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית להיות אבן הבוחן הראשונה במסע המתוכנן לחסל את העבודה המאורגנת. האיפול החל על פרטי עבודתם ותפקידם מאפשר למדינה לייצר מצגי שווא כאילו מדובר בשירות חיוני אשר הפסקתו הזמנית תגרום לסכנה גדולה. ניתן לעשות שימוש במלים גדולות ומפחידות כמו "ביטחון" או "אנרגיה אטומית", כדי לשקר לציבור ולהטעותו כאילו יש לרתק את המדענים לכיסא המעבדה.

ואולם המציאות הפוכה. אכן, המדענים בשירות הוועדה לאנרגיה אטומית הם האחראים העיקריים לעליונות המדעית של ישראל ומציבים אותה בשורה אחת עם המתקדמות שבמדינות העולם. עם זאת, מדובר בעבודה מחקרית. במצבי חירום מלחמתיים, אין למדענים אלה כל תרומה מיידית. בעת חירום, המדענים הולכים ממילא לשרת כחיילים במילואים ביחידות הצבאיות שבהן הם מוצבים.

הטעיית הציבור ומוגבלותה של הסתדרות העובדים בהקמת קול זעקה נגד חוק עוועים זה, עלולות להרחיב את מעגל העובדים שנאסר עליהם לשבות, עד לחיסולה של העבודה המאורגנת בישראל. לאור העובדה כי בפתח כבר מחכה הצעת חוק בוררות חובה - שנועדה למנוע אפשרות שביתה בשירותים הציבוריים - נשאלות השאלות מה יהיה החוק הבא שיעלה על השולחן, ואת מי הוא יבקש להגביל? וכן, מדוע הסתדרות העובדים וארגוני העובדים למיניהם שותקים?

הכותב הוא עורך דין לדיני עבודה, המייצג את ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון, ברפאל ובמשרד ראש הממשלה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"